דעהשלושה לקחים מיידיים ממלחמת חרבות ברזל
דעה
שלושה לקחים מיידיים ממלחמת חרבות ברזל
חובה לעבות את פריסת צה"ל בגבולות, יש לשנות את התפיסה שלפיה ראש אמ"ן הוא האחראי על הערכת המצב הלאומי והכי חשוב - יש להגדיר יעד מדיני ברור שעונה על השאלה מי ישלוט בעזה בשוך הקרבות
לקח ראשון: ערב המלחמה, פריסת צה"ל לאורך הגבול הייתה דלילה באופן שלא היה בכוחו לבלום את התקפת החמאס ואפילו לא להגן על חייהם של החיילים עצמם. מדיניות פריסת הכוחות התבססה על הערכה מוטעית של תוכניות החמאס וכוונותיו להוציאן אל הפועל.
כך קרה כזכור, גם ערב מלחמת יום הכיפורים. בשני המקרים המידע המודיעיני היה מקיף ומלא. לרשות גופי המודיעין עמדו הכלים והאמצעים לעקוב אחרי כל המידע שהוביל להתקפות הפתע, ובכל זאת בשני המקרים הופתענו. ישראל הופתעה גם באירועים ביטחוניים פחות דרמטיים. הגורם לטעות איננו נובע מאיסוף מודיעין חסר ואף לא מכשל במחקר הנתונים שנאספו, אלא בתרגום המידע ובפיענוח כוונות האויב. המידע ידוע והמנהיגות טועה. אם כך, אין מנוס אלא מנוכחות לאורך הגבולות כל העת ובפריסת כוחות שביכולתם להדוף הפתעה.
לקח שני: בישראל, ראש אמ"ן מוגדר כאחראי על הערכת המצב הלאומי. זוהי טעות שהשתרשה בישראל ויש לעוקרה. אמנם לראש אמ"ן יש גישה ישירה ומקיפה למקורות המודיעין, אבל מעמדו הוא לא יותר מאשר ממליץ. הממשלה ובמיוחד העומד בראשה, הם, ולא ראש אמ"ן אחראים להערכת המצב הלאומי. לראש הממשלה בסיוע המל"ל יש את הכלים לתכלול הערכות כל גורמי המודיעין, אמ"ן, שב"כ והמוסד. חובתו לא רק להמתין אלא לשאוב מידע גם בענייני חוץ, כלכלה, וחברה בישראל, תכנים שלכולם יש השפעה על החיזוי. כולם ללא יוצא מהכלל מגיעים לשולחן הממשלה, ומאותו הרגע הממשלה והעומד בראשה הם האחראים. יתר על כן, הממשלה והעומד בראשה אחראים גם על מה שלא נאמר להם. עליהם לחקור, לדרוש, ולקבל את כול המידע גם זה שלא נמסר להם בדחיפה.
לקח שלישי: יעד מדיני. ב"חרבות ברזל" קבעה הממשלה שני יעדים - האחד הוא חיסול תשתיות החמאס והשני הסרת שילטונו ברצועה. מאוחר יותר צורף יעד שלישי – החזרת כל החטופים בשלום. לא את כולם ניתן למלא באופן מוחלט אך בינתיים הפעולות להשגתם נמשכות במלוא העוצמה. אין תשובה לשאלה איך תיראה רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה או במילים ברורות יותר - מי ישלוט בעזה. פעולות צה"ל מספקות תגמול הולם למעשים הברבריים של חמאס. הריסת התשתיות ושלילת יכולתו לשלוט תורמים להסרת האיום ולהשבת החטופים אולם אין מענה מלא לשאלה מי ישלוט בעזה.
אפשרות אחת היא שישראל תמשיך לדשדש שם או אפילו תשוב להתנחל ברצועה. אפשרות שנייה היא שסעודיה ביחד עם האמירויות ומצרים ובגיבוי קטאר ישלטו בעזה לתקופה מוגבלת. ההיתכנות לשתי החלופות הללו לא מעשית. החלופה הנותרת היא שקואליציה בראשות ארה"ב עם שותפיה מברית נאט"ו ייטלו את השילטון לניהול ושיקום לתקופה מוגבלת של חמש עד שבע שנים, מלווה בהצהרה שבתום התקופה השילטון יימסר לידי הפלסטינים. אין מדובר בשיקום במובן המקובל לפיו משקמים את ההריסות ומחדשים את התשתיות, אלא שיקום עזה למשהו חדש ואחר. מרכז עסקים וסחר בינלאומי הנהנה ממעמד מיוחד שיהווה מקור תעסוקה למיליוני מקומיים - יעד מורכב מאוד, קשה לעיכול ובמיוחד קשה לביצוע. זהו תהליך ארוך שאת תכנונו יש להתחיל ללא דיחוי מתחת לרדאר. העיסוק בו יהווה מצפן למלחמה המוצדקת הזו, הוא יהווה תשובה נאותה לשאלת האתגר שארה"ב מציבה ללא הרף בפני ממשלת ישראל ויפחית את ההתנגדות להמשך לחימת צה"ל.
אלוף (במיל.) איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר
