מה ערמות האשפה מלמדות אותנו על הסוציולוגיה של קריית שמונה?
מה ערמות האשפה מלמדות אותנו על הסוציולוגיה של קריית שמונה?
קריית שמונה דומה יותר ל"תחנת רכבת", לנקודת מעבר, ופחות למקום להשתקע בו. כך שוק השכירות והסטודנטים מעצבים את דמותה של עיר הפריפריה
תרגיל בסיסי באנתרופולוגיה הוא לגלות את אחורי הקלעים של הקיום החברתי בערים באמצעות חיטוט בזבל. הזבל מעניק לנו עדויות בגוף ראשון על אורחות חייהם של האנשים, על הרגלי התזונה שלהם, על מעמדם הכלכלי.
הרגע הזה של תחילת השיבה של תושבי קריית שמונה לעיר – קורא לנו לערוך תרגיל כזה, כי מי שמגיע היום לקריית שמונה, לא צריך לפתוח את פחי האשפה ולחטט בהם – אלא הערמות מונחות מולו ומעצבות את חווית השבים לעיר בעת הזו.
אז מה פשר הערמות? מי מוציא אותם לרחוב? ומדוע הם מצטברות בכמויות כאלה? ומה אפשר ללמוד מזה על קריית שמונה.
שתי תשובות ממסבירות את התופעה - האחת זמן הפינוי הממושך מהבתים, ההצפות, החולדות – כל אלה פגמו ופגעו ברכשותם של התושבים אשר מבקשים לשוב ולחדש את ביתהם לקראת השיבה. תשובה שנייה מעניינת ובה נרצה לעסוק – מדובר בשוכרי דירות אשר הוציאו לרחוב את הרכוש שהשוכרים השאירו מאחור. זאת אומרת ערמות האשפה הם ביטוי לעיר אשר מהווה בית ארעי לשוכרים רבים.
איך זה נראה בנתונים?
לקריית שמונה מאפיין בולט – היא לא גדלה כבר עשורים, גם הבינוי והאכלוס של שכונת יובלים לא שינה את הדמוגרפיה העירונית. בין מפקד 2008 ל-2022 כמות התושבים בקריית שמונה לא השתנתה מהותית, ואף ירדה מעט מ- 23,200 ל- 23,100 תושבים. בזמן הזה האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה מ-7.41 מיליון נפש ל- 9.6 מיליון נפש – גידול של 30%.
קריית שמונה ממוקמת בסמיכות למכללת תל חי אשר לומדים בה כ-5,000 סטודנטים וסטודנטיות וקריית שמונה היא מלאי הדיור המשמעותי אשר עומד לרשותם. לכן ביקשנו להשוות את תמונת המצב לשדרות, שאף היא עיר ספר, אף היא החלה את דרכה כעיירת פיתוח ואף היא נמצאת בחזית (אל מול עזה) וגם היא, כמו קריית שמונה סמוכה למכללה, מכללת ספיר.
בין מפקד 2008 למפקד 2022 גדלה אוכלוסיית שדרות מ-21 אלף תושבים ל- 31 אלף תושבים. גידול של 50%, שהוא גבוה מהגידול במדינת ישראל באותה התקופה.
עיינו בנתוני המפקדים 2008, ו-2022 על מנת ללמוד איך נראה שוק הדיור בקריית שמונה, ולשם ההשוואה בשדרות. השאלה אשר הופנתה לציבור במפקד היתה: האם דירה זו, שאתה מתגורר בה, היא בבעלות או בשכירות של משק הבית?
על פי ממצאי המפקד 38% מתושבי קריית שמונה גרים בשכירות. 55% בבעלות. לפני 15 שנה, 32% גרו בשכירות ו-64% בבעלות. כלומר, שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות עלה ב-19%. שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה מהממוצע הארצי, אשר עומד על 32%. מה קורה בשדרות? שיעור השוכרים עומד על 34%, כך ששיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות בקריית שמונה, גבוה אף משדרות, אשר חולקת איתה תנאים כלכליים וחברתיים רבים.
אם מסתכלים על רכיב הזמן ועל המגמה שמשתקפת בפער שבין שני המפקדים רואים ששיעור משקי הבית בשכירות בקריית שמונה עלה מ32% ל38% בהתאמה.
מה נתונים אלה מלמדים אותנו על העיר? הרבה. בסוציולוגיה של המרחב אנחנו נוהגים לקשור בין דפוס הבעלות על בית למידת המחויבות של האנשים לפיתוח המרחב, לתחזוקה שלו, לשמירה על אינטרסים ציבוריים. ריבוי שוכרים מייצר תודעה של ארעיות, אשר ההשלכות שלה על המרחב – ברורות. בשכונות בהן התושבים מתחלפים תדיר, גם הקשרים החברתיים מתקיימים בחשדנות ובערבון מוגבל והשכנים לא ממהרים להיקשר לשכנים החדשים. בערים אשר חוות סטודנטיפקציה, המחקרים מראים כי הסטודנטים מקיימים קשרי קהילה בינם ובין עצמם ופעמים רבות עוזבים עם תום הלימודים.
שיעור משקי הבית הגרים בשכירות הוא גם תולדה של כשלון יישום תכניות מכוח התחדשות עירונית בפריפריה, תהליך האי-פיתוח המרחבי השאיר מלאי גבוה של דירות קטנות ומשך סטודנטים ומשקי בית קטנים, כאשר המשפחות ביקשו דירות גדולות וחדשות לגדל בהם את ילדיהן, בהקשר של קריית שמונה הם פעמים רבות מצאו זאת בהרחבות של הקיבוצים השכנים.
העלייה במשקי הבית המתגוררים בשכירות מאפיינת את המדינה כולה (אם כי בשיעורים נמוכים הרבה יותר) והיא גם תולדה של אסטרטגיות דיור חדשות אשר הדור החדש מאמץ, כקריאת תיגר על תרבות המשכנתאות ועל השיעבוד הכרוך בה.
לצד החששות מפני התגברות ההגירה השלילית בעקבות המלחמה, מתרבים בשבועות האחרונים משקיעים אשר מגלים עניין בקריית שמונה. הם מהמרים על מתח הרווחים אשר הפער בין המלחמה ובין דור חדש של מתיישבים-אידאולוגים יעניק להם. אם אכן דנימיקה זו תרקום עור וגידים אנו צפויים לחזות בעלייה נוספת בשיעור הגידול של משקי הבית המתגוררים בשכירות.
בתנאים אלה, קריית שמונה דומה יותר ל"תחנת רכבת", לנקודת מעבר, ופחות ופחות למקום לחיות בו, להשתקע בו. פחות עיר שחיים בה, יותר עיר שחוצבים ממנה רווחי נדל״ן.
פרופ' מירב אהרון גוטמן היא מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
