פיטורי גלנט נכנסו לתוקף - בג"ץ דחה העתירות בעניין
פיטורי גלנט נכנסו לתוקף - בג"ץ דחה העתירות בעניין
שופטי בג"ץ אימצו את עמדת היועמ"שית וקבעו פה אחד כי "אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת רה"מ להורות על העברה מתפקיד של שר הביטחון". לצד זאת הם ציינו כי העיתוי של ההחלטה "מעורר תהיות", אך קבעו שאין בכך כדי להצדיק התערבות שיפוטית
כצפוי, בג"ץ דחה הערב (ה') את הבקשות להוצאת צו להקפאת פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט – ונתן אור ירוק למהלך של נתניהו, שמתכוון למנות לשר הביטחון במקומו את ישראל כ"ץ. הפיטורים נכנסו לתוקף הערב (ב-19:57).
בכך אימצו שלושת שופטי ההרכב יעל וילנר, יוסף אלרון ורות רונן את עמדת היועמש"ית גלי בהרב מיארה, שהיום בצהריים בתגובה לעתירות גופי החברה האזרחית, כתבה שאין עילה להתערבות.
שופטי בג"ץ קבעו פה אחד כי "אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת ראש הממשלה להורות על העברה מתפקיד של שר הביטחון". לצד זאת השופטים ציינו כי עיתוי החלטת הפיטורין "מעורר תהיות", על רקע העובדה כי מדובר במהלך של החלפת שר ביטחון במהלך מלחמה.
מדובר בפסק דין בנוגע לבקשת צווים על תנאי וצווי ביניים ביחס לחמש עתירות שונות שאוחדו – של עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, של התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל, של עמותת אומ"ץ, של קבוצת אזרחים ושל בני משפחות חטופים.
העתירות ביקשו להקפיא את פיטורי גלנט, בין השאר בנימוק שהם בוצעו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית, משיקולים זרים, פוליטיים ומפלגתיים, שמטרתם הוא קידום חוק ההשתמטות משירות צבאי. לטענת העותרות, עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית בעתירה אחת והתנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל בעתירה השנייה, מדובר ב"אי סבירות קיצונית", המחייבת את ביטול ההחלטה. בנוסף, נטען כי מינוי שר ביטחון חסר ניסיון בעיצומה של מלחמה רבת זירות וערב הסלמה מול איראן, מהווה "פגיעה אנושה בביטחון מדינת ישראל בעת מלחמה", ויש בה סיכון ביטחוני חמור עד כדי סכנה לחיי החטופות והחטופים.
המדינה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הגיבה היום לעתירה, ועמדת היועמ"שית היתה כי "אין עילה להתערבות בהחלטתו של ראש הממשלה, ודינן של העתירות להידחות על הסף בהעדר עילה משפטית כלשהי להתערבות". היא הוסיפה כי סיכויי העתירות שהוגשו "קלושים".
ואמנם, השופטת וילנר שכתבה את ההחלטה אימצה עמדה זו. היא ציינה כי שיקול דעתו של ראש הממשלה בהפעלת סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד הממשלה הוא רחב מאוד, והוא כולל מגוון של שיקולים. זאת נוכח אופייה המיוחד של הסמכות, אשר מבטאת את מעמדו הייחודי של ראש הממשלה בנוגע להרכב הממשלה, כמו גם בשל אופייה הפוליטי של הממשלה. עוד הדגישה השופטת וילנר כי בהתאם לכך, אמת המידה לביקורת שיפוטית על החלטה זו היא מצומצמת למדי, ומוגבלת למקרים שבהם החלטתו של ראש הממשלה להפעיל את סמכותו ולהעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני.
על רקע זאת, קבעה וילנר, כי אין עילה להתערבות בהחלטת נתניהו, וזאת בשים לב לשיקול שהוצג על ידיו בעניין משבר האמון בינו לבין גלנט, ונוכח הפערים המשמעותיים בין עמדותיהם בסוגיות שונות, לרבות בסוגיות מדיניות וביטחוניות שבליבת ניהול המלחמה. בפסק הדין צוין כי מדובר בשיקולים רלוונטיים, אשר עשויים להשליך על תפקודה התקין של הממשלה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה בהקשר זה.
לצד זאת, ציינו שופטי בג"ץ בהחלטתם כי המקרה הנוכחי "מעורר תהיות ייחודיות, הנעוצות בעיתוי ההחלטה להעביר את השר מתפקידו במהלכה של מלחמה ממושכת, נוכח תפקידו החשוב של שר הביטחון בניהול המלחמה הנמשכת מעל שנה". אולם, בשים לב למכלול השיקולים, החליטו השופטים כי אין מדובר במקרה הבא "בגדר המקרים החריגים העולים כדי חוסר סבירות קיצוני, שבהם יתערב בית המשפט בהחלטת ראש הממשלה להעביר שר מתפקידו". בנוסף ציינו כי גם ביתר הטענות שעלו בעתירות – ניגוד עניינים לכאורה של ראש הממשלה ופגיעה באמון הציבור – אין כדי להקים עילה להתערבות.
במשמר הדמוקרטיה אמרו בתגובה כי "בית המשפט העליון שגה שגיאה חמורה בכך שצימצם את הנסיבות הביטחוניות הקשות והקיצוניות שהמדינה נתונה בהן, למילה האגבית 'עיתוי הפיטורים'. מתן רשות לראש הממשלה להעדיף בכל עת שיקולים פוליטיים על פני כל שיקול אחר של טובת המדינה, עוד יגרום לציבור לשלם מחירים כבדים".
בתנועה לאיכות השלטון אמרו גם כי "בית המשפט בחר להתמקד בסמכותו הפורמלית של ראש הממשלה לפטר שרים, תוך התעלמות מהשלכותיה החמורות של ההחלטה על ביטחון המדינה בעת מלחמה, ומהעובדה שהפיטורים נועדו לקדם את חוקי ההשתמטות בניגוד לפסיקת בג"ץ והנחיות היועמ"שית. מצער שבית המשפט העליון בחר שלא להתערב בהחלטה שכל כולה נגועה בשיקולים פוליטיים צרים".
