פרשנותבהיערכות לתגובת צה"ל באיראן נשכחה העובדה שיש כאן אזרחים
פרשנות
בהיערכות לתגובת צה"ל באיראן נשכחה העובדה שיש כאן אזרחים
הצמרת המדינית והביטחונית בישראל אוהבת לחזור על כך שצה"ל חזק ויכול לעמוד בכל משימה שמוטלת עליו. אבל מאחורי צה"ל יש אזרחים שממלאים את שורותיו ונותנים לו גב ומימון, והחיילים שיישלחו לחזית הם אותם לוחמים שחזרו כעת משירות ממושך בעזה או בגבול הצפון
בימים האחרונים מתנהל דיון ציבורי ער וחשוב לגבי האופן שבו ישראל צריכה להגיב למתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית. השאלה המרכזית שבה עוסקים בהקשר הזה היא האם צה"ל בכלל צריך להגיב למתקפה האיראנית, שכזכור גם היא היתה תגובה להתנקשות בדמשק שיוחסה לישראל, ובכך להסתכן בתגובה איראנית נוספת. ואילו השאלה המשנית היא: במידה שצה"ל אכן יגיב - באיזו עוצמה הוא צריך לעשות זאת.
אין לזלזל בשאלות הללו, אך מרוב עיסוק ביכולות התקיפה והיירוט של צה"ל נזנח העיסוק במשמעות האזרחית של הרחבה אפשרית של חזית הלחימה. בכל תרחיש, למלחמה מול איראן תהיה השפעה עצומה על המשק - אך ההבדלים בין התסריטים השונים של הלחימה הם קריטיים. מציאות של סבבים שבה איראן יורה מדי פעם נחילים של תחמושת מדויקת לישראל עלולה להגדיל משמעותית את תקציב מערכת הביטחון, אך היא לא דומה בשום צורה למלחמה כוללת שבה משתתפות גם גרורותיה של איראן בלבנון, תימן או עיראק, ועלולה להשבית את המשק ומערכת החינוך לתקופה לא מוגדרת, לפגוע בתשתיות קריטיות כמו חשמל ומים, להעמיק את הגירעון למחוזות מפחידים ולרוקן את מלאי התחמושת הצה"לי ולשלוח עשרות אלפי מילואימניקים בעלי משפחות לעומק לבנון.
הצמרת המדינית והביטחונית בישראל אוהבת לחזור על כך שצה"ל חזק ויכול לעמוד בכל משימה שמוטלת עליו. אבל מאחורי צה"ל יש אזרחים שממלאים את שורותיו ונותנים לו גב ומימון, והחיילים שיישלחו לחזית הם אותם לוחמים שחזרו כעת משירות ממושך בעזה או בגבול הצפון. ליציאה למלחמה עצימה שעלולה להפוך לארוכה והקשה במלחמות ישראל יש משמעויות כבדות משקל הן ברמת החוסן הנפשי המדינתי, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הצבאית. חברי הקבינט צריכים לזכור זאת כאשר הם קובעים כיצד יש לפעול במציאות הכאוטית בה אנחנו חיים.
