פרשנותגריסת מסמכים והסתרה: חפץ קירב את האש לנתניהו
פרשנות
גריסת מסמכים והסתרה: חפץ קירב את האש לנתניהו
היום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ פרע כבר לא מעט שטרות. מהמסמך של אלוביץ’ לאישור עסקת בזק–yes, שנתניהו קרא וגרס מול עיני חפץ, ועד התמורה: “אלוביץ’ אמר לי: ‘הם לא מבינים שוואלה זה האתר שלהם?'"
סוף-סוף הגיע היום הראשון לעדות עד המדינה ניר חפץ מול שופטים שעדיין נמנים עם הדור שלפני חזון דודי אמסלם. הגעתו לאולם של נאשם מספר אחת, בנימין נתניהו, גררה כרגיל התנפלות תקשורתית וגם סידורי אבטחה קפדניים וטרחניים במיוחד. קל יותר למרגל להיכנס למחשב של בני גנץ מאשר לעיתונאי להיכנס לאולם בית המשפט.
אירוע ה”סולד אאוט” הזה עלה קצת על גדותיו, והמאבטחים ביקשו לפנות מהאולם את מי שלא ב”רשימה”. "אתה נטפל דווקא לחברת כנסת שבאה לתמוך?" גערה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן במאבטח.
את הכבוד לחקור את העד, עו"ד ניר חפץ, קיבל עו"ד אמיר טבנקין, נינו של יצחק טבנקין האגדי. צאצאו של מנהיג התנועה הקיבוצית חוקר את עד המדינה נגד צאצאו של הרוויזיוניסט בן-ציון נתניהו, שהיה מזכירו של זאב ז'בוטינסקי. קוראים מעל גיל מסוים יעריכו את האירוניה ההיסטורית שנגלית בפרט הביוגרפי הזה.
טבנקין שאל אם טיפול עיתונאי במשפחת ראש הממשלה הוא חלק מהייעוץ התקשורתי. "בהחלט", השיב העד שהסביר כיצד מופרת שלוות נפשו של הראש בגלל לחצים מכיוון המשפחה. צודק, איך אפשר שלא להיזכר בסוניה פרס, עליזה בגין ושולמית שמיר, ששתו כך את זמנו ותשומת לבו של הבעל.
1. חפץ הסביר שבאותם זמנים שבהם חבר לנתניהו הוא היה העיתונאי הימני היחיד. "עוד לא היו ערוץ 20 ושמעון ריקלין", מנה חפץ את השיפור הגדול שחל בהמשך בגזרה החסרה הזו. הימניות החלוצית הזו של חפץ הקנתה לו את המקום ליד נתניהו. היה זה הרופא האישי של משפחת נתניהו שהתקשר אליו והציע את הג'וב של יועץ התקשורת המשפחתי-ממשלתי.
"זו היתה החלטה משפחתית שהוא יהיה שר התקשורת", סיפר חפץ על חלקם של שרה ויאיר במינוי אבי המשפחה. "ההנחה היתה שהתקשורת תאלף כל שר אחר מלבד נתניהו". ואכן, השאלה מי אילף את מי, או מי פינק את מי, היא בבסיס המשפט הזה.
עזיבת ארדן את משרד התקשורת בישרה לבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ’ תקווה חדשה. הוא חלק עם חפץ את מאווייו. מי יהיה השר החדש (אלוביץ’, סורפרייז, המליץ על נתניהו. בעדיפות שנייה הנגבי, אקוניס ושטייניץ), ומי יהיה המנכ"ל החדש במקום אבי ברגר, שמירר את חייו, ובעיקר האם עסקת בזק-yes שנקברה בזמן ארדן-ברגר תתעורר לחיים.
2. וכאן מקרב חפץ את האש לנתניהו ולחלקו הנטען בעסקת השוחד – אישור עסקת בזק-yes. לדבריו, ביקש אלוביץ’ להעביר מסמך לנתניהו וגם מסר על תפוגתו המתקרבת של התאריך שרשות ההגבלים קצבה להשלמת העסקה, אותה עסקה שארדן וברגר מנעו ממנו, לטענתו, במסגרת "סחיטה" והתניה בקידום רפורמת השוק הסיטונאי. "בהזדמנות הראשונה", העיד חפץ, "העברתי לנתניהו. הוא לקח את הדפים של אלוביץ’, קרא עד הסוף, גרס אותם, הרים טלפון למזכירה בלשכה וביקש לזמן פגישה עם אלוביץ’". אלוביץ’ לחץ לפגישה שתזרז חתימה על העסקה עוד לפני הבחירות. ולמה לפני? חפץ מנמק את התבהלה שאחזה באלוביץ’ בחשש שמא נתניהו יפסיד את הבחירות לציפי ובוז'י, ותאבד לעד התקשורת עם משרד התקשורת.
השלב הבא הוא הפגישה שאכן יצאה לפועל ומהווה נדבך חשוב בכתב האישום. נתניהו מבקש מחפץ להסתיר את אלוביץ’ ואת הפגישה מהנוכחים האחרים שהיו בבית ראש הממשלה. "את ההסתרה לא תפסתי באותו זמן כמשהו קונספירטיבי", אמר חפץ. והוא מסביר זאת בגישתו הכללית של נתניהו לחיים: זהיר, חשדן, ממדר, פרנואיד. וגם גורס מסמכים. האם זה מעיד על תודעה פלילית או קו אופי מובנה? על כך יחליטו השופטים בעוד כמה שנים, אם וכאשר המסע הזה יגיע לסיומו.
3. חפץ מציג את עצמו כמומחה תקשורת, ולא ממש מבין ברגולציה. בדרישות הוא בהחלט מבין. "הדהימו אותי החוצפה ועזות המצח של הדרישות הרגולטוריות מראש הממשלה שהמטירה עליי מנכ"לית בזק סטלה הנדלר בנוכחות אלוביץ", העיד חפץ.
חפץ התכונן, או הוכן, היטב לעדות. סגנונו מתון. הוא לא התלהם ואף חלק מחמאות לנתניהו על "יכולת קוגנטיבית שמעולם לא ראיתי". נתניהו ממקום מושבו הגיב בהנהוני שלילה נמרצים. מוטב לו לא מדובשו ולא מעוקצו של העד הזה.
חפץ הוא העד שזרועותיו נגעו בשתי זרועות השוחד הנטענות – התקשורת והרגולציה; וואלה ועסקת בזק-yes. הוא המוציא והמביא. המוציא לפועל התקשורתי של נתניהו, והמביא את הדרישות הרגולטוריות מאלוביץ’. וחשוב יותר, הוא האיר היטב ובהרחבה את המניע, את מנוע ההפעלה של נתניהו – החשיבות האדירה של התקשורת ביקום האישי והמשפחתי. ובתוכו את תפקיד וואלה: "אתר אסטרטגי כדי לנצח בחירות, ואחריהן אקמול להקלה על מכאובי פרסום למשפחה. שאול ואיריס הסבירו לי על רקע הטענות של יאיר שהאתר הזה הוא כמו מתנה למשפחת נתניהו. הם לא מבינים שזה האתר שלהם, אמר לי שאול". ובהמשך תיקן: "המילה 'מתנה' לא נאמרה, היא שלי. ואת המסר הזה לא העברתי לנתניהו". והמשך פניית הפרסה: "הדנ"א של וואלה הוא לא אוהד לנתניהו".
ההתמכרות לאקמול הזה, לתקשורת בכלל, היא שהפילה לבסוף את נתניהו לספסל הנאשמים. "הנושא מספר אחת מבחינת הזמן שראש הממשלה הקדיש לו", אמר חפץ.
