בלעדיהחשמל הפחמי יעלה 837 מיליון שקל למשק ב־2023
בלעדי
החשמל הפחמי יעלה 837 מיליון שקל למשק ב־2023
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון ועדת הכלכלה היום מצביע על המחיר של עיכוב הסבת ייצור החשמל מפחם לגז, וקובע שלא ברור מהיכן יגיע המימון לתוכנית שר האוצר ורה"מ למאבק ביוקר המחיה
לקראת דיון בנושא משק החשמל שייערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן, מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג נתונים על עתיד משק החשמל בישראל. מהדו"ח עולה כי המשך הייצור בפחם צפוי לעלות למשק הישראלי כ־837 מיליון שקל בשנת 2023. כמו כן, הדו"ח מעלה את הקושי ביישום התוכנית של שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו לגבי מקורות המימון להפחתת יוקר המחיה כפי שהציגו לפני כמה שבועות.
בתגובה מסר ביטן: "בדיוק לשם כך תתכנס הוועדה: על מנת לבחון היכן ישנם חסמים שניתן להסיר ובכך לחזור להוריד את מחיר החשמל לצרכן הביתי. הוועדה בראשותי מחויבת לעשות הכל כדי להיאבק ביוקר המחיה".
על פי אומדן של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, המשך השימוש בפחם לייצור חשמל יעלה למשק הישראלי כ־837 מיליון שקל בשנת 2023. מדובר בתוספת של 2.7% לתעריף החשמל של כל משפחה, וזאת בנוסף על הנזקים הסביבתיים הנגרמים מייצור פחם לעומת שימוש באנרגיות מתחדשות או גז טבעי. חברת החשמל מתעכבת בהסבת יחידות ייצור החשמל בחדרה ובאשקלון לשימוש בגז טבעי: היחידה הראשונה היתה אמורה להיות מוסבת עוד ביוני 2022, וצפוי שתושלם רק באפריל 2023.
ב־2022 עלות הייצור של קוט"ש באמצעות פחם היתה 42 אג'. מדובר בעלות גבוהה פי שלושה מעלות הייצור באמצעות גז טבעי. הסיבה המרכזית לכך היתה העלייה במחירי הפחם שטיפסו מ־327 שקל לטונה בינואר 2021, ל־666 שקל בינואר 2022 ול־1,166 שקל בינואר 2023. כל אלו הקפיצו את תעריף החשמל.
במאי 2022 עלה רכיב הייצור 44.86 אג' לקוט"ש (ללא מעמ), שטיפס לשיא של 53.42 אג' לקוטש בינואר השנה, וכעת ירד ל 52.61 אג' עם החלטת שר האוצר סמוטריץ' להפחית את המס על הפחם. מדובר בתעריף הגבוה ביותר לחשמל מאז מאי 2013, שבו הופסק יבוא של גז טבעי ממצרים, מה שהוביל לזינוק במחירים. בכך, בין אוגוסט 2022 לפברואר 2023 תשלם משפחה ממוצעת 23.6 שקל יותר בחודש בחשבון החשמל, כ־332 שקל בשנה.
סוגיה נוספת שעולה בדו"ח היא מקורות המימון על מנת ליישם את התוכנית של שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו להפחתת יוקר המחיה. על פי התוכנית שהציגו, יש להפחית את התייקרות תעריף החשמל שנכנסה לתוקפה בינואר האחרון מ־8.2% ל 2.5%. אף שהמשך ההפחתה הדרסטית במס על הפחם מ־105.4 שקל לטונה ל־1 שקל לטון, כפי שקבע שר האוצר, הוביל לירידה של 1.5% בהתייקרות, טרם ידוע כיצד תמומן יתר ההפחתה. כמו כן, ההנחה במס הובילה לפגיעה בהכנסות המדינה בגובה של 440 מיליון שקל.
אחד הגורמים שעזרו בעבר להפחתת תעריף החשמל הוא הפרטה של תחנות כוח מחברת החשמל לשוק הפרטי. בשנת 2022 היצרנים הפרטיים היו אחראים ל 49% מסך ייצור החשמל בישראל, ובשנה הבאה, לראשונה, חברת החשמל צפויה להיות אחראית על פחות מ 50% מייצור החשמל בישראל. עד היום הופרטו שלוש תחנות כוח בעלות מצטברת של כ־7.72 מיליארד שקל.
על פי הרפורמה, השלמת המכירה היתה אמורה להיות ביוני 2023. עם זאת, בשל עיכובים במכירת התחנה הנגרמים בין היתר בשל התנגדות המשרד להגנת הסביבה להתיר את המשך הפעלת יחידות הייצור הישנות יותר בתחנה, התאריך המסתמן כיום הוא ספטמבר 2023. הדו"ח מציין כי ישנה אי־ודאות גם על השלמת ההפרטה עד ספטמבר.
הדו"ח גם מציין כי בעוד הביקוש לחשמל בישראל גדל משנה לשנה, ישנה תת־השקעה בפיתוח רשת החשמל בישראל. סך ההשקעה של חברת החשמל בפיתוח הרשת עלה מ־2.1 מיליארד שקל בשנת 2017, טרם הרפורמה, ל־3.1 מיליארד שקל בשנת 2021.
הגידול בהשקעה הכספית התבטא גם בפיתוח הרשת: בשנים 2021-2018 קצב הגידול הממוצע של רשת החשמל היה 1.1%, כאשר טרם הרפורמה הנתונים עמדו על 0.5%. עם זאת, על מנת לעמוד ביעדי הפיתוח, יש להשקיע 20.4 מיליארד שקל בשנים 2030-2023. כיום ישנו מחסור משמעותי של קווי רשת שכן על פי תוכנית הפיתוח, עד היום היו צריכים להיבנות 6,800 ק"מ של קווי הולכה, בעוד עד סוף שנת 2021 הוקמו 5,800 ק"מ בלבד - מחסור של כ־1,000 ק"מ.
