דעההאם מערכת המס מפלה לרעה את המשפחות החדשות?
דעה
האם מערכת המס מפלה לרעה את המשפחות החדשות?
הנחת היסוד המוטעית, לפיה, כל המשפחות זהות זו לזו, פוגעת כלכלית לא רק במשפחות גאות אלא גם במשפחות חדשות אחרות. הגיעה העת להפנים שכל אדם רשאי לנהל מערכת זוגית לפי תפיסתו מבלי שהדבר ידרוש הסברים מיוחדים ומבלי שאותו אדם יהא כפוף למשטר מס מחמיר רק בשל אפיונים של המבנה המשפחתי שלו
בימים אלו, קהילת הלהט"ב חוגגת את חודש הגאווה שיגיע לשיאו במצעד התל אביבי שיתקיים השבוע. זאת הזדמנות טובה להציג כיצד הנחת היסוד שעדיין נטועה עמוק במשטר המס בישראל, לפיה כל המשפחות כוללות אב, אם וילדים שגרים יחדיו ומנהלים משק בית משותף פוגעת כלכלית במשפחות שחורגות לכאורה מ'המודל המשפחתי המקובל'. אציג מספר דוגמאות לקשיים בתחום המס שאיתם מתמודדות המשפחות השונות.
נקודות זיכוי: הענקת נקודות זכות לפי חלוקה מגדרית של זכר ונקבה יוצרת עיוותים. אב לילדים זכאי לנקודות זיכוי במקרים מסוימים ואם לילדים זכאית לנקודות זיכוי במקרים אחרים. במשפחות חדשות הכוללות שני אבות או שתי אימהות, בהורות משותפת וגם במשפחות הטרוסקסואליות שבהן האם היא המפרנסת העיקרית נוצרים עיוותים כתוצאה מחלוקת נקודות זיכוי לפי מגדר והמחוקק נדרש לעשות בנושא זה חשיבה מחודשת. כיום, כל נקודת זיכוי שווה כ-2,700 שקל לשנה ולכן נוצרים פערים באלפי שקלים לשנה.
שאלת מיקומו של מרכז חיים פנים מדינתי: תושבים של ישובים מסוימים נהנים מהטבות מס המסתכמות בעשרות אלפי שקלים לשנה. הזכאות ניתנת רק למי שמוכיח שמרכז חייו נמצא ביישוב המזכה בהטבות מס. בדיקת מיקומו של מרכז חייו של אדם נעשית באמצעות שורה של מבחנים שיוצאים מתוך נקודת מוצא, לפיה, בכל המשפחות בני הזוג והילדים מתגוררים ביחד ומנהלים משק בית משותף. למשל, בשל אותה הנחת מוצא מוטעית, לאדם המתגורר בישוב מזכה ומקיים הורות משותפת עם אחר שאינו מתגורר באותו ישוב מזכה יש סיכוי נמוך יותר לקבל את הטבות המס.
שאלת מיקומו של מרכז חיים בין מדינתי: מבחני מרכז החיים קובעים גם אם אדם ייחשב לתושב מדינת ישראל או לתושב של מדינה אחרת. בהקשר זה, רשות המיסים מתייחסת בחשדנות לאנשים הטוענים שהם מנהלים מרכז חיים בחו"ל בנפרד מבן זוגם שנותר בישראל. בשל כך, חלק משמעותי מהמחלוקות שמתעוררות מול רשות המיסים בשאלות התושבות עוסק בפיצולים של תאים משפחתיים. מאחר שלהכרעה בשאלת מיקומו של מרכז חייו של אדם יש משמעות כלכלית עצומה נוצר לצערי תמריץ שלילי לבני זוג נשואים שחיים בנפרד להתגרש. יתרה מזאת, בהתאם לשינוי חקיקתי שמקדמת בימים אלו רשות המיסים מוצע לעגן בחקיקה כללי מיסוי שיחמירו עם אנשים שלא מנהלים משק בית משותף עם בן זוגם וגם עם אנשים שחיים ללא בן זוג (מבחירה או שלא מבחירה). כך למשל, לפי ההצעה, אדם שיתגורר יחד עם בן זוג בחו"ל יוכל להגיע לביקורים בישראל של עד 60 ימים בשנה ועדיין ייחשב בוודאות כתושב חוץ, בעוד אדם אחר שמתגורר בנפרד מבן זוגו או חי ללא בן זוג יהא רשאי לבקר בישראל רק עד 30 ימים בכל שנה כדי ליהנות מאותה וודאות ביחס להיותו תושב חוץ. ההצעה אפילו זוכה לתמיכה מסוימת מהלשכות המקצועיות של עורכי הדין ורואי החשבון.
