בלעדיעימות בין מינהלת תקומה לאוצר על מימון מענקי החזרה לתושבי העוטף
בלעדי
עימות בין מינהלת תקומה לאוצר על מימון מענקי החזרה לתושבי העוטף
מתווה המענקים לתושבי שדרות ועוטף עזה שיחזרו לביתם ידרוש תוספת של 600 מיליון שקל, שאינם כלולים בהצעת התקציב. באוצר מתעקשים שהכסף יגיע מ־3 מיליארד השקלים של מינהלת תקומה ולא מקיצוץ רוחבי; בתקומה טוענים כי המענקים אינם "שיקום" ולא יבואו מתקציבה, שמיועד לפעולות אחרות
בראשון בערב הודיעה לשכת שר האוצר כי "סוכם על מתווה להחזרת תושבי שדרות ויישובי העוטף". המתווה כולל מענקים בהיקף של כ־15.5 אלף שקל למבוגר, וכ־8 אלף שקל לילד, לתושב שיחזור לביתו לאחר שפונה ממנו.
ההודעה, שיצאה מטעמו של השר סמוטריץ' ולא מטעם הדוברות הרשמית של המשרד, יצרה את הרושם שהכסף נועד רק "למי שיחזור" לביתו, אך למעשה המענקים יחולקו לכל מי שעוזב את המלון. בנוסף, ההודעה לא כללה את העלות התקציבית של המענקים ואת המקור של אותה עלות, ומאחורי הסיכום הסופי על המענקים שהובילו שר האוצר סמוטריץ' ומנכ"ל משרדו שלומי הייזלר, נשארו פקידי אגף התקציבים, ומנכ"ל משרד רוה"מ יוסי שלי, מתוסכלים. הם סבורים שהיה ניתן לרצות את ראשי הרשויות בדרום, ובעיקר את ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, בהרבה פחות כסף.
כדאי להתחיל עם השורה התחתונה שהיתה חסרה בהודעה, והיא שהמענקים לתושבים החוזרים יגיעו להיקף של כמיליארד שקל. אלא שחלק מהכסף יבוא מכך שהמפונים יצאו מהמלונות בשלב מוקדם יותר ממה שהוערך בעת בניית התקציב, אבל ההערכות הן שנדרשים 600 מיליוני שקל נוספים בכדי לממן את מתווה המענקים החדש. בהתחשב בזה שהתקציב נבנה ממש לפני שבועות אחדים, הרי שהמשמעות של תוספת תקציבית של 600 מיליוני שקל היא או רשלנות בבניית התקציב או עדות לכך שהממשלה לחיצה מאוד, ולכן אין פלא שעובדה זו לא הודגשה בהודעת האוצר.
באוצר מתעקשים כי הכסף יגיע מתוך שלושה מיליארד השקלים שהוקצו למנהלת תקומה, ולא יעבירו קיצוץ רוחבי בכדי לממן את המענקים. מבחינת האוצר, המענקים הללו נועדו בכדי לאפשר לתושבים לחזור בקלות ולכן הם חלק משיקום העוטף. בנוסף, טוענים באוצר כי "ראש המנהלת ישב בכל הדיונים ודחף להגדלת המענק, הוא ידע שזה יבוא מתקציבו".
מצד שני, במנהלת תקומה טוענים כי לא סוכם עימם כי הכסף יבוא מתקציבם, וכי לעמדתם מענקי החזרה לתושבים הם אינם בגדר שיקום, ולכן הכסף לא צריך לבוא מהם. כמו כן, מתעקשים במנהלת כי יש להם שימושים מוגדרים לכל שלוש מיליארד השקלים שהוקצו להם ל־2024, ואם הכסף יופנה למענקים, הרי שפעילויות אחרות לא יבוצעו.
בכדי להבין את הדיון על המענקים, ואת הויכוח בין הפקידות המקצועית בממשלה על היקף המענק, צריך לחזור למה שמכנה אחד הפקידים הבכירים באוצר "החטא הקדמון". הכוונה היא להחלטה לתת למפונים שלא בוחרים להתגורר במלון סכום של 200 שקל ליום עבור מבוגר, ו־100 שקך עבור ילד. כלומר, משפחה של זוג וארבעה ילדים קיבלה עד כה, מדי חודש, כ־24 אלף שקל.
