על חוזים בזמן מלחמה
על חוזים בזמן מלחמה
האם המלחמה מהווה סיבה מוצדקת, להפרת חוזים, שעה שלא ניתן לקיימם עקב המלחמה?
האם המלחמה מהווה כוח עליון המצדיק השתחררות מחיובים חוזיים, כמו לדוגמא, תשלום דמי שכירות בגין מבנה המשמש עסק שאינו פעיל?
האם המלחמה מצדיקה את הארכת המועד לביצוע התחייבות חוזית כלשהי, כמו אספקת מוצר או שירות או סיום פרוייקט במועד קצוב כלשהו?
ראשית, יש לבדוק את לשון החוזה. ככל שהחוזה מתייחס מפורשות למצבים של כוח עליון, הדבר יכול להבהיר את המצב המשפטי בעניין.
ככל שאין הוראות בחוזה הכתוב, יש לפנות לחוק. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970 קובע כי במקרים שבהם הפרת החוזה, נבעה מסיבה שהמפר לא ידע עליה, לא צפה אותה ולא היה יכול למנוע אותה (בשפה המשפטית נקרא מצב זה: סיכול), לא ניתן יהיה לדרוש מהמפר פיצויים ולא ניתן יהיה להכריח את המפר לקיים את החוזה (אכיפה).
ניתן היה לחשוב כי מלחמה היא אירוע לא צפוי אשר צד לחוזה לא היה יכול למנוע אותו; עם זאת, פסקי הדין שניתנו בסוגייה זו בעבר, צמצמו מאוד את האפשרות להיאחז בעילת ה"סיכול" כעילה לאי קיום חיובים חוזיים. גם במשבר הקורונה, מקרים מעטים וחריגים זכו להגנת ה"סיכול". יחד עם זאת, נקבע, כי על שני הצדדים לבוא בדברים ביניהם ולנסות למצוא פתרון לאור המשבר. תום הלב של הצדדים בעניין זה, ייבחן על ידי בית המשפט ועשוי להוות גורם בהחלטתו.
כאמור, בשלב זה, המדיניות המשפטית של בתי המשפט היא שלא להתיר לצד להסכם להשתחרר מחיוביו החוזיים בשל מלחמה, אם כי ניתן לשער כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל תוגשנה תביעות בנושא אשר יכול ותשננה את המצב המשפטי הקיים.
בכל שאלה בעניין זה אנו ממליצים בחום להתייעץ עם עורכי הדין ממשרדנו.
מאת עורך דין איל צורף, צורף ושות' עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
