תקציב 2024השקעה ישירה בחברות והגדלת השתתפות המוסדיים: תוכנית הסיוע להייטק
תקציב 2024
השקעה ישירה בחברות והגדלת השתתפות המוסדיים: תוכנית הסיוע להייטק
ברקע הפגיעה הקשה שספג ענף ההייטק בשנה שחלפה, יוצאת רשות החדשנות בשורה של יוזמות סיוע בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. בין השאר תוקם קרן בהיקף חצי מיליארד שקל שתשקיע בחברות הייטק; עוד מוצע כי על כל דולר שישקיע גוף מוסדי בקרן הון סיכון ישראלית, רשות החדשנות תוסיף 30 סנט
תעשיית ההייטק נפגעה קשות בשנה האחרונה מהמלחמה, מההפיכה המשטרית ובעיקר ממצב הענף בעולם. במסגרת הצעת תקציב 2024 מבקשים באוצר להציע שני מסלולי סיוע חדשים ומשמעותיים לענף. כמו כן צפויה הממשלה לאשר 200 מיליון שקל לתוכנית התמיכה בחברות שנשארו ללא כסף בקופה בעת המלחמה. היקף הסיוע הכולל - 1.2 מיליארד שקל.
המסלול הראשון שתציע רשות החדשנות ב-2024 כולל הקמה של קרן הזנק בגובה של חצי מיליארד שקל, שתעודד השקעות בחברות סטארט-אפ צעירות שמתמקדות בטכנולוגיה עמוקה (דיפטק - מיזמים המבוססים על פיתוחים מדעיים פורצי דרך ובעלי השפעה נרחבת) ולא בתחומי השקעה פופולריים כגון סייבר ותוכנה.
מטרת הקרן היא התמודדות עם שני מצבים בעייתיים: ב-2023 וב-2022 נוסדו מעט חברות סטארט-אפ, ועוד יותר פחות בתחומי הדיפטק. לפיכך יזמה הרשות הקמת מסלול במסגרתו היא תשתלב בסיבובי ההשקעה השונים כמשקיע לכל דבר, כאשר הכספים שהיא תיתן יהיו מענקים שיוחזרו דרך תגמולים ממכירות בהתאם לעבר.
לפי התוכנית, בחברות בשלב הפרה סיד הממשלה תשקיע עד 60% מהסבב עד תקרה של מיליון שקל; בשלב הסיד - עד 50% ו-5 מיליון שקל מענק; סבב A - עד 15 מיליון שקל מסיבוב של עד 50 מיליון שקל. אם בחברות יהיו יזמיות, חרדים או ערבים או חברות מהפריפריה - המענק יגדל ב-10%.
המסלול השני הוא הגדלת הנוכחות של משקיעים מוסדיים מישראל במימון של חברות סטארט-אפ. כיום רוב המימון לתעשייה מגיע דווקא מחו"ל, כך שמשקל המשקיעים הזרים בהון הסיכון הישראלי ב-2021-2022 הגיע ל-75%-80%. הדבר מעיד אמנם על מידת האטרקטיביות הגבוהה של הטכנולוגיה הישראלית, אך מצד שני מעמיד את הענף בסיכון ותנודתיות בעיתות של אי יציבות פוליטית או ביטחונית, כפי שהמשק חווה בימים אלה.
ברשות החדשנות ובאוצר סבורים כי התלות הגבוהה במשקיעים הזרים מובילה להאטה ומציינים כי מחקרים מראים כי שווקים קטנים ומרוחקים מהמשקיעים מתאוששים לאט יותר. במקביל, הגופים המוסדיים מישראל משקיעים מעט יחסית בענף הון הסיכון המקומי בהשוואה לעמיתיהם האמריקאיים : 0.6% בלבד מהנכסים לעומת 2.4% בארה"ב. יתרה מזו, רק מחצית מהכסף שמשקיעים המוסדיים המוקמיים מופנה להון סיכון מקומי, לעומת 62% בארה"ב. המוסדיים באסיה משקיעים 80% מהאלוקציה של הון סיכון, בקרנות המקומיות.
בהצעת המחליטים לא מפורט המנגנון הסופי של התוכנית החדשה, אך היא מזכירה את תוכנית יוזמה הוותיקה שנחשבת כמי שהניחה את התשתית לתעשיית הון הסיכון המקומית וגם להייטק בשנות ה-90. לפי מתווה שנדון בשבועות האחרונים עם הגופים המוסדיים בישראל, על כל דולר שישקיעו בית השקעות או חברת ביטוח בקרן הון סיכון ישראלית, רשות החדשנות תוסיף 30 סנט. בסך הכל יועמד לצורך זה סכום מכובד של 850 מיליון שקל, שני שלישים ממנו ל-2024 ועוד שליש בשנה הבאה. המשמעות היא הזרמה של כמיליארד דולר לתעשיית הון הסיכון המקומית בשנתיים הקרובות. לשם השוואה, בכל 2023 גייסו קרנות הון סיכון מקומיות כ- 1.5 מיליארד דולר.
ההשקעה תתאפשר רק בקרנות חדשות שיגויסו ותינתן עדיפות להשקעה של הגוף המוסדי בקרן שהוא לא השקיע בה בעבר. במידה שהקרן תניב תשואה חיובית, המדינה תקבל את כספה בחזרה והמוסדי יישאר עם התשואה העודפת. בניגוד למסלול 43 שאומץ בעקבות הקורונה כדי לעודד השקעות מוסדיים בהייטק הישראלי, בתוכנית הנוכחית לא תינתן למוסדיים הגנה מפני הפסדים. בשלב זה עוד נדונים פרטים סופיים של המסלול ובהם תמריצים לחברות הסטארט-אפ שיקבלו השקעה במסגרת זו להישאר בישראל. הגופים המוסדיים מעוניינים לוודא כי החברות יירשמו ויפעלו בישראל. רשות החדשנות מצידה מעוניינת שיותר השקעות במסלול זה יופנו לתחומי דיפטק ולא לתוכנה, סייבר או גיימינג.
כאמור, מלבד שני המסלולים האמורים צפויה הממשלה לאשר 200 מיליון שקל לתוכנית התמיכה בחברות בעת מלחמה - חברות שנשארו ללא כסף לתקופה הקרובה וזקוקים להון מיידי. ב-2023 הכריזה רשות החדשנות על מסלול תמיכה בחברות שבמצוקה, שהחל ב-100 מיליון שקל ונוספו אליו 300 מיליון. כעת, במסגרת תקציב 2024, מתכוונת הממשלה לאשר 200 מיליון שקל מאותו סכום.
