משפט שדהכך סיכל ראש המוסד לשעבר עיוות מס
משפט שדה
כך סיכל ראש המוסד לשעבר עיוות מס
ייצוגית שהגיש שבתי שביט חשפה שרשות המסים מיסתה קצבאות גמלאים בהיקף רחב יותר ממה שאיפשר לה החוק. בייצוגית נוספת בית המשפט נתן תוקף לטענה כי נוכחות נשים ביציע עשויה להפחית את האלימות במגרשי כדורגל. ובייצוגית שלישית טוענים אסירים כי התשלום ששב"ס גובה מהם על דקת שיחה סלולרית אינו חוקי
1. כוכב שביט
ראש המוסד לשעבר תיקן עוול של שנים שנעשה על ידי רשות המסים
בימים אלה הסתיימה בהסדר פשרה תביעה ייצוגית שהגיש שבתי שביט, לשעבר ראש המוסד, באמצעות עו”ד עדי ליבוביץ נגד רשות המסים. שביט טען שרשות המסים מסמסה את הטבת "הפטור הנוסף" שקבע המחוקק, כך שזו לא הגיעה לידי גמלאים רבים.
השופט אבי גורמן ממחוזי מרכז שנתן תוקף פסק דין לפשרה עם הרשות כתב: “אלמלא התובענה, יש להניח כי המצב העגום שהתגלה בתביעה – בו קצבאות פטורות ממס אינן מגיעות לידי הזכאים להן אלא נותרות בידי המשיבה (רשות המסים – מ”ג), מבלי שהיא עושה דבר כדי להשיב כספים אלה לבעליהם, היה נותר על כנו. הכנסה בהיקף כספי ניכר שביקש המחוקק לפטור ממס, הייתה ממשיכה בפועל להתמסות”. את הסכום שמיסתה המדינה שלא כדין העריך השופט, בסכומים עדכניים, ב־200 מיליון שקל.
המחלוקת נסבה על "הפטור הנוסף" במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מ־2012. בתמצית, התיקון נועד לאפשר לחוסכים מעל גיל 60 להפקיד כספים שבידיהם בקופות גמל ולהינות מתשלום מס מופחת בעת המשיכה שלהם. זאת בכפוף לשמירה של "קצבה מזכה" בחיסכון - סכום של כ־35 אלף שקל נכון להיום - שהפטור ממס ביחס אליו מדורג, עד פטור מירבי של 67% בשנת 2025. הטבת המס הזו עמדה בלב התביעה, ולפי בית המשפט "יתרת הפטור מגיעה לחברי הקבוצה באופן אוטומטי וללא כל תנאי, וגם רשות המסים אינה חולקת על כך".
השופט גורמן קבע בפסק דינו: “מדובר בקצבאות פטורות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אשר נותרו בידי המשיבה (רשות המסים) ולא הגיעו לידיהם של הגמלאים הזכאים להם על פי חוק. הסבר משכנע בעניין זה לא הוצג לפניי, וכי אף המשיבה הכירה בפועל בכך שהנחיותיה לא היו נכונות”. בעקבות התביעה פורסם חוזר חדש. “לא עוד הנחיה עמומה”, כדברי השופט, שגרמה לניכוי מס במקור מקצבה פטורה של פורשים רבים. ולגבי פורשים חדשים כתב השופט: “כאן לא יכולה להיות כלל מחלוקת כי בזכות התובענה, הם יוכלו לקבל את הפטור שהעניק להם המחוקק, מבלי שתוצב לפתחם דרישה בדמות קבלת אישור מראש מאת פקיד השומה”.
השופט פסק למבקש שביט גמול של 100 אלף שקל ולבא כוחו, עו”ד ליבוביץ, גמול של מיליון שקל.
2. זריקת הרגעה
בית המשפט קבע: נשים מסייעות למיגור האלימות במגרשי כדורגל
ההוכחה לתרומתן של נשים בהרגעת התנהגות אלימה קיבלה לאחרונה תוקף בפסק דינו של השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. חסדאי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית של אוהד הכדורגל איתמר צור נגד ההתאחדות לכדורגל. צור טען לקיפוח ולהפליה במחירי הכרטיסים שנדרש לשלם למשחק של נבחרת ישראל. בעוד הוא שילם 68 שקל, מחיר הכרטיס לאישה עמד על 37 שקל בלבד. ולמה ההבדל הזה בין גברים לנשים? כי ההתאחדות לכדורגל החליטה שבמסגרת המאמץ להפחית את רמת האלימות ביציעים ולהפוך את אירוע השהייה במגרש והצפייה במשחקי נבחרת ישראל לחוויה משפחתית, הוחלט על מתן הנחה לנשים וילדים.
