ללמוד מהטעות של טוויטר; הדרך לוול סטריט עוברת בפטנט
ללמוד מהטעות של טוויטר; הדרך לוול סטריט עוברת בפטנט
הנפקה בארה"ב מהווה מקפצה משמעותית עבור חברות ישראליות צומחות בקנה מידה גלובלי. תכנון מדויק של אסטרטגיית הפטנטים שלהן עשוי להעלות את ערך המניות שלהן לאחר ההנפקה
לא יהיה זה מופרך לייחס את השנה האחרונה כתור הזהב של ההנפקות הראשוניות (IPO) של סטארט־אפים וחברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה. בין ההנפקות הבולטות רק בשנה האחרונה ניתן למנות אתSimilarWeb, Playtika, Global-e, WalkMe Monday.com, Kaltura IronSource, Taboola, SentinelOne, ו-Payoneer, שגייסו יחד יותר משני מיליארד דולרים, ונסחרות בשווי מצטבר של יותר מ-50 מיליארד דולר.
בעוד שהנפקות בתחום ההייטק יוצרות הד גדול וזוכות לפרסום רב, לא כך הדבר בתחום הביוטק. בחברות אלה, ההנפקה היא בדרך כלל פחות אקזיט ויותר אירוע מימון, שמטרתו לצבור הון כדי לממן את העבודה היקרה של מחקר, פיתוח וניסויים קליניים.
הקורא הממוצע כנראה לא יוכל לזהות את שמות חברות הביוטק הישראליות שפנו לשווקים הציבוריים באחרונה –Ayala Pharma , Polypid Ltd ו- - Nano-X Imaging Ltdכולן הונפקו בנאסד"ק בשנת 2020. עם זאת, המספרים מדברים בעד עצמם: ההנפקות הביוטכנולוגיות נמצאות בעליה, הן מבחינת מספר ההנפקות והן מבחינת הסכום הכולל שגויס.
נכון לאוגוסט 2021 הונפקו 65 חברות ביוטק בארה"ב, ביותר מ-50 מיליון דולר כל אחת. לשם השוואה, ב-2020 כולה הונפקו 71 חברות ביוטק כאלה, לעומת 39 ב-2019 ו-44 ב-2018. בסך הכול גייסו חברות אלה ב-2020 15 מיליארד דולר, לעומת 4.7 מיליארדים בלבד ב-2019 ו-5.4 מיליארד דולרים ב-2018.
עיון במסמכי ההנפקות של חברות הביוטק הישראליות שהונפקו בשנה האחרונה מלמד שלמרביתן תיקי פטנטים עם מספר עשרות משפחות של פטנטים – אינדיקציה לכך שגם היזמים והחברות מכירים בחשיבותה הרבה של הגנת הקניין הרוחני בכלל והפטנטים בפרט לערכה של החברה. בהקשר זה נציין כי במחקר אמפירי של אוניברסיטת בורדו שנערך בארצות הברית ובאירופה כבר לפני עשור, נמצא כי כל פטנט רשום שיש לחברה טרם ההנפקה, מעלה את שווי השוק שלה בכאחוז אחד, ולא בכדי.
הפטנטים של כל חברה, במהותם, מגנים על היתרונות הטכנולוגיים שלה ומבדלים אותה מהמתחרות, ומכאן משמעותם השיווקית והמסחרית הרבה. במרבית המקרים הפטנטים מגנים על טכנולוגיה או מוצר חדש בשוק במטרה לחסום כניסה של מתחרים, ובכך הם מאפשרים לחברות להעלות את שיעורי הרווח שלהן ולבסס נתח שוק גדול יותר. הפטנטים, שהם חלק מהנכסים של החברות, מאפשרים להן ליהנות מבלעדיות לתקופה ארוכה – עד 20 שנה מהגשת בקשת הבכורה – ולמנוע מהמתחרים להתחרות בהן כליל, או לחלופין לגבות תמלוגים תמורת מתן רישיונות לשימוש באותם פטנטים.
מחקרים מראים כי במקרים של מכירות משמעותיות של תיקי פטנטים, למכירה השפעה חיובית על ערך המניה של החברה. בנוסף, להגשת תביעה על הפרת פטנטים השפעה חיובית על מחיר המניה במקרים רבים, ומיפוי וניתוח פטנטים יכול אף לסייע לחברות לצפות שינויים אפשריים בטכנולוגיה ואת עלייתם של מתחרים חדשים, ולהתייחס לכך בתוכניות הפיתוח העתידיות שלהן.
אחת הדוגמאות השליליות המוכרות לחשיבות ההגנה על קניין רוחני היא הנפקתה של טוויטר, שלא נחשבת להנפקה מוצלחת, בין השאר כי לטוויטר היו לה רק תשעה פטנטים רשומים. בעקבות זאת היא נחשפה לתביעות ונאלצה לרכוש מ-IBM לא פחות מ-900 פטנטים תמורת 36 מיליון דולר, לאחר שזו תבעה אותה.
היתרונות הברורים של תכנון מסודר של תחום הקניין הרוחני בחברה והקדשת משאבים לתחום הפטנטים מדגישים את הצורך לבנות תיק פטנטים שיצפה מראש את ההנפקה המתוכננת וייערך אליה. כדי לבנות תיק כזה, ראשית, על החברה להגדיר יעדים לתוכנית הפטנטים שלה, הן מבחינה כמותית והן איכותית, לטווחים הקצר, הבינוני והארוך. חשוב להתייחס לכך כבר בשלבים מוקדמים של הקמת החברה או בתחילת פיתוח המוצר, כדי שניתן יהיה להגן על הפיתוחים של החברה מוקדם, ובטח לפני היציאה לשוק. חשוב לציין, שניתן להגיש בקשת פטנט כדי לקבל דין קדימה, כבר עם תוצאות ראשוניות של פיתוח המוצר או הטכנולוגיה. במקרים רבים, רבים מדי, החברות מבינות את הצורך להגן על הפיתוחים שלהם בפטנטים בשלב שבו גירסאות של המוצר שלהן כבר נמכרות בשוק, או לאחר שפורסמו במאמר או הוצגו בכנס. במקרים אלה, היכולת להגן בפטנטים על פיתוחי החברה מצטמצמת אך ורק לשיפורים של מה שכבר נמצא בשוק.
כאשר מגדירים את היעדים, חשוב להתייחס גם למשך הזמן שלוקח לפטנטים להירשם. ישנם לא מעט משרדי פטנטים, וביניהם משרד הפטנטים האמריקאי, האירופאי וגם רשם הפטנטים הישראלי, המאפשרים לנהל את תהליך הבחינה של הפטנטים באופן מהיר, ויש לכך ערך רב במקרים שבהם חשוב לחברות להראות לשוק – ובמקרים רבים למשקיעים – כי תיק הפטנטים שלהן אינו כולל רק בקשות לרישום פטנט אלא גם פטנטים רשומים. חשוב לציין כי קיימים גם מקרים הפוכים שבהם לא אצה הדרך, וחשוב לחברה לנהל את תהליך רישום הפטנט באופן מבוקר כדי שבקשות הפטנטים יפורסמו והפטנטים יירשמו במועד שבו נכון מבחינת החברה לחשוף את הפטנט.
נקודה נוספת אליה חשוב להתייחס היא היכן לרשום את הפטנט. כיוון שפטנט הוא זכות טריטוריאלית המאפשרת מניעת שימוש בהמצאה במדינה שבה הפטנט רשום, לעתים נראה כי לחברה יש פטנט או פטנטים בודדים הרשומים במספר רב של מדינות. השיקולים המרכזיים בהחלטה היכן לרשום את הפטנט הם השווקים המרכזיים שבהם החברה פועלת ומתעתדת לפעול והיכן המתחרים המרכזיים והידע המוביל בתחום נמצאים. נכון לבחון את המדינות שבהן הפטנטים יירשמו עבור כל פטנט בנפרד, בהתאם לתוכנית העבודה ולתקציב. ישנם פטנטים, לבטח בשלבים הראשונים של פיתוח הטכנולוגיה, שנכון לרשום במספר מדינות, אולם בוודאי שיש גם פטנטים שאפשר לרשום רק במדינה מרכזית אחת (כמו ארצות הברית) או במספר מצומצם של מדינות.
לסיכום, הדרך לוול סטריט מהווה מקפצה משמעותית עבור חברות ישראליות צומחות בקנה מידה גלובלי. תכנון מדויק של אסטרטגיית הפטנטים של החברות, עשוי להעלות את ערך המניות שלהן לאחר ההנפקה.
*ד"ר תמר ואן דר באום היא עורכת פטנטים בכירה במשרד פרל כהן המתמחה בכימיה ופארמה. עו"ד ועו"פ יואב אלקלעי הוא שותף בכיר במשרד פרל כהן המתמחה בתכנון אסטרטגיית IP.
