פרשנותבמקום להזיע על תקציב המדינה, סמוטריץ' בחר להיעלם בארה"ב בביקור סרק
פרשנות
במקום להזיע על תקציב המדינה, סמוטריץ' בחר להיעלם בארה"ב בביקור סרק
נסיעתו לארה"ב של שר האוצר בתקופה העמוסה שלפני הצגת התקציב וחוק ההסדרים בשבוע הבא בכנסת מלמדת על חוסר ההבנה שלו בתהליכים ונהלים; האוצר נאלץ לוותר בסוגיות תקציביות ומינויים לא קודמו; כבר עדיף שיישאר בארץ
בזמן ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נסע לארה"ב כדי להצטלם עם גלעד ארדן ומייק הרצוג, פקידי משרדו שנותרו בישראל עמלים על קידום התקציב וחוק ההסדרים שיונח בשבוע הבא בכנסת. היעדרו של שר האוצר בימים מעין אלו הוא תקדים שלא זכור לוותיקים במשרד האוצר. לא מדובר בעניין סמלי, התוצאות של היעדרו מורגשות בשטח.
ביום שלישי האחרון התקיים דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בפרטי חוק ההסדרים, והאוצר נאלץ לוותר בשתי סוגיות תקציביות משמעותיות. הראשונה היא ביטול פטור מע"מ לתיירים. מדובר בצעד שהיה אמור להגדיל את הכנסות המדינה בכ־2 מיליארד שקל. הסוגיה השנייה, שטרם הוכרעה סופית, היא ביטול העלייה העתידית בגובה הקצבה שניתן למשוך לפנסיה ללא תשלום מס.
אין ודאות שאם סמוטריץ' היה נמצא בישראל, בין השוחות, התוצאה הייתה אחרת. גם אם היה בישראל, חיים כץ היה נלחם על השארת הפטור ממע"מ לתיירים וההסתדרות הייתה נלחמת למניעת השינוי במיסוי הפנסיות. אבל היעדרו של המפקד העליון של הכלכלה הממשלתית מהשטח בזמן כל כך קריטי לא תורם לסיכויי ההצלחה של הפקידות המקצועית מול הדרגים הפוליטיים. מלבד הסוגיות שהוזכרו ישנן נוספות ומשמעותיות שפתוחות בין האוצר לבין משרדים ופוליטיקאים. נזכיר רק את הדרישה של נתניהו והליכוד לחינוך חינם לגיל שנתיים, ואת דרישת החרדים לתוספת תקציב אדירה לחינוך החרדי.
הבחירה של סמוטריץ' לקיים את הנסיעה לחו"ל הפתיעה דמויות שליוו ביקורים של בכירים בחו"ל. סמוטריץ' קיבל לא מעט רמיזות שהוא "פרסונה נון גרטה" בארה"ב, וידע כי נסיעתו צפויה להיות מאורע משפיל, לא רק עבורו ברמה האישית, אלא עבור אזרחי ישראל כולם. כשמוסיפים לכך את העובדה שעיתוי הנסיעה היה מראש רשלני ולימד על חוסר הבנה של תהליך העברת התקציב בממשלה ובכנסת, קשה להבין את החלטתו של סמוטריץ' לנסוע, ועוד ללא סיבה מדינית או כלכלית גלויה לעין. לכן, אין להתפלא ששר האוצר החליט לקצר את ביקורו בחו"ל ולשוב לישראל אתמול בערב "כדי ללוות את תהליך החקיקה וההידברות ברפורמה המשפטית", כך לדברי גורמים בסביבת סמוטריץ'. שר האוצר היה אמור להמשיך את מסעו בביקורים בפנמה ובפריז ולשוב לארץ רק באמצע השבוע הבא.
השיבה לארץ של סמוטריץ' מהווה המשך לדבריו שלשום בפגישה עם נציגים מסיטיבנק כי "נרגיע את הכלכלה והשווקים, נביא מתווה שכולם מהמיינסטרים יידעו לחיות איתו". ל"כלכליסט" נודע כי ההתבטאויות המתונות של סמוטריץ' נובעות מכך שבשבוע האחרון הוא החל להפנים כי להפיכה המשטרית עלולות להיות השפעות משמעותיות על הכלכלה, ונסוג מדבקותו בעמדה כי הנזק יהיה זמני ולא משמעותי.
קוצר הרואי שמתגלה בהחלטתו של סמוטריץ' לנסוע בא לידי ביטוי גם בחמשת המינויים הבכירים שעומדים לפתחו מאז נכנס לתפקיד לפני 77 ימים: הכלכלנית הראשית, מנהל רשות המסים, הממונה על השכר, יו"ר רשות ניירות ערך והממונה על רשות שוק ההון. בכל המשרות הללו לא מכהן מינוי קבוע, והן מאוישות על ידי ממלא מקום או על ידי הארכה שמוגבלת בחוק. עצם העובדה שסמוטריץ' לא מינה ביומו הראשון לתפקיד אנשי אמון למשרות הללו, ראוי לשבח על רקע התנהלותם של שרים אחרים בממשלה הנוכחית, אך כעת אנו נמצאים חודשיים וחצי לאחר כניסתו לתפקיד, ותהליכי המינוי כמעט ולא החלו. כעת כבר מדובר בהתנהלות הפוגעת בתפקוד היחידות החשובות הללו.
בסביבתו של סמוטריץ' אומרים כי הוא היה עסוק בתקציב עד כה. אך אם שר האוצר מוצא זמן להעביר ביקורת על יריבים פוליטיים בחו"ל, לכהן בכהונת שר במשרד הביטחון ולהתקוטט על סמכויותיו, הוא יכול למצוא זמן לאיוש הדרגים הבכירים שתחת אחריותו ושהשפעתם על כלכלת ישראל עשויה להיות דרמטית. אין צורך לציין כי ממלאי מקום ונושאי משרה שהם בתקופת הארכה לא משרים יציבות על העובדים בסביבתם, ובוודאי שמנהלים כאלו לא יובילו רפורמות או צעדים משמעותיים.
במקרה של סמוטריץ' ייתכן שההתמהמהות פגעה ביכולת שלו להביא דמויות משמעותיות ומקצועיות לתפקידים הבכירים הללו. מדיניות הממשלה הנוכחית בנוגע לשינויים במערכת המשפט זוכה להתקפות של כלכלנים רבים, ובכירים מתוכם יעדיפו שלא להיכנס לתפקיד ציבורי בעת כזו ולהיות מזוהים עם ההפיכה המשטרית והנזקים הכלכליים שיבואו בעקבותיה.
מינוי מנהלים לרשות המסים ורשות שוק ההון דורש הקמת ועדת איתור. הוועדות הללו לא הוקמו. ברשות המסים השתמש סמוטריץ' במנגנון החריג של "הארכה", והעניק שלושה חודשים נוספים לכהונתו של ערן יעקב. תפקיד מנהל רשות המסים מוגבל ל־5 שנים בשל העובדה שהוא משתייך לתפקידים שיש בהם צורך מיוחד ב"עצמאות ובאי־תלות", ולכן ההארכה בכל פעם מוגבלת לשלשה חודשים ודורשת אישור של ועדת חריגים. באוצר מעריכים כי הם יספיקו להקים ועדת איתור, ולמנות מחליף בתום שלושת החודשים הקרובים.
בנוגע לרשות שוק ההון, עמית גל משמש כממלא מקום מאז ספטמבר ואמור לסיים בסוף מרץ. אם סמוטריץ' לא יצליח למצוא עד אז מינוי קבוע, הוא יאלץ לקבל את הסכמת היועמ"שית להמשך איוש המשרה הזו בתפקיד מילוי מקום.
שלושת המינויים האחרים — הממונה על השכר, כלכלנית ראשית ויו"ר רשות ניירות ערך — לא דורשים ועדת איתור, הם בסמכות השר ואישור הממשלה, ועקרונית ניתן להאריך את הכהונה בשנים נוספות. אך בכל הנוגע לתפקיד הממונה על השכר, הרי שקובי בר נתן לא נעתר להפצרות השר ועזב את תפקידו. מאז מחליף אותו אפי מלכין כממלא מקום. מילוי מקום בתפקיד ממשלתי הוא ל־3 חודשים, אך יש יכולת להאריך זאת ב־3 חודשים נוספים ואף מעבר לכך בתנאים מסוימים. בנוגע לתפקיד זה, אומרים גורמים כי סביר שסמוטריץ' ימנה את מלכין משום שהוא מינה אותו לממלא מקום כי רצה להכיר אותו לעומק, שכן מלכין לא שימש בתפקיד בכיר דומה וצמח מתוך המשרד.
בנוגע לתפקיד הכלכלנית הראשית, סמוטריץ' בחר להאריך את כהונתה של שירה גרינברג בינואר לחצי שנה. קשה לראות את סמוטריץ' מבקש או את גרינברג נעתרת להמשיך לכהן בתפקיד לעוד קדנציה, וספק רב אם כהונתה תוארך מעבר ל־6 החודשים שצפויים להסתיים ביולי.
מבין כל המינויים, זה המינוי שסמוטריץ' צפוי להיות רגיש אליו במיוחד, שכן הכלכלנית הראשית אמורה להתבטא על הסיכונים של הכלכלה הישראלית, והיא אינה יכולה לעסוק רק בנושאים נקודתיים ספציפיים. ואכן, גרינברג הייתה הבולטת ביותר בהתבטאויותיה על ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשפטית. סביר כי סמוטריץ' יחפש כלכלן שהוא יכול לסמוך עליו. מעין משרת אמון.
תפקיד יו"ר רשות ניירות ערך הוא גם תפקיד שלא דורש ועדת איתור. בתחילת הדרך נראה היה כי ענת גואטה הייתה שמחה להמשיך לקדנציה נוספת בתפקיד, אך סמוטריץ' בחר רק להאריך לה את הכהונה, וספק אם היא תסכים לקדנציה מלאה נוספת. סמוטריץ' גם לא מתכוון להציע לה להישאר שם. לדברי מקורות באוצר, סביב תפקיד זה יש התעניינות לא מעטה, וגורמים רבים — גם מהמגזר הפרטי — הביעו רצון למלא אותו. עם השמות שמוזכרים לתפקיד זה ניתן למנות את עו"ד מאיר לוין, שמשמש כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה. ללוין יש ניסיון בנושאי משפט כלכליים, והוא עבד בעבר ברשות ניירות ערך, אך למרות זאת, לא ניתן לומר עליו כי הוא מגיע משוק ההון.
