גם לייפוי כח מתמשך יש גבולות
גם לייפוי כח מתמשך יש גבולות
ביצירת מוסד יפוי הכח המתמשך רצה המחוקק להפריט חלק משירותי האפוטרופוס הכללי. בלהפריט אין הכוונה להפקיר – אך זה מה שקורה בבתי המשפט לענייני משפחה
תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות יצר כלי משפטי חשוב – ייפוי כח מתמשך – המאפשר לאדם בגיר בעל כשירות משפטית להביע את דעתו ולמנות, מבעוד מועד, אדם אחר, אחד או יותר, שיהיה אמון על הטיפול בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים בעת שהוא כבר לא יהיה מסוגל לטפל בהם בעצמו.
התיקון נועד לעודד הערכות מראש של אדם למצב שבו לא יוכל לטפל בעצמו בענייניו, ובתוך כך גם להקל על עבודת האפוטרופוס הכללי שתפקידו למנות אפוטרופוס לאדם במצב שבו ייפוי כח מתמשך איננו בנמצא.
אלא שלצד היתרונות, נמצאת גם סכנת ההשפעה של אנשים שיש להם אינטרס להיבחר כאפוטרופוס באמצעות ייפוי כח מתמשך ובכך להבטיח, בבוא העת, את יכולתם לשלוט באופן מלא על חייו של מי שבחר למנותם, וללא כל פיקוח.
המחוקק קבע בחוק מנגנון הגנה, לפיו על הממנה לציין בייפוי הכח המתמשך אדם אחד או יותר, שהממונה ידווח לו על החלטות או פעולות שננקטו על ידו. על פי חוק זוהי ברירת המחדל, אלא אם קבע הממנה אחרת.
הקושי מתעורר במקרים בהם ברירת המחדל לא סומנה במסמך ייפוי הכח המתמשך והמסמך שותק ולא מפרט קביעה אחרת של הממנה. כך, לדוגמה, בנסיבות בהן לאדם שעורך את ייפוי הכח המתמשך יש שני ילדים בוגרים והוא בוחר למנות רק אחד מהם כמי שיהיה אמון על כלל ענייניו ביום שבו הוא לא יהיה מסוגל לטפל בהם בעצמו.
במידה ובייפוי הכח המתמשך לא מסומנת ברירת המחדל בדבר חובת יידוע, האם פרשנות סבירה של מסמך ייפוי הכח המתמשך היא שכוונת הממנה היתה להדיר את ילדו האחר מכל מידע בעניינו? אנו סבורים כי התשובה שלילית.
לתפיסתנו, מנגנון ההגנה בחוק, המכונה יידוע, מקפל שלוש אפשרויות פרשניות: פעיל (הממנה פעל על פי חובת היידוע הקבועה בחוק והתייחס במסמך ייפוי הכח שערך לחובת הממונה ליידע צדדי ג' על ביצוע פעולות מכח אותו ייפוי כח מתמשך), סביל (הממנה ביקש ממיופה הכוח שלא יידע איש בנוגע לענייניו, באופן מפורש. במצב שכזה, קיימת חובת אי יידוע וניתן לומר, כי זהו רצונו של הממנה למנוע התערבות) ואדיש (אדישות לפעולות מיופה הכוח, באופן שמחד, ברירת המחדל שבחוק אינה מסומנת במסמך ייפוי הכח המתמשך ומאידך אין במסמך זה, הוראה אחרת המתייחסת לבקרה או פיקוח על התנהלות מיופה הכח הממונה).
אם הממנה החליט למנות רק אחד מילדיו והוא בגדר "אדיש", אין בכך ללמד על בחירתו להדיר את ילדיו האחרים ולמנוע מהם מידע ביחס אליו או ביחס לטיפול בו.
הדברים מתחדדים ביתר שאת נוכח מנגנון פיקוח נוסף שקבע המחוקק בחוק, ובו הוא מורה לאפוטרופוס הכללי למנות בעל תפקיד לבירור תלונות ביחס לתפקוד של מי שמונה בייפוי כח מתמשך וכי רשאים להגיש תלונות הממנה בעצמו, קרוב של הממנה או כל אדם אחר הסבור שמיופה הכח פועל בניגוד להוראות החוק או בניגוד לאינטרסים של הממנה או פוגע בזכויות הממנה.
מסמך ייפוי כח מתמשך שאין בו שום התייחסות ליידוע, כלומר כאשר הממנה "אדיש", מחייב, בעת פנייה לבית משפט, בחינה מעמיקה של אומד הדעת וההבנה שהיו לממנה במועד עריכת המסמך. מכל מקום, המחוקק מקנה ליידוע חשיבות מובהקת והעדרה חותר תחת השמירה על האינטרס של הממנה, וכפי שטובת הילד אמורה להנחות את בתי המשפט לענייני משפחה בעת פנייה אליהם, טובת הממנה צריכה להנחות את בתי המשפט בעת פנייה אליהם בנושא ייפוי כח מתמשך.
לטעמנו, בנסיבות של העדר יידוע על בית המשפט להחיל על הממונה חובה פעילה של יידוע צדדי ג'. חובה זו נלמדת ראשית מהוראות תיקון 18 לחוק, כמו גם מתקנת הציבור ועיקרון תום הלב.
יידוע, הוא כלי המיטיב עם הממנה ושומר עליו. יידוע, הוא אינהרנטי לפועלו של ממנה תם לב, מוסרי, הפועל לטובת האינטרסים של האדם שמינה אותו ובאופן ששומר על זכויותיו. זו משוואה מאוזנת והכרחית מכוחה נשמרת שקיפות פעולתו של מיופה הכח, ומתאפשרת חובתם המוסרית של הקרובים לממנה לדאוג ליקר להם, אף אם בחר שלא למנותם לטפל בענייניו.
תשומת לב לנסיבות בהן ממנה "אדיש" מתחייבת גם לנוכח מציאות שבה עצם קיומו של ייפוי כח מתמשך יש בו "להניח את דעתה של המערכת" – בית המשפט, היועץ המשפטי באפוטרופוס הכללי ועובדות סוציאליות.
מציאות מסוכנת זו, גובלת בעצימת עיניים של ממש ופגיעה בממנה "אדיש" שבעת שערך את ייפוי הכח המתמשך לא הבין עד כמה חשוב היידוע ובעת שמסמך זה נכנס לתוקף הוא עצמו אינו מסוגל לעשות דבר לתיקון הכשל. במקרה כזה, אף צד ג' מודאג נחסם מלסייע. ייפוי הכח המתמשך שאין בו כל פיקוח על מיופה הכח ממשיך להתקיים ומיופה הכח מקבל גיבוי מלא מהמערכת להמשיך ולפעול בחוסר שקיפות.
מאת ארתור שני ורונית א' זיסמן, א' זיסמן שני – חברת עו"ד, מגשרים ונוטריון