באותו זמן, ההחלטה היתה נראית הגיונית. זה היה יותר זול ממלון, שעולה 500 שקל למבוגר ו־300 לילד, היה חשש של מחסור בחדרי מלון, והתפיסה היתה שמדובר באירוע קצר שיסתיים תוך שבועות בודדים. אלא שבזמן הזה התרגלו המפונים לסכומי כסף משמעותיים, ונוצר מעין תמריץ לדחות את החזרה, וגם הממשלה הרגישה שהיא מחויבת לסגור את ברז הכסף בצורה הדרגתית.
בין הצדדים בממשלה הסתובבו מודלים רבים: ראשי הרשויות טענו כי מי שחוזר צריך לקבל את אותם סכומים, לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי טען כי הוא יכול להשיג מתווה שיהיה מוסכם על דוידי בסכומים קטנים בהרבה, בעוד שהייזלר טוען כי ניתנה יד חופשית לשלי לסגור עם דוידי אך לא הצליח.
בסופו של דבר, סגרו הצדדים כי המענקים של 200 שקל ליום יקוצצו ב־40%, ויינתנו רק עד לשביעי ביולי. גם היום, יומיים לאחר מכן, מנכ"ל משרד רה"מ סבור כי סמוטריץ' נתן לראשי הרשויות יותר ממה שהם דרשו. מכיוון שכל הצדדים למשא ומתן מתוחכמים מאוד, לא ניתן לדעת האם עמדה קשוחה יותר היתה מביאה תוצאה אחרת.
כדאי לשים לב לכוח הגדול של ראשי הערים בסיפור הזה. גורם בכיר באוצר מסביר: "הכי חששנו מתרחיש שבו אנחנו פורצים את המסגרות, ונותנים מענקים שראשי הרשויות לא מרוצים מהם. אז גם הפסדנו כסף, וגם לא הצלחנו להחזיר את התושבים. לכן היה ברור לנו שצריך את ההסכמה של ראשי הרשויות. אנחנו חייבים שהם יגידו שהם יודעים לעמוד מאחורי המתווה ולהחזיר את התושבים". אם נקבל את ההיגיון של התשובה הזו, אפשר להיות סלחניים למתווה הנדיב של סמוטריץ', אך ורק אם בסופו של דבר המתווה יוכיח את עצמו בשטח ויחזיר את תושבי העוטף לביתם.
מעברו ארבעה וחצי חודשים מאז פרוץ המלחמה ועדיין לא הוסדר נושא שיקום הצפון. עם זאת, בשבוע האחרון מדווחים שחלה התקדמות, שכן מאבקי האגו על "מי ישקם" הוכרעו. עד כה התנהל מאבק, האם את האחריות יקח משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של סטרוק, או מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ. לבסוף הוחלט כי יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ירכז את נושא שיקום הצפון.
מאבקי האגו הוחלפו במאבקים עניניים יותר כמו היקף התקציב, האם תוקם מנהלת או שיעבדו דרך משרדי הממשלה הקיימים, וכמה תהיה מפורטת החלטת הממשלה שתעסוק בצפון.
לכולם ברור כי יש צורך להביא החלטת ממשלה בהקדם, וכי זו תהיה החלטת ממשלה בהיקף של מיליארדי שקלים. במקרה זה, בשונה מכספי המענקים, מדובר בכספים שברובם הגדול נלקחו בחשבון בעת בניית התקציב המעודכן ל־2024, ולכן החלטת הממשלה דורשת עבודה מקצועית יותר מאשר עבודה תקציבית של מציאת מקורות תקציביים.
המודל המועדף על סמוטריץ' וחלק מפקידי משרדו הוא לא להקים "מנהלת צפון". יש גורמים שאפילו מוכנים לרמוז שהקמת מנהלת תקומה לא בהכרח היתה נצרכת, והדרך הנכונה היא להעביר החלטת ממשלה שתגדיר תחומי עבודה בין המשרדים השונים. יש להניח כי ראשי הרשויות בצפון יהיו מעוניינים במנהלת, אך ספק אם יש להם השפעה על החלטות מערכתיות מסוג זה.
שאלה נוספת נוגעת לרמת הפירוט של ההחלטה. בעיני פקידי האוצר הבכירים נכון להשאיר מרחב גמישות להחלטה. הם מותחים ביקורת על שרים שהיו מעוניינים להפנות כבר עכשיו תקציבים מוגדרים ל"הקמת תאי אגודה" בכל קיבוץ. לטענתם זו תהיה טעות להגדיר את היעד של הכספים בצורה קשיחה כבר עכשיו. בשלב זה אומרים בממשלה כי החלטת הממשלה דחופה וחשובה, אך מעריכים שהיא לא תעלה לדיון ביום ראשון הקרוב - אולי בראשון שאחריו.
