גלנט: חסרים עשרת אלפים חיילים, צה"ל יוכל לקלוט השנה רק עוד 3,000 חרדים
גלנט: חסרים עשרת אלפים חיילים, צה"ל יוכל לקלוט השנה רק עוד 3,000 חרדים
שר הביטחון הציג את צרכי הצבא בוועדת החוץ והביטחון במקום ראש אכ"א, חשף שורה של אי הסכמות במשא ומתן עם החרדים ובין היתר בנושא הסנקציות והשאלה מה קורה אם היעדים לא מושגים; כולל 1,800 החרדים (לפי הגדרת צה"ל) המתגייסים מדי שנה, יוכל הצבא לקלוט השנה 4,800 חרדים
שר הביטחון יואב גלנט אמר שצרכי צה"ל הם עשרת אלפים חיילים נוספים מעבר לכל אלה שצפויים להתגייס השנה. למרות זאת הוא מסוגל לקלוט השנה רק 3,000 חיילים חרדים נוספים בנוסף ל-1,800 החרדים (על פי הגדרת החרדי של צה"ל) המתגייסים מדי שנה.
כן סיפר שהחרדים הביעו נכונות לעלות מדי שנה ביעדים ב-5%, כך שבעוד חמש דנים התוספת תגיע לכחצי מהמחזור.
גלנט אמר את הדברים בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא צרכי הצבא. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אלשטיין החליט לסגור את הישיבה למרות העניין הציבורי המובהק בה והעובדה שהוועדה שואפת לחוקק את חוק ההשתמטות על פי צרכי הצבא.
למרות שמי שהיה אמור במקור להציג את צורכי הצבא היה ראש אכ"א, גלנט עשה זאת. הדבר מעורר שאלה אם יש מחלוקת בינו לבין הדרגים המקצועיים. המספר של עשרת אלפים מורכב בין היתר מ-670 הרוגים, 4,000 פצועים, אלפי פגועי נפש ורצון להגדיל את סדרי הכוח.
גלנט חשף את המשא ומתן עם המפלגות החרדיות והנקודות שהוסכמו ולא הוסכמו. לדבריו הנקודות שהוסכמו הן: העלייה ביעדים עד 50%, הגוף שיפקח על העמידה ביעדים יהיה החשב הכללי שמפקח על אמינות התמיכות, תקצוב הישיבות יושפע מאי עמידה ביעדים, ישללו הטבות מבחורים שלא יגויסו ותוקם מנהלת גיוס. יודגש שאלה נקודות שהסיכום שלהן יכול להיות לא מחייב.
הנקודות שלא הוסכמו הן מחלוקת אם מתווה גיוס החרדים יתקבל בהחלטת ממשלה או בחוק כנסת (נקודה תמוהה כיוון שעל פי קביעת בג"ץ ברור שהחלטת ממשלה אינה תקפה מבחינה חוקית. ש"א), מה יקרה אם היעדים לא יושגו לאחר שלוש שנים וכן היבטים אחרים של הסנקציות.
ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד אמר בתגובה ש"התמונה שהוצגה בוועדת החוץ והביטחון היא שיש לצה"ל צורך אדיר ובעיקר בלוחמים. לנוכח אי ההגעה להסכמות מול החרדים יש להוציא צווי גיוס לכולם ולהתחיל בתהליך של סנקציות כלכליות. היעד של תוספת 3,000 חרדים לצה"ל עוד השנה יקרה רק אם יהיה ברור שהמחיר של אי התייצבות יהיה יקר למתייצב וגם לעולם הישיבות החרדי".
במהלך הישיבה התפתח שיח פוליטי גלוי שהתערבב בשיח על צרכי הצבא. ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר לגלנט ש"יש אנשים שרוצים בעזרת החוק הזה להפיל את הממשלה, וכשאתה דורש הסכמה רחבה אתה נותן להם את הכלים".
הוא קרא לגלנט פשוט לומר מה הצרכים ולאפשר העברה של החוק בקולות הקואליציה. גלנט עמד על כך שבהתחשב במחלוקת החברתית הקשה ובמציאות המלחמה תהיה הסכמה לפחות של ראשי המחנה הממלכתי, שאיתם התנהל גם המשא ומתן.
ח"כ מרב מיכאלי מהעבודה דרשה להפסיק להפיל על צה"ל את האחריות להבאת החרדים ושאלה איך הוא יגייס אותם כשהם אומרים "נמות ולא נתגייס", ואומרים שירדו לחו"ל. מיכאלי גם הזהירה מהקמת יחידות מגזריות שיהפכו למיליציות. ח"כ צבי סוכות מעוצמה יהודית טען שההתעקשות של גלנט על הסכמה רחבה תביא להחמצה של הזדמנות היסטורית לגיוס לחרדים.
גלנט ביקר את הכנסת על שלא העבירה את החוק להעלאת גיל הפטור למילואים בשנה והארכת שרות הסדיר ל-36 חודשים. התוצאה היא שהיו ישתחררו 6,300 אנשי מילואים. בנוסף על פיה חוק הקיים מהיום שירות הסדיר של מתגייסים חדשים לא רק שלא מוארך אלא מתקצר ל-30 חודשים.
