בעקבות הביקורת: מתגבש נוסח מרוכך לחוק מאגר הרגולציות
בעקבות הביקורת: מתגבש נוסח מרוכך לחוק מאגר הרגולציות
על פי הצעת החוק התגבשת, אסדרה חדשה שלא תועלה למאגר האסדרות תוך 90 תוקפא. המשמעות: משרדי הממשלה יוכלו לבטל רגולוציות שונות על ידי אי העלאתן למאגר, ובפועל לבצע שינוי מדיניות ללא ביקורת ואכיפה
הצעת החוק שתחייב את הכנסת לאשר מחדש רגולציות כל חמש שנים תהיה מרוככת באופן משמעותי מההצעה המקורית. על פי ההצעה החדשה, כל האסדרות (שאינן חוק או תקנה) יועלו למאגר שנבנה בימים אלה ויהיה נגיש ופתוח. למשרדי הממשלה ניתנו שלוש שנים שבמהלכן יוכלו לעדכן את המאגר. לאחר שלוש שנים, אם אסדרה לא תופיע במאגר, רשות האסדרה תודיע על כך לרגולטור הרלבנטי. אם ההחלטה לא תעלה למאגר תוך 90 יום – היא תוקפא. על אף שמדובר בהחלטה מרוככת באופן ניכר מההצעה המקורית, החשש המרכזי הוא שמשרדי ממשלה יוכלו לבטל תקנות שונות על ידי כך שלא יעלו אותן למאגר.
הצעת החוק המקורית, שהגיש אותה הגיש ח"כ דן אילוז (הליכוד) ונדונה היום בוועדת החוקה של הכנסת, קובעת כי בכל חמש שנים יידרשו ועדות הכנסת השונות לאשר מחדש כל אסדרה שעליה מחליטים משרדי הממשלה השונים. זאת, במטרה להפחית את העומס של התקנות על העסקים, שלעיתים קרובות הן מיושנות ומכבידות. כמו כן, ההצעה קבעה שרשות האסדרה במשרד ראש הממשלה, בראשות יואל בריס, תמפה ותגיש את דעתה על כל האסדרות הקיימות – נטל שאינו אפשרי לרשות עם פחות מ-20 עובדים.
כנגד ההצעה הוגשו התנגדויות רבות, ביניהן של קרן ברל כצנלסון, המכון הישראלי לדמוקרטיה לובי 99 ולשכת עורכי הדין. יו"ר ועדת האסדרה בלשכת עורכי הדין איתן צפריר טען בהקשר לניסוח המקורי כי "הרשות זקוקה למשאבים נוספים כדי לקדם את מימוש יעדיה, ולא לשינוי כה מרחיק לכת בחקיקה ובעקבותיה ביטול גורף של חלקים ניכרים מן הרגולציה בישראל בלי אבחנה".
עם זאת, גם בהצעה החדשה עולה קושי, שכן משרדי הממשלה יוכלו לבטל רגולוציות שונות על ידי אי-העלאתן למאגר ובפועל לבצע שינוי מדיניות ללא שום ביקורת ואכיפה. לא מן הנמנע שהיכולת הזו לבטל תקנות ללא ביקורת ולהוביל לשינוי מדיניות בתחומים רבים ללא פיקוח. החוק מעלה גם פרצה ללחץ פוליטי, שכן במקום להעביר שינוי תקנה כנדרש – הצעת החוק תאפשר לשרים להפעיל לחץ במשרדים שלא להעלות אסדרה כלשהי למאגר ובכך לבטל אותה.
במכתב ששלח לוועדה אביעד הומינר-רוזנבלום מקרן ברל כצנלסון נטען כי גם ההצעה המרוככת סובלת משני קשיים מרכזיים: התלות של קיום אסדרה בהופעה במאגר כלשהו: "מאגר אינטרנטי חשוף לפגיעות, פריצות ועוד, והופעתו או הופעתו ברשת עלולים ליצור טענות לאי תוקף של אסדרה זו או אחרת ולבעיות משפטיות רבות בניסיון לאכוף את האסדרה ובדיונים אודותיה בבית המשפט". הומינר-רוזנבלום גם ציין את העובדה שאין נוהל ברור ומסודר לתיקון אי ההופעה של אסדרה במאגר.
רשות האסדרה יצאה לדרך בינואר 2023, וההחלטה על הקמתה הייתה אחד המהלכים האחרונים של ממשלת בנט-לפיד. מטרתה הייתה חיסכון של 5 מיליארד שקל בשנה על ידי הפחתת רגולציות שונות שאינן עדכניות או רלוונטיות במשרדי הממשלה השונים במטרה להקל על היכולת לעשות עסקים בישראל. מאז הקמתה לא מעט ביקורת נשמעה על הרשות, יחד עם עזיבות של בכירים וטענות מטעם עובדי משרדי ממשלה שהרשות מכבידה את הנטל עליהן ופוגעת בעבודתם.
במקביל הרשות נדרשה להקים מאגר של כלל החוקים והאסדרות במדינת ישראל ולפרסם אותו בצורה נגישה לציבור. לאחרונה עלה החלק הראשון של האסדרה – שכולל חוקים ותקנות מסוימות בלבד. החלק השני במאגר היה אמור לעלות עד תחילת החודש הבא. עם זאת, בוועדת החוקה היום טען בריס כי לא יעמדו בלוח הזמנים ויבקשו דחייה בהעלאת המאגר עד לדצמבר: "1.6 קרב ואין בידינו את התשתית הטכנולוגית ופרויקט איסוף הרגולציות במשרדים לא הבשיל ולכן נבקש מראש הממשלה דחייה עד 1.12".
