הזוכים בנובל לכלכלה: 3 חוקרים מ-MIT ושיקגו על מחקרם בנושא פערים כלכליים בין מדינות
הזוכים בנובל לכלכלה: 3 חוקרים מ-MIT ושיקגו על מחקרם בנושא פערים כלכליים בין מדינות
דרון אצ'מוגלו מ-MIT, סימון ג'ונסון מ-MIT וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו, זכו השנה בפרס עבור מחקרם, שעזר לענות על שאלות כמו מדוע שלטון החוק וחוזק המוסדות חיוני לשגשוג, מדוע חלק מהמדינות עניות בעוד אחרות משגשגות, ומדוע יש פערים קבועים בין מדינות עשירות ועניות
הזוכים השנה בפרס נובל בכלכלה הם דרון אצ'מוגלו מ-MIT, סימון ג'ונסון גם כן מ-MIT וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. הפרס השנה עוסק בהבנת הבדלים בשגשוג בין מדינות, החוקרים זכו בו הודות לעבודה שלהם שהראתה מדוע שלטון החוק וחוזק המוסדות חיוני לשגשוג.
פרס נובל בכלכלה מחולק מאז 1969. עד כה זכו בו 93 אנשים, מתוכן 3 נשים בלבד. ביניהן הזוכה של השנה שעברה קלודיה גולדין על עבודתה על פערי מגדר.
הזוכה מקבל גם פרס של 11 מיליון קרונה שבדית (1.1 מיליון דולר) שניתן לחלק לעד שלושה זוכים.
הזוכים השנה היו חלוצים בפיתוח גישות חדשות הן אמפיריות והן תיאוריטיות שקידמו משמעותית את ההבנה שלנו על אי שיוויון עולמי.
לפי ועדת הפרס, השלושה זכו עבור עבודתם על האופן בו מוסדות נוצרים ומשפיעים על השגשוג, שעזרה לענות על שאלות כמו מדוע חלק מהמדינות עניות בעוד אחרות משגשגות, ומדוע הפערים בין המדינות העשירות והעניות קבועים כל כך?
דרון אצ'מוגלו הוא יליד איסטנבול בן 57. בעל דוקטורט מלונדון סקול אוף אקונומיקס. משמש כיום כמרצה ב-MIT. סימון ג'ונסון, נולד ב-1963 בשפילד, בריטניה ובעל דוקטורט מ-MIT. הזוכה השלישי הוא ג'יימס רובינסון האמריקאי, בן 63 שקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת ייל.
"השלושה הדגימו את החשיבות של מוסדות חברתיים על השגשוג של מדינה", כך לפי ועדת הפרס. "חברות ששלטון החוק שלהן חלש והמוסדות שלהן מנצלים את האוכלוסייה לא מייצרים צמיחה או שינוי לטובה. עבודתם של הזוכים עוזרת לנו להבין מדוע", הסבירו את הסיבה לבחירתם. אי השוויון העולמי התרחב כך שכיום 20% המדינות העשירות ביותר הן עשירות בסביבות פי 30 מ-20% המדינות העניות ביותר.
"בצד האמפירי, העבודה שלהם הרחיבה משמעותית את המחקר על ההשפעות של מוסדות על השגשוג, ובכך הם זיהו את השורשים ההיסטורים של סביבה מוסדית חלשה שמאפיינת מדינות רבות עם הכנסה נמוכה. בצד התיאורטי, המחקר שלהם מסביר מדוע מוסדות כלכליים מצומצמים ורודנים ממשיכים להתקיים למרות ששינוי שלהם יטיב עם הרוב".
לדברי ועדת הפרס, הזוכים הראו כי סיבה אחת להבדלים ברמות השגשוג של מדינות היא המוסדות החברתיים שהוקמו במהלך הקולוניאליזם. הטענה היא כי מדינות שפיתחו "מוסדות כוללנים" הפכו לאורך זמן למשגשגות, בעוד שמדינות שפיתחו "מוסדות מדירים" חוות צמיחה כלכלית נמוכה.
אצ'מוגלו ורובינסון פרסמו ב-2012 ספר בשם Why Nations Fail, שבו טענו כי מדינות מסויימות עשירות יותר מאחרות הודות למוסדות הפוליטיים והחברתיים שלהן.
אצ'מוגלו הודה כי תגובתו להודעה על הזכייה הייתה "הפתעה והלם", אך הוסיף כי מדובר בכבוד גדול. הוא גם אמר כי טוב שהוא נמצא כעת באתונה כך שהשיחה לא העירה אותו.
בנוגע למחקר עצמו סיפר אשמולגו כי הוא בהחלט מצביע על היתרונות של דמוקרטיה, "אך דמוקרטיה היא לא הפתרון לכל, קשה מאד לבסס דמוקרטיה". עם זאת, הצמיחה במשטרים אוטוריטריים היא לרוב לא יציבה ולא מובילה לחדשנות מהירה ומקורית. "למשטרים האוטוריטריים ממגוון של סיבות יהיה קשה יותר להשיג הישגים מתמשכים מבחינת חדשנות", הוסיף אך הודה שסין מהווה מעין יוצא דופן לטענה הזו בשל ההשקעה שלה בסקטורים כמו AI.
