משפחת אירני, העוקץ ההולנדי והבנק שנשאר עם חוב של מיליונים
משפחת אירני, העוקץ ההולנדי והבנק שנשאר עם חוב של מיליונים
הבנק הבינלאומי העביר לקבוצת האופנה את הכסף על חשבון תשלום שהיה אמור להתקבל מעסקת מכירה בהולנד, אבל הרוכשים לא שילמו על הסחורה ונעלמו. קבוצת אירני: הבינלאומי כשל בתפקידו
הבנק הבינלאומי תובע 5.45 מיליון יורו (כ־22 מיליון שקל) מחברת אל שרד, המוכרת יותר כקבוצת אירני, המחזיקה ב־140 חנויות אופנה, בהן רשת פקטורי 54, ומייבאת לארץ כ־150 מותגים כמו איב סן לורן, דולצ'ה וגבאנה, בלנסיאגה, הוגו בוס, קלווין קליין, דיזל וליוויס.
הרקע לתביעה, שהוגשה החודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא תרגיל עוקץ במיליוני יורו שנגרם לקבוצת אירני וגולגל אל פתחו של הבנק. מהותה של התביעה היא שתי עסקאות פקטורינג שסיפק הבנק הבינלאומי לקבוצת אירני באוקטובר האחרון. בעסקת פקטורינג הבנק רוכש מספק (במקרה זה קבוצת אירני) את החובות הפתוחים בגין עסקאות מכירה באשראי. למעשה, הבנק הופך את עסקת האשראי למזומן, תמורת עמלה, תוך שהוא לוקח על עצמו את הסיכון שהחייב לא ישלם את חובו.
לטענת הבנק, בתחילת אוגוסט 2023 פנה סמנכ"ל הכספים של אל שרד אסף צור למנהל המרכז לפקטורינג ומימון בבנק הבינלאומי יניב ניסן וביקש לבצע עסקת ניכיון על חוב המכירות שביצעה אל שרד לחברת TJX ההולנדית בסכום של 2 מיליון יורו. באותה תקופה אל שרד חיפשה למכור חלק מהמלאי שהיה ברשותה לאחר שקנתה היקפי סחורה גדולים מדי מחברת הבגדים העולמית PVH המייצרת ומשווקת את המותגים קלווין קליין וטומי הילפיגר.
רוני אירני, שמשמש כיו"ר הקבוצה, פנה אל PVH על מנת שתרכוש חלק מהמלאי אולם נענה בסירוב. בעקבות זאת, בכיר ב־PVH, שעל פי הנטען יש לו קשר עסקי ארוך עם אירני, הציע לתווך בינו לבין גורמים המעוניינים בסחורה.
רוכשת הסחורה היתה אמורה להיות רשת האופנה TJX שהתחייבה לרכוש מלאי בשתי עסקאות, הראשונה בהיקף 1.8 מיליון יורו והשנייה ב־4.15 מיליון יורו. התשלום היה אמור להיפרע לקראת סוף אוקטובר 2023. נציגי TJX הציגו לאל שרד הוכחה מהבנק שבו מתנהל חשבונם על שריון סכום כסף לטובת פירעון החשבונית במועד הנקוב.
בעקבות מציאת הקונה פנתה קבוצת אירני לבנק הבינלאומי לביצוע עסקאות פקטורינג. הבינלאומי אישר את עסקת הפקטורינג ורכש את החובות תמורת העברת 5.34 מיליון יורו. הבנק גם ביטח את האשראי בכלל ביטוח אשראי בהיקף של 5 מיליון יורו.
על פי התביעה, ב־20 באוקטובר פנה נציג קבוצת אירנילבנק כדי לבדוק אם התקבלו הכספים עבור משלוח הסחורה אך התברר כי הכסף לא הגיע. לאחר כמה ימים ביקשה הקבוצה מהבנק שיפנה לאנשי הקשר שלו ב־TJX ויבקש עותק של העברת התשלום (סוויפט). מהבנק השיבו למחרת כי אינם מצליחים להשיג את אנשי הקשר.
נציגי אירני פנו לנציגת הבנק ההולנדי ING שחתמה על המכתב שהוציא הבנק בגין העסקה הראשונה וקיבלו הודעה שהיא יצאה לחופשת לידה. באותו יום (24 באוקטובר) מסר רוני אירני לבנק כי הגיע למסקנה שאכן מדובר הונאה וכי יצר קשר עם גורמים נוספים ב־TJX ונודע לה כי אלה אינם מכירים את העסקה ואת האנשים החתומים עליה.
בעקבות זאת הבינלאומי דרש מאירני חזרה את התשלום עבור העסקה. לדברי הבנק, "גם במקרה שהמשפחה נפלה לתרמית והונאה, ברי כי הדברים אינם עולים עם המצגים, ההצהרות וההתחייבויות שהציגה שעל בסיסם הסכים הבנק לחתום על עסקאות הניכיון". פניית הבינלאומי לחברת כלל ביטוח נענתה בסירוב. כלל טענה כי התחייבה לבטח תשלום של TJX, אולם התברר ש־TJX אינם הרוכשים.
אל שרד טוענת כי לא הפרה את ההסכם וכי הבינלאומי הוא זה שלא ביצע את הבדיקות המספקות. משרד עוה"ד פירון, המייצג את אל שרד, השיב: "אתם (הבינלאומי) אלה שהצעתם למרשתנו לבצע עמכם את עסקת הניכיון, חתמתם על הסכם הניכיון ואישרתם את שתי עסקאות המכר ואת הערבויות הבנקאיות המבטיחות אותן... מרשתנו פנתה אליכם כמומחים בתחום על מנת להבטיח שהערבות הבנקאית שימסור לה הקונה, תקפה ומחייבת, אך אתם כשלתם בעניין זה. אין ספק, כי לו הייתם פועלים כהלכה היה בידיכם, ובידי מרשתנו, לקבל את מלוא תמורת הממכר בגין שתי עסקאות המכר מהבנק הערב. משלא עשיתם כך, אין לכם אלא להלין על עצמכם".
