היועמ"שית: מינוי נציב ע"י נתניהו יהפוך את השירות הציבורי ממקצועי לפוליטי
היועמ"שית: מינוי נציב ע"י נתניהו יהפוך את השירות הציבורי ממקצועי לפוליטי
גלי בהרב מיארה פרסמה את תגובתה לעתירה לבג"ץ נגד כוונת רה"מ למנות את הנציב באופן אישי - "החלטתו סוטה מדרך המינוי בעבר"; מוקדם יותר פורסם כי נתניהו יעלה בישיבת הממשלה שתתקיים מחרתיים הצעת החלטה להאריך בשלושה חודשים את כהונת הנציב המכהן דניאל הרשקוביץ, שנחשב לנוח עבורו
שלוש שעות לאחר שפורסמה היום (ו') כוונת הממשלה להאריך את כהונת נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים, היועמ"שית גלי בהרב מיארה פרסמה את תגובתה לעתירה לבג"ץ נגד כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות באופן אישי את הנציב הבא, ולא דרך ועדת איתור.
בהודעה שנשלחה ע"י דוברות משרד המשפטים נכתב כי "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
כאמור נתניהו יעלה לישיבת הממשלה שצפויה להתקיים מחרתיים החלטה על הארכת כהונתו של הנציב הרשקוביץ בשלושה חודשים. כהונת הרשקוביץ הייתה אמורה להסתיים בשבוע הבא (15.9).
בהצעת המחליטים שנמצאת בסדר היום של הממשלה נכתב כי "לאור נסיבות חריגות שנוצרו בשל הליכים משפטיים בנוגע לדרך מינוי נציב שירות המדינה הבא, להאריך את כהונתו של נציב שירות המדינה הרשקוביץ בשלושה חודשים עד ליום 12.12.2024, או עד למינוי נציב שירות מדינה קבוע האחר, לפי המוקדם".
על אף שבממשלה טוענים כי הארכת המינוי נובעת מחילוקי הדעות המשפטיים בין היועמ"שית בהרב מיארה לממשלה, ההערכה גם לפני כן היתה שנתניהו יפעל להאריך את הקדנציה של הרשקוביץ שנחשב לנציב נוח עבורו.
לפני חודשיים וחצי בהרב מיארה שלחה מכתב לנתניהו בו נכתב כי יש להקים ועדת איתור שבראשה יעמוד שופט עליון בדימוס לטובת מינוי נציב שירות המדינה הבא, וזאת על בסיס החלטות ממשלה קודמות והאינטרס הציבורי. למרות זאת, בחודש שעבר הממשלה אישרה פה אחד כי הנציב הבא יהיה מינוי אישי של ראש הממשלה נתניהו וכי מינויו יאושר בוועדה למינוי בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס. בהודעה שפורסמה מטעם היועמ"שית לפני הדיון נכתב כי "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידיו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד".
החלטת הממשלה גררה עתירות לבג"ץ, בהן של מכון ברנדייס ומרכז מנור, וייתכן כי אלו הם אותם "חילוקי דעות משפטיים" שעליהם נכתב בהחלטה הממשלה.
הכוח העצום שבו מחזיקה הנציבות הופך אותה לאחד החסמים האחרונים בכל הקשור לעיסוק לא תקני בג'ובים, מכרזים ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי בישראל. חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון שנשלחה לממשלה לפני הדיון התייחסה גם לבעייתיות בהקשר המקצועי: "לפי הצעת ההחלטה הנדונה, ראש הממשלה יוכל לבחור אדם לתפקיד החשוב והרגיש בלי כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, ובלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת של מי שממלא תפקיד בכיר מסוגו של נציב שירות המדינה".
