בלעדיסמוטריץ' תוקע את התקציב, ולכנסת יהיו רק 14 יום לדון בו
בלעדי
סמוטריץ' תוקע את התקציב, ולכנסת יהיו רק 14 יום לדון בו
משרד האוצר צפוי להניח את הצעת התקציב על שולחן הכנסת רק ביום שלישי, באיחור של 10 ימים מהמועד בו נדרש לעשות זאת. כתוצאה מכך, הכנסת תאלץ לדון בו בדיוני בזק על מנת לאשרו עד 19 בפברואר. לדברי גורמים באוצר, סמוטריץ' דורש לבצע שינויים בכספים הקואליציוניים. יו"ר הקואליציה: נדרשים לפחות 30 יום לדיונים, האוצר צריך למצוא פתרון
לכנסת יוקצו 14 ימים בלבד לדיונים בתקציב המדינה המעודכן לשנת 2024. הסיבה: האוצר מאחר בהגשתו וצפוי להניחו על שולחן הכנסת רק ביום שלישי, והכנסת תידרש לאשרו עד 19 בפברואר. גורמים באוצר אומרים כי הדרג המקצועי סיים את הכנת התקציב, אך הוא "תקוע" אצל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדורש לבצע שינויים בכספים הקואליציוניים.
כאמור, משרד האוצר צפוי להניח על שולחן הכנסת את הצעת התקציב רק ביום שלישי, כלומר באיחור של 10 ימים מהמועד שנקבע בחוק מיוחד שנחקק בעניין בחודש שעבר (20 בינואר). ביום רביעי (31 בינואר) הוא יועלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, ולאחר אישורו יעבור לדיון בוועדת כספים, שיחל למחרת (יום חמישי).
לפי חוק יסוד משק המדינה, שהתקבל בחודש שעבר בקריאה שנייה ושלישית, הכנסת תידרש לאשר את חוק התקציב המעודכן עד 19 בפברואר. כלומר, בניכוי סופי שבוע, לכנסת יהיו רק 14 ימי דיונים בתקציב. יצוין כי בשנה רגילה יש לכנסת 60 יום לדון בתקציב. אם התקציב לא יאושר עד למועד זה, יבוצע קיצוץ רוחבי אוטומטי עמוק בתקציב בהיקף של 67.2 מיליארד שקל.
כפי שנחשף בכלכליסט, ב-18 בינואר דרשה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, שלא להפעיל את הקיצוץ האוטומטי ב-19 בפברואר אם הכנסת לא תספיק לאשר התקציב. מסינג דחה את הבקשה ואמר כי הממשלה תניח בקרוב את חוק התקציב המעודכן. עוד הוא הבטיח כי "אין בכך כדי לגרוע משיקול הדעת של הכנסת לפקח ולדון בחוק התקציב והתוכנית הכלכלית". מסינג ציין כי הצעת החוק כוללת 30-20 עמודים וכי "מדובר בהצעת חוק מצומצמת וניתן לקיים עליה דיון מעמיק בכנסת בתוך פחות מ-30 ימים".
בשבוע שעבר שיגר יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), מכתב אל שר האוצר בצלאל סמוטריץ שבו טען כי "מאחר שלא מצאתם לנכון לדחות את מועדי הגשת התקציב יובהר כי האחריות והאשמה בגין הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה שייגרם כאי עמידה במועדים תוטל על משרד האוצר, והחובה עליכם תהיה למצוא לכך בהמשך את הפתרונות המתאימים".
כץ הדגיש כי "בעת חקיקת חוק יסוד המדינה תיקון מספר 14 (שדחה את מועד הגשת התקציב ל-20 בינואר - צ"ז), חברי ועדת הכספים ואני עמדנו על כך שלכנסת יהיו לכל הפחות 30 ימים להכנתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית, בהתחשב במועד שנקבע לביצוע הקיצוץ הרוחבי. בכל יום של הפרה של המועדים שנקבעו בחוק היסוד, מצטמצם פרק הזמן שיש לכנסת לדון בהצעת החוק עד לביצוע הקיצוץ הרוחבי האוטומטי שעל משרדך לבצע".
לפני שבועיים אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2024. בין השאר סוכם על תוספת של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. שר האוצר ואנשי משרדו הצליחו לשמור על תקרת גירעון של 6.6%, מה שמבחינתם נחשב להישג שכן היו לחצים רבים להגדילה. כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה נאלצה הממשלה להגדיל את הקיצוץ הרוחבי ל-5% במקום 3% שתוכננו מראש. מרבית ההגדלה בקיצוץ הרוחבי נועדה לממן תוספת של 2.3 מיליארד שקל לתקציב המשרד לביטחון לאומי של השר איתמר בן גביר.
