איך להפחית פליטות ולהגדיל את הבטחון האנרגטי
איך להפחית פליטות ולהגדיל את הבטחון האנרגטי
נראה כי חום הקיץ השנה מכה בנו ובמדינות רבות נוספות מעל מה שהיה זכור בעבר. המאבק בהתחממות כרוך בצמצום פליטות הפחמן הדו חמצני. המשרד להגנת הסביבה פרסם בימים אלה דוח מעקב שנתי המצביע על עיכובים רבים ביישום החלטות הממשלה בעניין זה. מבט אל התפלגות מקורות הפליטה בישראל מראה תמונה פשוטה יחסית, מגזר ייצור החשמל ומגזר התחבורה מייצרים יותר מ-85% מפליטות הפחמן הדו חמצני בישראל. זאת במקביל לפליטת מזהמים נוספים הנובעים משריפת הדלקים. בפרט מגזר התחבורה פולט את המזהמים בסמוך אלינו, כך שנזקם רב יותר. לפיכך, כדאי להתמקד במגזרים אלה כדי להשיג צמצום פליטות וזיהום אויר מהירים. למרבה המזל, אלה גם המגזרים הקלים יותר לטיפול.
במשק ייצור החשמל, הפתרון הפשוט הוא התקנה של אנרגיה מתחדשת. פתרון זה משתלב יפה עם בטחון באנרגיה, משום שאנרגיה מתחדשת אינה תלויה בספקי הנפט, וגם לא בזמינות של אסדות הגז, המאוימות בעת משבר. כיוון שאנחנו נמצאים היום באחוז נמוך מאוד של ייצור חשמל מתחדש - כ-12% מסך ייצור החשמל - טרם הגיע העת להתלבט בבעיות שיצוצו אולי בעוד 20 שנה, כשרוב האנרגיה החשמלית תיוצר באמצעים מתחדשים (בעיקר מהשמש), פשוט צריך להקים את השדות הסולאריים, יש עוד הרבה עבודה קודם להתמודדות עם קשיים של חדירה גבוהה. אבל מה לעשות שאנחנו מדשדשים באחוזים הנמוכים? נדרשים מספר צעדים בסיסיים:
1. קודם כל צריך להחליט שרוצים. אמנם הממשלה קבעה יעד של 30% אנרגיה מתחדשת ל-2030, אבל גורמי מקצוע רבים בענף מטילים ספק ביכולת לעמוד ביעד, וההססנות הממשלתית, הנובעת גם מתוך ניגודי אינטרסים פנימיים בין המשרדים השונים המעורבים, אינה תורמת לבטחון בהשגת היעד. כדי לשנות זאת יש לבצע שני מהלכים:
א. לקבוע יעד של 60% אנרגיה מתחדשת לשנת 2040. קביעה כזו תבהיר לכולם כי אנו בדרך למשק חשמל מבוסס אנרגיה מתחדשת בגיבוי גז טבעי – ולא משק חשמל של גז טבעי, שמנסים לדחוף לתוכו כמה אנרגיה מתחדשת ״שמתאפשר״.
ב. נדרש כינוס כל השחקנים הממשלתיים – רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל וכמובן משרד האנרגיה בראש, כדי להסכים - תוך לחץ ומעורבות קרובה של השרים - על מתווה להשגת היעדים – בעיקר הקצאת הקרקעות הנדרשות.
2. כחלק מן ההסכמות בין השחקנים, יש להפנים כי לא ניתן להגיע לייצור חשמל מתחדש ברמות גבוהות ללא הקמה של שדות סולאריים גדולים מאוד בנגב. ישנם שטחים גדולים מאוד, חלקם חקלאיים, שם ניתן לשלב חקלאות עם שדות סולאריים מעל, וחלקם קרקעות מופרות או כאלה שלא ניתן לעשות בהן שימושים אחרים. על המדינה לסייע בהקמה של השדות האלה, היינו לא להשאיר רק לשוק הפרטי להתמודד מול הביורוקרטיה הממשלתית. חבל תקומה הוא דוגמא טובה למקום שניתן להתחיל בו.
