שכר מורה מתחיל במשרה חלקית – 3,800 שקל בחודש
שכר מורה מתחיל במשרה חלקית – 3,800 שקל בחודש
בעוד שהמשא ומתן בין המורים לאוצר עדיין תקוע, מחקר של פרופ' דן בן דוד חושף את השכר הממוצע הנמוך של המורים המתחילים, ש־92% מהם עובדים במשרה חלקית. "אסור לטאטא מתחת לשטיח את הסוגיה הזו"
השכר הממוצע למורה מתחיל שמועסק במשרה חלקית עומד על 3,800 שקל בלבד. לנתון זה חשיבות רבה משום ש־92% מהמורים המתחילים עובדים במשרות חלקיות. כך עולה ממסמך מדיניות על שכר המורים שמפרסם היום נשיא מכון שורש למחקר כלכלי חברתי פרופ' דן בן דוד. זאת, בעוד השכר הממוצע למורה מתחיל במשרה מלאה עומד על 8,500 שקל.
בו דוד מציין שגם לאחר עשר שנות ותק 57% מהמורים מועסקים במשרה חלקית ולאחר 30 שנות ותק כשליש מהם מועסקים במשרה חלקית. השכר הממוצע למורה עם 30 שנות ותק במשרה חלקית עומד על 9,100 שקל בלבד, כחצי מהשכר הממוצע למורה עם ותק דומה במשרה מלאה שעומד על 18,500 שקל.
בן דוד כותב ש"לא ברור מדוע כל כך הרבה מורים בישראל עובדים במשרה חלקית. האם זו הבחירה של רובם, או שמא מערכת החינוך אינה מאפשרת ליותר עובדים להיות מועסקים במשרה מלאה?" הוא טוען ש"מדובר בסוגיה חשובה שיש להתייחס אליה במפורש ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח בזמן שבעלי עניין ממשיכים להתלונן על משכורות חודשיות נמוכות בדרישותיהם לשכר גבוה יותר".
בן דוד עוסק במצב המוזר שבו בישראל מספר תלמידים גבוה לכיתה אבל לא למורה. בחינוך היסודי יש 26 תלמידים בכיתה בממוצע לעומת 21 בממוצע במדינות המפותחות. לעומת זאת יש בחינוך היסודי בישראל 15 תלמידים למורה, דומה לממוצע המדינות המפותחות (14.5). בחטיבות הבינים יש בישראל 28 תלמידים בכיתה בממוצע לעומת 23 ב־OECD. אבל ממוצע התלמידים למורה בחטיבות הביניים בישראל עומד על 13 כמו במדינות המפותחות. בן דוד מגיע למסקנה דומה לזו של חוקר כלכלת החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב: "נראה שישראל משלמת עבור מספיק מורים כדי להוריד את העומס בכיתות שלה לממוצע ה־OECD אולם בפועל זה לא קורה".
בן דוד מציין ש"מערכת החינוך בישראל צריכה לעבור רפורמה כללית הכוללת היבטים קריטיים רבים שלא טופלו כאן. שיפור מהותי בתוכנית לימודי הליבה והפיכתה לחובה לכל ילדי המדינה – כולל בקרב החרדים; שינוי מבני במשרד החינוך הענק, המסורבל והיקר מאוד, המנסה לנהל ברמת המיקרו כמה שיותר חלקים של המערכת; ומתן סמכות למנהלי בתי ספר להעסיק, לפטר ולקבוע את השכר של מוריהם". כמו כן הוא קורא לקבל להוראה רק מסיימי תואר אקדמי בתחום שבו ילמדו, מה שיעלה לדבריו את רמת המורים.
בתוך כך, המשא ומתן בין הסתדרות המורים לאוצר רחוק מפריצת דרך. על רקע זה שביתה בגני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בימים חמישי ושישי השבוע נראית כמעט בלתי נמנעת. זאת, גם על רקע הצורך של שני הצדדים להוכיח שעשו הכל לפני שיתפשרו. נראה אם כן שלא סביר ששנת הלימודים תפתח ביום חמישי השבוע כמתוכנן. אם תהיה פריצת דרך, יום ראשון הבא נראה מועד סביר.
ביום חמישי נקט האוצר צעד נוסף של כבילה עצמית לעמדותיו כשפרסם את מסמך הדרישות שלו מהסתדרות המורים. בין היתר האוצר דורש שכ־10% מהמורים והגננות עד כיתות ט' יועסקו בחוזים אישיים (כ־13 אלף מורים וגננות) וההסכמים הקיבוציים האלה לא יחולו עליהם. כן דורש האוצר שמורה שיפוטר מבית ספר לא תהיה מחוייבות של המדינה להעסיק אותו.
ביום חמישי גם הוחרפו ההאשמות ההדדיות בין האוצר ליו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז. למרות זאת מהודעות שני הצדדים עולה שיש בעצם הסכם סגור בנושא שמירה על תנאי המורים בנושא הרפורמה בבחינות הבגרות וקיצור שבוע העבודה. לכן נראה שמדובר במהלכים יחצ"ניים יותר מאשר כוונה אמיתית לשבות. ארז טען כי "האוצר מנהל את המו״מ כמו בבזאר טורקי ולאחר שיש הסכמות מעלה קושיות מן היקב ומן הגורן, על מנת להביא לפיצוץ. האוצר סרב לחתום על הסכם קיבוצי הכולל רפורמה בבחינות הבגרות, וקיצור שבוע עבודה לאחר מו״מ של חודשים". מהאוצר נמסר כי "ארז יודע שאין אפשרות להגיע להסכם שכר כולל תוך שבוע. לכן לא ברורה לנו התנהלותו, שאין מטרתה אלא לפגוע בתלמידים".
