סגור
תלמידים מפונים מהעוטף ב כיתה בצפון
תלמידים בכיתה. מספר התלמידים יירד ל-19 (צילום: אלעד גרשגורן)

ועדת שפירא לחינוך ממליצה: מספר התלמידים בכיתה יירד ל-19

הוועדה לחינוך המיוחד מיקדה את רוב המלצותיה בחינוך הרגיל כדי לאפשר שילוב תלמידי החינוך המיוחד בתוכו. הוועדה מציעה לצמצם את מספר שעות הלימוד והפחתת מספר ימי הלימוד כדי לאפשר הקטנת הכיתות בלי תוספת מורים. כן היא מציעה להפוך את פירמידת התקציב ולהתמקד בגיל הרך

ועדת שפירא לבדיקת החינוך המיוחד ממליצה להקטין את הכיתות בחינוך הרגיל ל-19 תלמידים בכיתה ול-5 ימי לימוד. זאת, כדי לאפשר את שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. כן היא ממליצה על "היפוך פירמידת התקציבים" והענקת עדיפות תקציבית לגיל הרך. קיצור שבוע הלימודים מיועד לפנות את שעות הלימוד להקטנת הכיתות.
במסיבת עיתונאים שר החינוך, יואב קיש, הודיע על קבלת מסקנות הוועדה ועל הקמת צוות ייעודי בראשות מנכ"ל המשרד כדי להתחיל בהערכות ליישום, עם הגשת המלצות סופיות.
בוועדת שפירא היו 190 איש שכללו נציגים של משרדי ממשלה, ארגוני מורים, הורים ועמותות, מנהלים מהשטח ומהמטה, אגפי החינוך ושלטון מקומי, גורמי מקצוע ועוד. התקווה היא שהרכב הוועדה מגדיל את הסיכוי לגיבוש ויישום המלצות באופן מיטבי.
קיש דיבר במסיבת העיתונאים על כך שהשנה התווספו לתקציב החינוך המיוחד 1.6 מילארד שקל ובשנת תשפ"ה צפוי גידול של כשני מילארד. במקביל יש בעיה קשה להכשיר כוח אדם מקצועי. נכון להיום, כ-220 אלף תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד (כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך). המערכת גדלה בכ-10% בשנה ובכ-30 אלף תלמידים בשנה. מספר התלמידים האוטיסטים גדל בשנה האחרונה ב-20% ובעלי ההשפעות הנפשיות 19%.
מסקנה מרכזית היא ש"מערכת החינוך לגיל הרך נדחקה עד היום במורד סדר העדיפויות. חובה להפוך את הפירמידה ולהציב בראש סדר העדיפויות את הגיל הרך! מיקוד אסטרטגי של משאבים ותשומת לב ניהולית לגיל הרך". זאת במטרה לאפשר שילוב של תלמידי החינוך המיוחד.
במסקנותיה ציינה הוועדה כי, "השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו התקינה של הילד בכל תחומי החיים: קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומוטורי. לפיכך, השקעה אסטרטגית וממוקדת של משאבים בשכבת גיל זו תסייע למנוע קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים, וצפויה להקטין את הצורך במתן שירותי חינוך מיוחד בבית הספר".
הועדה ממליצה להקטין את מספר התלמידים הממוצע לכיתה, עד כדי 19 תלמידים. "אנחנו מאמינים שזה אפשרי. אם מורידים רק ל-25 חבל על הזמן. אל תתעסק עם זה", אמר שפירא. זאת ברוח המלצות חוקר תקציבי החינוך נחום בלס על ידי צמצום מספר שעות הלימוד בכיתה ומעבר לחמישה ימים מבלי להגדיל את הביקוש למורים הוא מהלך אפשרי. זאת כיוון שמספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל גדול מממוצע התלמידים בכיתה ברב המוחלט של מדינות ה-OECD. כך גם כמות השעות המוקצות לכל כיתה. "לא נגדיל את כמות המורים כדי לא להוריד את הרמה", אמר שפירא. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי "לגודל הכיתות והגנים השפעה מכרעת על יכולת המורים לתת מענה חינוכי לכלל התלמידים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים".
שפירא הסביר שההמלצות מתמקדות בחינוך הרגיל כדי לאפשר את שילוב תלמידי החינוך המיוחד בתוכו. לדבריו "כאשר מערכתה חינוך הרגילה לא מצליחה לתת מענה ראוי לתלמידים עם צרכים מיוחדים, ההורים מעדיפים את החינוך המיוחד מה שגורם לתוספות התקציב. האירוע הוא מה עושים בחינוך הרגיל. "לא פשוט לשנות פרדיגמה אבל זה מה שצריך לעשות".
עוד המלצות היא הכשרה ופתוח של צוותי החינוך כמהלך מתמשך במקום העבודה. "הדרכה משמעותית ביותר ליכולת הצוותים לתת מענה חינוכי ראוי לכלל התלמידים ובתוכם לאלה עם צרכים מיוחדים". הוועדה המליצה לשר לבחון את הגדלת הגמישות הניהולית הניתנת למנהלי בתי הספר. נושאי האיפיון והזכאות השנויים במחלוקת לא נדונו עדין בוועדה והיא תתחיל לעסוק בהם בימים הקרובים.