סגור
מימין אהרון פרנקל בני לנדא ו דודי ויסמן
אהרון פרנקל, בני לנדא ודודי ויסמן (צילומים: אוראל כהן, דיאנה בחור-ניר, דנה קופל)

בלעדי
המשקיעים הנוספים בחברת היהלומים של בני לנדא נחשפים

"כלכליסט" חשף היום כי חברת יהלומי המעבדה לוסיקס צפויה להגיש בקשה לעיכוב הליכים; כעת נחשפים משקיעים נוספים בה: אהרון פרנקל, בעל המניות השני בגודלו במאגר תמר, מחזיק בכ-16% מהמניות; דודי ויסמן, בעל השליטה בסונול, מחזיק בפחות מ-1%; גם קרן ההון סיכון מאבריק מושקעת בחברה

שני שמות נוצצים נמנים על המשקיעים בחברת יהלומי המעבדה לוסיקס של בני לנדא, שכלכליסט חשף מוקדם יותר היום כי תגיש בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 4 לחוק חדלות הפירעון החדש. הבקשה הוגשה אחר הצהריים על ידי משרד עורכי דין מהגדולים בארץ שמייצג את לוסיקס.
לכלכליסט נודע כי איש העסקים אהרון פרנקל, בעל המניות הגדול בתמר פטרוליום, ומי שמחזיק ישירות ב-14.5% ממאגר הגז תמר, הצטרף בשנה האחרונה להשקעה בלוסיקס, בהיקף של מיליוני דולרים, באמצעות חברת אקוויטי פייננס שמחזיקה כ-16% ממניות לוסיקס (כ-7 מיליון מניות).
פרנקל נכנס להשקעה לפי שווי נמוך, ככל הנראה של 50 מיליון דולר לחברה. הוא נחשב לאחד מאנשי העסקים האמידים והנזילים בישראל, וייתכן שהגיע להשקעה לאו דווקא דרך לנדא אלא באמצעות קשריו עם קונצרן לואי ויטון.
למרות שלואי ויטון הוא משקיע גדול שהוביל גיוס של 90 מיליון דולר ב-2022, הוא מחזיק ב-12% בלבד ממניות לוסיקס. לנדא נשאר בעל המניות הגדול עם כ-25% ובעל המניות השני בגודלו הוא בית ההשקעות מור עם 17%.
ישראלי נוסף שמחזיק מניות בחברה, אם כי בשיעור צנוע בהרבה (כ-400 אלף מניות, פחות מאחוז מהחברה), הוא הבעלים של חברת סונול דודי ויסמן. גם ויסמן נכנס ככל הידוע בסבב הגיוס האחרון, ורכש את המניות באמצעות חברה פרטית. לויסמן אחזקה נוספת בחברה באמצעות קרן ההון סיכון גפן קפיטל בה הוא שותף.
יצוין כי פרנקל וויסמן אינם מעורבים בניהול החברה.
בלוסיקס מושקעת גם קרן ההון סיכון מאבריק של ירון קרני ומישל עבאדי, המנהלת כמה קרנות של 75 מיליון דולר כל אחת.
ככל הנראה החברה מבקשת עיכוב הליכים במטרה לאפשר לה להתאושש ולעבור לייצר גם מוצרים מוגמרים שיגדילו את המכירות שלה. זאת, מאחר שצניחת המחירים במוצר המוגמר של יהלום מעובד היתה הרבה פחות דרמטית מאשר של חומרי הגלם אותם יצרה לוסיקס.
כלכליסט חשף היום כי בשבוע שעבר הודיעה לוסיקס לבעלי המניות שלה כי עליה לגייס בדחיפות 15 מיליון דולר לתפעול שוטף, וכי ללא הגיוס היא תגיע לחדלות פרעון. ככל הידוע, למרות שחלק מהמשקיעים שקלו להזרים הון נוסף, זה לא קרה בינתיים.