דעהביטול מס החד"פ - כיצד האזרחים יכולים להפוך את ההחלטה?
דעה
ביטול מס החד"פ - כיצד האזרחים יכולים להפוך את ההחלטה?
בעוד האוצר מקדם צו לביטול המס על החד"פ בישראל, צרפת מקדמת חקיקה סביבתית, שמקור חלקה באסיפה מייצגת של האזרחים לענייני אקלים. כרגע, ישראל הולכת לאחור במחשבה על האקלים ביחס לכל מדינה מערבית אחרת. אולי הגיע הזמן להרכיב אסיפה מייצגת של אזרחים גם כאן?
ביום הראשון של השנה החדשה נתן שר האוצר הנכנס הנחייה להכין צו לביטול המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק, מס אשר הוטל לפני כשנה במטרה להפחית את השימוש בכלים הללו בשל הנזק שהם גורמים לסביבה. לפי חמישה ימים פורסם הצו לביטול המס.
ביום בו ניתנה ההנחיה בישראל, נכנס לתוקפו בצרפת חוק האוסר את השימוש בכלים חד פעמיים מכל סוג שהוא במסעדות, כולל כאלו המגישות מזון מהיר וקפיטריות במקומות עבודה. החוק חדשני משום שהוא אוסר לא רק על שימוש בכלים חד"פ מפלסטיק, אלא גם על שימוש באלו העשויים מבמבוק, קרטון וכל חומר "טבעי ומתכלה" אחר. הנימוק לאיסור השימוש בחומרים שאינם פלסטיק הוא שגם חומרים אלו מהווים פסולת, והניסיון להציג פסולת זו כבלתי מזיקה לחלוטין הוא טיוח ירוק (Greenwashing). צרפת בחרה בשיטה שונה: בעוד ישראל נקטה, בעת הטלת המס על כלים חד פעמיים, באמצעי כלכלי, אסרה צרפת לחלוטין על השימוש בכלים אלו.
זהו הצו השני בצרפת העוסק בכלים חד פעמיים. הצו הראשון בנושא יצא ב-2016 ואסר את השימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, אם כי לא מחומרים אחרים, החל מ-2020. בעת הטלת הצו ב-2016 הועלו בצרפת טענות דומות לאלו שהועלו בישראל - כי החקיקה תפגע בעיקר בשכבות החלשות. בכל זאת עבר הצו אז, כמו בישראל, אך בניגוד לנעשה בארץ נשאר הצו על כנו ואף הורחב.
החוק החדש לגבי איסור שימוש בכלים חד פעמיים מכל סוג שהוא מצטרף לשורת חקיקות סביבתיות בצרפת. כך, לאחרונה אסרה, באישור הנציבות האירופית, על קיום טיסות פנים בין מקומות המקושרים באמצעות רכבת שמשך הנסיעה בה אינו עולה על שעתיים וחצי. צו נוסף שנכנס לתוקף במרץ שעבר, שקל לראות את תוצאותיו ושמן הסתם משך את תשומת הלב של כל המבקרים בפריז בחודשים האחרונים, הוא האיסור על שימוש במפזרי חום באזורים החיצוניים של בתי קפה ומסעדות. הקנס על אי העמידה בצו משמעותי והמסעדות מצייתות לו, ואפילו בגל הקור של ראשית דצמבר ניתן היה לראות אנשים היושבים בחלקים החיצוניים של בתי האוכל כשהם עטופים במעילים כבדים.
מעניין לציין כי חלק מהחוקים מקורם באסיפה מייצגת של האזרחים לענייני אקלים (Citizens' Convention on Climate) אשר הוקמה על ידי הנשיא מקרון במטרה לגבש המלצות להפחתת פליטת גזי החממה. האסיפה מנתה 150 אזרחים שנבחרו באקראי באמצעות מספרי טלפון והיא קיימה שבעה דיונים בין אוקטובר 2019 לפברואר 2020, אשר תוצרתם הייתה קובץ המלצות. למרות שלא כל ההצעות שהועלו באסיפה התקבלו, חלק מהרעיונות קודמו ואף נחקקו, וביניהם – ביטול הטיסות הפנימיות והאיסור על השימוש במפזרי חום בחלקים החיצוניים של בתי קפה ומסעדות.
קצב החקיקה הסביבתית המתגבר אינו מאפיין את צרפת בלבד. לדוגמא, הולנד העבירה כמה יוזמות חקיקתיות המכוונות לטפל בבעיות שאליהן מתייחסת החקיקה הצרפתית, אם כי לאו דווקא באותה דרך. גם ההולנדים שואפים להפחית את פליטות גזי החממה שמקורן בטיסות באמצעות הגברת השימוש ברכבת. אולם, בניגוד לצרפתים לא נקטו ההולנדים לצורך זה בגישת האיסור כי אם באמצעי כלכלי: ביום הראשון של השנה החדשה שילשה הממשלה את האגרה המוטלת על הנוסעים בטיסות היוצאות מנמלי תעופה הולנדיים.
אם נחזור לנושא הכלים החד פעמיים, בהולנד תיכנס לתוקף חקיקה מדורגת בעניין. ביולי 2023 יתחילו לקוחות בתי אוכל לשלם עבור כלים חד פעמיים המכילים פלסטיק ואף עבור אריזות, וחצי שנה לאחר מכן ייכנס לתוקפו איסור על שימוש בכלים חד פעמיים ובאריזות בעת הגשת מזון.
המסקנה הבלתי נמנעת היא כי ישראל לא רק שאינה מתקדמת בחקיקה אקלימית אלא אף הולכת לאחור ביחס לכל מדינה מערבית אחרת. אולי הגיע הזמן להרכיב אסיפה מייצגת של האזרחים גם אצלנו?
פרופ' שלומית זוטא פרופ' שלומית זוטא היא מומחית במימון במכללה האקדמית תל אביב-יפו