אני לעומת זאת סבור כי אימוץ כללי מיסוי מחמירים מיוחדים שיחולו על משפחות שונות אינו מבוסס על שוני ענייני ואף עלול להיחשב בגדר אפליה אסורה. על המדינה לאפשר לכל אדם להחליט אם ברצונו לגור בישוב אחר מזה שבו גר בן זוגו או אפילו במדינה אחרת מבלי שהמשפחה כולה תצטרך לשלם על כך מחיר מיסויי כבד. גם במישור המעשי, יש מידה של יומרה בחשיבה שבכוחה של המדינה לאפיין ולקבוע בכל המקרים האם מערכת יחסים של שני אנשים בוגרים יצרה קשר זוגי מחייב אם לאו, שהרי בחלק לא מבוטל מהמקרים אפילו בני הזוג עצמם לא יודעים למסגר בצורה ברורה את טיבה של המערכת יחסים שהם מקיימים.
העברת נכסי מקרקעין בין בני זוג כתוצאה מפרידה: גם כשבני זוג מחליטים להיפרד נוצרים עיוותי מס. חוק מיסוי מקרקעין קובע כי העברה של נכסי מקרקעין בין בני זוג הנעשית במסגרת פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין אינה נחשבת מכירה. ככל שהעברת נכסי המקרקעין בין בני זוג שנפרדו לא נעשית במסגרת פסק דין אז היא מתחייבת במס מלא. מדובר בהטבת מס משמעותית של עד מאות אלפי ש"ח לכל נכס. רשות המיסים פרסמה כי היא מאפשרת גם לזוגות לא נשואים וחברי הקהילה הגאה ליהנות מהטבת המס בכפוף להוכחת קיומו של קשר זוגי ולכך שהעברת הרכוש תיעשה במסגרת פסק דין. זהו צעד חיובי אך לא מספק. אני סבור כי עצם הדרישה לפנות לערכאות משפטיות כדי שלא לחייב את בני הזוג במס היא מכבידה, מיותרת ואינה מתאימה לתקופה הנוכחית. בעבר, מרבית הזוגות היו נשואים זה לזו וככל שחפצו להתגרש היו נדרשים ממילא לפנות לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה. בהקשר זה, ניתן אולי היה להבין בעבר את ההיגיון הדחוק בכך שכרכו את הטבת המס בקבלת פסק דין מערכאה שיפוטית. בתקופתנו, זוגות רבים לא מתחתנים (מבחירה או שלא מבחירה) ואין כל היגיון להפנות אותם להליך משפטי מיותר בזמן הפרידה רק כדי שלא יתחייבו במס בעת הפרדה רכושית. אם המדינה אינה מוצאת לנכון לאפשר באופן רשמי נישואין בישראל לאנשים מסוימים למה לחייב את אותם אנשים לנהל הליך משפטי יקר לצורך היפרדות רשמית שתשמש רק לצורך קבלת הטבת מס מסוימת. לצערי, הדרישה גם מתמרצת בני זוג נשואים שחיים בנפרד להתגרש באופן רשמי שאחרת ישלמו מחיר מיסויי כבד בעת ההפרדה הרכושית.
כפי שראינו הנחת היסוד המוטעית, לפיה, כל המשפחות זהות זו לזו, פוגעת כלכלית לא רק במשפחות גאות אלא גם במשפחות חדשות אחרות. הגיעה העת להפנים שכל אדם רשאי לנהל את המערכת הזוגית והמשפחתית שלו לפי תפיסתו מבלי שהדבר ייחשב כמוזר או דורש הסברים מיוחדים ומבלי שאותו אדם יהא כפוף למשטר מס מחמיר רק בשל אפיונים של המבנה המשפחתי שלו. בכלל זה, בהחלט אפשרי שבני זוג בוגרים ואוהבים ינהלו מרכזי חיים נפרדים ועצמאיים וייפגשו רק במועדים מסוימיים מבלי שהרשויות יתייחסו לזה בחשדנות.
עו"ד מוטי בללתי הוא מומחה למיסים ושותף במשרד עורכי הדין גרוס ושות'