צור טען שמדובר בהפליה אסורה מטעמי מין כלפי גברים. הוא ביקש גם לאתגר את הסטריאוטיפים שביסוד ההחלטה לתת הנחה לנשים - גברים אלימים, נשים מרגיעות. לטענתו, אין כל שוני רלבנטי בין גברים לנשים באשר לצפייה במשחק כדורגל. צור תקף גם את הכללתן של הנשים בתוך הקטגוריה ילד/נוער/חייל. לדבריו, הכללת נשים בקבוצה זו יש בה משום פטרוניות והנחה כי נשים אינן יכולות להתפרנס באותה מידה כמו גברים. את מחיר ההפליה, ההפרש של 31 שקל במחיר הכרטיס, כימת לנזק ממוני ובלתי ממוני של למעלה מ־30 מיליון שקל.
ההתאחדות לכדורגל, באמצעות עוה”ד עמית פינס ונועה ברהום, טענה כי הסבסוד שניתן לכרטיסים עבור נשים נועד, כאמור, לסייע במיגור תופעת האלימות במגרשים ושיפור תדמיתו של הכדורגל הישראלי. לעניין זה הוצגו מחקרים שמעידים כי נוכחות נשים וילדים במשחקי כדורגל מביאה להפחתה ברמת האלימות, מכאן שקיים שוני רלבנטי בין גברים לנשים באשר לתרומה להפחתת האלימות.
ההתאחדות הציגה דו"חות של שתי ועדות שתמכו בהחלטה זו - דו”ח ועדת צור (בראשות ניצב דוד צור) לבדיקת האלימות במגרשי הכדורגל ודו”ח ועדת זליכה. שתי הוועדות הכירו הן באלימות והן בתרומת הנשים להפחתתה, והמליצו על סבסוד הכרטיס הנשי.
התובע צור סירב להשתכנע ודחה את הניסיון להסתייע בנשים להרגעת הגברים. השופט חסדאי קיבל את עמדת ההתאחדות: “התכלית אשר עומדת בבסיס ההחלטה בדבר מתן הנחה לנשים, היא רצון לגיטימי וניסיון כן להפחית את רמת האלימות במגרשים”. במישור המשפטי־פילוסופי, מעיר השופט שפעולה המיטיבה עם אדם (הנחה) אינה יכולה להיות הפליה ובמקרה זה גם משרתת תכלית ראויה. הדימוי שגברים אלימים מנשים, לפי השופט, הוא אולי מצער אבל נכון. בקשת האישור נדחתה והמבקש חויב ב־30 אלף שקל הוצאות.
3. קהל שבוי
ייצוגית נגד שב"ס בטענה למיסוי לא חוקי של אסירים
“האסירים מהווים קהל שבוי”, טוענים עוה”ד נופר טל ומוטי אזולאי שלא מתכוונים רק לסטטוס הפיזי. לטענתם בתביעה ייצוגית שהגישו למחוזי מרכז, הם בעצם כבולים לכרטיס החיוג שאותו הם נאלצים לרכוש.
החל מ־2013 מתקשרים האסירים באמצעות מערכת “שחף” שמופעלת בידי בינת תקשורת שזכתה במכרז, בין היתר על בסיס המחיר שהציע לדקת שיחה (13.90 שקל). בהתאם להסכם בין בינת לשב”ס מועברים לשב”ס 8% מההכנסות מכרטיסי החיוג. התשלום הזה, טוענים טל ואזולאי, “מהווה מס או לכל הפחות אגרה, וניתן לגבותו רק על פי הסמכה בחוק. מאחר שהסמכה זו אינה קיימת, הרי שהתשלום נגבה שלא כדין”. ומוסיפים נימוק תשתיתי: “האסירים מממנים הקמת תשתית עבור המדינה ואת תפעולה. מה יבטיח”, תוהים עורכי הדין, “שמחר לא יחייב שב”ס את האסירים לממן את תחזוקת מערכות החשמל והמים”. אומדן נזקי הקבוצה הוערך בכ־1.7 מיליון שקל.
