דו"ח המבקריחסים בעייתיים בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות
דו"ח המבקר
יחסים בעייתיים בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות
משרד הביטחון הוא גם הבעלים של התעשייה האווירית ורפאל וגם הלקוח הבודד הכי גדול שלהן: הוא מנצל את המצב כדי לאחר להן בתשלומים, לדרוש מהן הנחות מופלגות ואת הקניין הרוחני עבור מערכות שהן מפתחות עבורו בהפסד. משרד הביטחון: העבודה איתנו תורמת למוניטין של התעשיות, לא שילמנו כי לא היה תקציב מדינה מאושר
דו״ח מבקר המדינה לשנת 2022 מצביע על היחסים הבעייתיים בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות. המשרד הוא הלקוח הבודד הגדול ביותר של התעשייה האווירית ושל רפאל, וגם הבעלים שלהן, בהיותן חברות ממשלתיות. התוצאה: התנהלות לא כלכלית שלהן ביחסים עם המשרד, שצובר מולן חובות כבדים שמשפיעים על יכולתן לשלם הלאה לספקים שלהן, ועבודה הפסדית עם צה"ל.
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה - לחצו כאן
לפי דוח המבקר בין 2017 ל-2020 איחר שוב ושוב המשרד בתשלומים המגיעים לחברות, וצבר חוב שהגיע עד למיליארד שקל לתע"א ול-694 מיליון שקל לרפאל. החובות נסגרו ברובם מאז, אך המבקר מגלה שהמשרד לא שילם לתעשיות ריבית על החוב, שהתגלגל הלאה: תע"א שילמה באיחור לספקיה, במקום לאחר 45 ימים כפי שדורש החוק, רק לאחר 81 יום בממוצע.
עוד חושף הדוח, כי רוב פרויקטי הפיתוח שביצעה התעשייה האווירית עבוד משרד הביטחון היו לפי סכום קבוע, כאשר תע"א לא מקבלת פיצוי בחוזה על סיכוני פיתוח שצפויים בפרויקטים כאלה, וכי שיעור הפרויקטים ההפסדיים מביניהם היה גבוה מאשר בפרויקטי פיתוח ללקוחות זרים.
זאת ועוד, התעשיות הביטחוניות מחויבות להשתתף בעלויות הפיתוח בפרויקטים למשהב"ט בסכומים ניכרים המסתכמים במאות מיליוני דולרים, עניין שיש בו כדי להשפיע על מצבן העסקי בטווח הארוך וגם על יכולתן לספק בעתיד פתרונות טכנולוגיים מיטביים למערכת הביטחון (מעהב"ט). המשרד גם דורש לקבל בעלות על קניין הרוחני שמאחורי הפיתוחים, שנוצרו במימון משמעותי של התעשיות.
משרד הביטחון גם מנסה לשלוט בתחרות בין התעשיות: רוב מוחלט של פרויקטי הפיתוח בשנים האחרונות נעשו בפטור ממכרז, כך שהמשרד בוחר מראש עם איזו תעשייה ביטחונית לעבוד. מדובר בצורת עבודה שמעניקה לאנשיו השפעה רבה איזה פרויקט יגיע לתע"א, לרפאל, או לאלביט הציבורית, ויביא לה בעתיד הכנסות גדולות ממכירה לצה"ל ואם המשרד יאשר, גם ללקוחות זרים, אם פרויקט הפיתוח יבשיל למערכת לחימה מבצעית. המבקר לא בדק כיצד מתקבלות ההחלטות האלה, והאם התעשיות יודעות לתגמל בהמשך את הקצינים הבכירים שמחליטים להעביר פרויקטי פיתוח לידיהן ולא למתחרות.
האם החשש של המשרד כי הנפקת 25 עד 50 אחוז ממניות התע"א בבורסה תפגע בשליטה שיש לו בחברה ובמשאביה היא אחת הסיבות לעיכוב המתמשך בהנפקה? המבקר מזכיר ש"מימוש החלטת הממשלה בנוגע להנפקת תע"א תביא לכך ששתיים משלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ יהיו חברות ציבוריות, שעליהן לתת דין וחשבון גם לבעלי מניותיהן מהציבור, והן נמדדות על ידי המשקיעים בשוק לפי תוצאותיהן העסקיות ולפי מחיר המניות שלהן".
ומה מעניין את המשרד? 74% מפרויקטי הפיתוח שביצעה תע"א למשרד הביטחון בין 2016 ל-2020 היו בתחום חטיבת הטילים והלוויינים של החברה. 14% הגיעו לאלתא, שמייצרת מכ"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות אוטונומיות. 8% הגיעו לחטיבת כלי הטיס הצבאיים ו-4% לחטיבת התעופה.
המבקר קורא למשהב"ט ולאוצר להבטיח שלראשון יש כיסוי תקציבי להזמנות שהוא מבצע מתע"א ומרפאל, ושעליו לבחון כיצד לפצות אותן על סיכוני פיתוח. תע"א נדרשת לשלם בזמן וכחוק לספקיה, ולבחון היטב פרויקטים שהיא מבצעת עבור בעלת השליטה בהן, המדינה.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, כי "השתתפות התעשייה בפרויקטים של משרד הביטחון לא משפיעה לרעה על תוצאותיהן העסקיות. להיפך, היא מקנה לתעשיות עליונות טכנולוגית, הוכחת מבצעיות המוסיפה מוניטין למוצריהן ורווחים עתידיים ביצוא ביטחוני, שזינק בשנת 2021 ב-30% לשיא כל הזמנים- 11.3 מיליארד דולר. משרד הביטחון פרע בשנת 2021 את מרבית חובותיו לתעשייה האווירית ולכלל לתעשיות הביטחוניות, חובות שנוצרו בשנים של העדר תקציב מדינה. המשרד פעל מול משרד האוצר והתעשיות הביטחוניות, בתיאום ושקיפות מלאים, למציאת פתרונות תזרימיים, בתקופה שבה לא בוצעו תשלומים במועד. הכל במטרה לשמור על רצף הפרויקטים החיוניים לביטחון המדינה, בד בבד עם פגיעה קטנה ככל הניתן בתעשיות בתקופה מאתגרת זו".
מהתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה.