3. יש להקים את רשת החשמל שתוליך את החשמל הזה לאזורי הביקוש. יש לעבות את מסדרוני רשת החשמל מהדרום, ולהוליך אותו דרך הים לאזורי הביקוש. יש לייצר כבר היום רשת שתוכל לקלוט את ה-60% המתחדש המיועדים ל-2040. כדי להקים את התשתית הזו במהירות, יש לאפשר גם לשחקנים פרטיים להקים אותה – לא רק לחברת החשמל. עם זאת על הרשת להשאר ציבורית.
4. יש לחתור להקמה של שדות סולאריים וחוות רוח במצרים וירדן, ולהזרמת החשמל לישראל – רצוי בתמורה למים וגז, כך שיצומצם החשש לפגיעה באספקת החשמל בעתיד.
5. יש להמשיך ולאפשר הקמה של אגירה בקנה מידה מצטבר גדול. הקמת אגירה בשילוב ייצור מתחדש מקומי בסמוך לצריכה תגדיל מאוד את הבטחון האנרגטי. כך ניתן יהיה לייצר חשמל באופן מקומי, גם אם חלקים מהרשת הארצית לא יתפקדו. האגירה תאפשר לספק חשמל באופן רציף והייצור יאפשר לעשות זאת ללא הגבלה, שכן המלאי באגירה יתחדש מדי יום. מערכות כאלה קיימות כבר היום אך הן יקרות. בשל המשך ירידת מחירי האגירה – ורק לאחרונה התבשרנו כי מחירי האגירה ירדו לחצי בשלוש השנים האחרונות - צפוי שמערכות כאלה יהפכו יותר ויותר נפוצות.
6. יש לקבוע יעדים ברורים לניהול אנרגיה ברשת החשמל שהוא מתוחכם ואוטומטי יותר. בפרט יש לנסות ולצמצם את שיאי הביקוש, ובכך לצמצם את הצורך בהקמת הספק חשמל נוסף - ההספק הנדרש נקבע לפי שיא הביקוש, כדי שלא יהיה מצב בו אין אספקת חשמל לחלק מהלקוחות בגלל ביקוש גבוה. דוגמא לניהול ביקושים הזמין מיידית הוא ניהול הטעינה של רכבים חשמליים. חברת WEVO פרסמה לאחרונה נתונים על הרכבים הטוענים דרכה, והראתה שתמחור נכון של הטעינה מביא לצמצום הביקוש בשעות השיא במידה ניכרת – זו אגב עוד סיבה לעודד כניסת רכבים חשמליים המוסיפים גמישות למשק החשמל, בניגוד לרושם הראשוני של העמסה.
7. יש לחזק את החדשנות במשק החשמל. משרד האוצר פועל בשנים האחרונות לצמצם את ״בזבוז״ הכספים הנובע מקידום חדשנות – למשל על ידי נסיון לסגור את יחידות המדענים הראשיים - אולם זו הסתכלות צרה הפוגעת ביכולת להשיג את יעדי צמצום הפליטות, ובכלכלת החדשנות בישראל. בהקשר של מטרות לטווח קצר לצמצום הפליטות ניתן למשל לקדם את שיפור ביצועי התחנות הגזיות בקיץ (זו בעיה המחריפה עם ההתחממות הגלובלית), שילוב של אגירת חום בתחנות כוח קיימות – או בצמוד לשדות סולאריים, קידום שירותי רשת מתקדמים וניצול של המערכות האלקטרוניות של האנרגיה המתחדשת לייעול ניהול רשת החשמל.
יישום הצעדים האלה יאפשר לנו להגדיל את הפחתת הפליטות והזיהום, כך שנרוויח באיכות חיינו ובבריאותנו, ובה בעת נגדיל את היכולת שלנו לספק חשמל גם במצבי משבר.
ד"ר גדעון פרידמן הוא CTO בקרן השקעות בתחום האקלים - נט-זירו ולשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה
