יועמ"ש האוצר נגד תוכנית קרעי לפגיעה בתאגיד: "יוצרת חשש להגדלת תלותו בממשלה"
יועמ"ש האוצר נגד תוכנית קרעי לפגיעה בתאגיד: "יוצרת חשש להגדלת תלותו בממשלה"
אתמול נחשפה יוזמת שר התקשורת לאסור על תאגיד השידור הציבורי לשדר פרסומות ולהעביר את תקציבו לשליטה ישירה של המדינה. בפנייה ששלח ליועמ"שית משרד התקשורת, ביקר עו"ד אסי מסינג את תהליך גיבוש היוזמה וטען כי לא נעשתה עבודת מטה. עוד הסביר מסינג כי לתאגיד חייב להיות מקור תקציבי בלתי תלוי וכי הצעת קרעי תביא לנטל על תקציב המדינה
משרד האוצר קובר את יוזמת שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, לאסור על תאגיד השידור הציבורי לשדר פרסומות ולהעביר את תקציבו לשליטה ישירה של המדינה. לדברי היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, בפנייה ששלח היום (ג') ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, לא נעשתה עבודת מטה, ויישום ההצעה יגדיל את תלות התאגיד בממשלה בניגוד למטרות חוק התאגיד.
אתמול נחשפה יוזמה חדשה של קרעי לפגיעה בעצמאות התאגיד ופעילותו: תיקון חוק ההסדרים כך שיאסור על התאגיד לשדר פרסומות וחסויות ויקנה למדינה שליטה ישירה על תקציבו השוטף. אף שרוב תקציב התאגיד, 650 מיליון שקל בשנה, מבוסס על גביית אגרת רדיו דרך רישיונות רכב, הזכות לשדר פרסומות ברדיו וחסויות בטלוויזיה מייצרת הכנסות של בין 80 ל-100 מיליון שקל בשנה, ומהווה נדבך משמעותי בתקציבו השנתי ובעצמאותו של התאגיד.
קרעי ביקש לבטל היתר זה, הן לתאגיד והן לגלי צה"ל, שמייצרת הכנסות שנתיות של 30 מיליון שקל בשנה מחסויות. מהלך זה היה פוגע קשות בתאגיד וביכולתו להתחרות מול גופי שידור מסחריים ברדיו. במקביל, ביקש קרעי לפגוע בעצמאות התקציבית של התאגיד באמצעות שילוב תקצובו בתוך תקציב המדינה הרגיל, במקום גביית האגרה כיום. כן הציע השר להפריט חלק מתדרי הרדיו של התאגיד, וכך למעשה להעביר משאב ציבורי לידיים פרטיות.
בפנייתו ליועמ"שית משרד התקשורת כתב מסינג כי "למיטב ידיעתי, עד למועד משלוח המייל שלך, ביום חמישי האחרון, לא נעשתה עבודת מטה כלשהי בין הדרג המקצועי במשרד התקשורת לבין הדרג המקצועי במשרד האוצר לצורך בחינת השינוי המבני המוצע בטיוטת הצעת ההחלטה של משרד התקשורת. מטעם זה, כשלעצמו, לא ניתן בשלב הנוכחי לדון בפרטי ההצעה המוצעת".
בהמשך, מנה מסינג גם סיבות עקרוניות בגינן יש לפסול את הצעת קרעי, תוך שהוא מזכיר את הסעיפים בחוק התאגיד שמונים את מקורות ההכנסות שלו ומבטיחים את עצמאותם. כמו כן, הוא ציטט מדברי ההסבר להצעת החוק, שלפיה נדרש מקור תקציבי ש"יאפשר שמירה על עצמאותו התקציבית": "זהו המתווה היחיד אשר יאפשר את קיומו של גוף משדר ציבורי ועצמאי, רלוונטי, יעיל ומצטיין".
מסינג ציין כי למרות זאת לדרישות החוק ולהסברים הנלווים אליו אין כל זכר בפנייה שהעביר משרד התקשורת לאוצר. "נהפוך הוא", כתב מסינג. "בטיוטת הצעת ההחלטה מוצע לבטל את אחד מהיסודות העומדים בבסיס עצמאות התאגיד והוא מקורו התקציבי הבלתי תלוי. כך מוצע, להכניס את תקציב התאגיד לתוך תקציב המדינה. בנוסף, מוצע להפחית את מקורותיו העצמאיים של התאגיד באמצעות ביטול האפשרות של התאגיד לקבל הכנסות מפרסום. שינויים אלה יוצרים חשש להגדלה משמעותית של תלותו של התאגיד בממשלה, וזאת בניגוד לכל האמור בדברי ההסבר להצעת החוק. כך גם בדברי ההסבר אין אזכור לעבודת מטה מקצועית כלשהי שבוצעה ואשר מבססת הנמקה כלשהי לתכליתו של המהלך והשפעתו על עצמאות התאגיד כאמור. יתרה מזו, כלל לא ברור כיצד המוצע בטיוטת הצעת ההחלטה של משרד התקשורת עולה בקנה אחד עם מי ממטרותיה של התוכנית הכלכלית השנתית ומה ההצדקה לשילובו בה".
עוד מבהיר מסינג כי יישום הצעת קרעי יביא לנטל נוסף על תקציב המדינה: "הקביעה לפיה תקציב התאגיד ייקבע כחלק מתקציב המדינה משמעותה כי הוא ייכלל במגבלת ההוצאה בגובה הסכום שיוקצה לתאגיד לפי שיקול דעתה של הממשלה. בהקשר זה לא ברור מהו המקור התקציבי המוצע לעניין זה, היינו: תידרש פעולה מאזנת בהיקפים של מאות מיליוני שקלים".
"לנוכח כל האמור לעיל, בשלב זה, אין לטעמנו כל מקום לדון בפרטי ההצעה האמורה ולא ניתן לכלול אותה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024", סיכם מסינג. משר התקשורת שלמה קרעי לא התקבלה תגובה.
