בראי המתקפה האיראנית: חשיבות הברית הכלכלית עם גרמניה
בראי המתקפה האיראנית: חשיבות הברית הכלכלית עם גרמניה
המתקפה האיראנית הוכיחה עד כמה חשובה הברית הביטחונית של ישראל עם מדינות חזקות בעולם. אבל לא פחות חשוב לייצר בריתות כלכליות כדי לחזק את האינטרס בשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. גרמניה מספקת עכשיו הזדמנות היסטורית לשיתוף פעולה כלכלי משמעותי
המתקפה האיראנית חסרת התקדים על ישראל הוכיחה ביתר שאת את חשיבות שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבעלות בריתה. בין המדינות שנטלו חלק פעיל בהגנה על ישראל בעת המתקפה ואחראיות לירוט של כ-40% מהטילים והכטב"מים לפני שהגיעו למרחב האווירי של מדינת ישראל היו ארה"ב, בריטניה, צרפת ואף ירדן.
לצד הברית הביטחונית-אסטרטגית לא פחות חשובה יצירת קואליציה כלכלית בינלאומית של ישראל עם בעלות בריתה. לא יכול להיות חולק על כך שבימים קשים אלה, גרמניה נמנית עם התומכות המרכזיות בישראל, לצד ארה"ב ואוסטריה.
דווקא בעיצומה של תקופה זו, שכרוכה, בין השאר, באי ודאות כלכלית גדולה מאוד, בפגיעה בצמיחה ובאי יציבות, גובר הצורך בשיתוף פעולה אסטרטגי עם מדינות אירופה בכלל ועם גרמניה (הכלכלה החזקה ביותר באירופה) בפרט, לא רק בתחום הביטחוני. רק בנובמבר האחרון חתמה ישראל על עסקת ענק עם גרמניה לאספקת טילי חץ 3. מערכת זו הוכחה כיעילה מאוד בעת המתקפה האיראנית ויירטה בהצלחה 110 טילים בליסטיים. משכך גרמניה זכתה עתה לבחון את המערכת שרכשה בזמן אמת, ואין ספק שהמערכת עמדה בהצלחה יתרה "בבדיקות הקבלה" בשטח.
חשוב לקדם שיתופי פעולה נוספים עם גרמניה, דווקא בעת זו, לצורך חיזוק הדדי של כלכלת ישראל וכלכלת גרמניה, והתחומים שבהם כדאי להתמקד הם, בין השאר, תשתיות ואנרגיה, כמו גם היי טק וטכנולוגיה אשר לישראל יש יתרון יחסי בהם. בפנינו הזדמנות היסטורית לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי, שגם הוא, לצד שיתוף הפעולה הביטחוני, קריטי ליכולת המדינה ולכלכלת ישראל להתגבר על האתגרים שניצבים בפנינו.
גרמניה התחייבה בסוף 2023 להשקיע כ-57 מיליארד יורו בתשתיות ירוקות - עלייה של כ- 22 מיליארד ביחס לתקציב שאושר על ידי משרד האוצר הגרמני בשנת 2023. זאת כדי להגיע ליעדים של הפחתת פליטת גזים מזהמים לסביבה, מעבר לאנרגיה ולבנייה ירוקה והפחתת זיהום האוויר בתחום התחבורה עד שנת 2045. בתוך כך גרמניה מעוניינת להפחית את התלות בייבוא מסין, תוך הגדלת הייצור המקומי, לרבות בתחום ייצור חומרי הגלם והטכנולוגיות. זאת מהווה הזדמנות היסטורית מבחינת מדינת ישראל וגופים פרטיים מישראל, בהם יזמים ויצרני טכנולוגיות, להשתתף בפרויקטים שתקדם ממשלת גרמניה, לרבות פרויקטי PPP. מדובר בפרויקטים שבהם יש שותפות ציבורית-פרטית שכוללת מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה (בדרך כלל לתקופה של 25 שנים לפחות) באמצעות זכיין מהסקטור הפרטי. שיטה זו הוכחה כמיטבית לביצוע פרויקטי תשתיות לאומיים בישראל וגם בעולם.
למרות המחסור בכוח אדם שחווה גרמניה בשנים האחרונות והמגמה השלילית בגידול באוכלוסייתה, היא מדורגת בין 10 המדינות המובילות בעולם בחדשנות ונחשבת לאחת הכלכלות החזקות בעולם. מנגד, רמת הדיגיטציה של מערכות ציבוריות בגרמניה, למשל בתחום הרפואה או במערכות של גופים ממשלתיים שונים, היא מהנמוכות ביחס למדינות ה-OECD וגם ביחס לישראל. לכן בתחומים אלה יכול להיות שיתוף פעולה הדדי פורה בין ישראל לגרמניה.
שיעור הצמיחה הריאלי בשנה החולפת בגרמניה במונחי GDP (תוצר לאומי גולמי) היה שלילי ועמד על כ-0.5% שנתי. אחת הדרכים היעילות ביותר להביא לשיפור בתשתיות וגם להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי ואת שיעורי הצמיחה היא באמצעות ביצוע פרויקטי PPP.
לניסיון ולידע שנצבר בסקטור הפרטי בישראל בתחום זה יש ערך מוסף. גופים ישראליים יכולים להתמודד במכרזים בינלאומיים בשיטת PPP בתחום התשתיות, התחבורה והאנרגיה הירוקה בגרמניה. מכרזים אלה נותנים תמריצים לגופים בעלי ניסיון מקצועי ופיננסי נדרש, וגופים ישראליים עונים פעמים רבות על הדרישות הללו. במקביל, חברות גרמניות בעלות ידע מקצועי משתתפות במכרזים שמתפרסמים לביצוע פרויקטים בישראל בתחומים שהחלו לצבור תאוצה בשנים האחרונות, למשל בתחום הרכבות הקלות, המטרו ומערכות תחבורה מתקדמות.
שיתוף פעולה כזה בין ישראל לגרמניה בתחום התשתיות יכול לחזק את כלכלת ישראל ולהבטיח את תמיכתה של גרמניה בישראל לאורך זמן.
עו"ד נדיה דוידזון היא מנהלת מחלקת תשתיות, אנרגיה ומימון פרויקטים במשרד נשיץ ברנדס אמיר, וחברה בלשכת המסחר ישראל גרמניה, AHK
