נשחקים בסופרלא רק בישראל: האקלים והמלחמות הזניקו לשיא את מדד המזון העולמי
נשחקים בסופר
לא רק בישראל: האקלים והמלחמות הזניקו לשיא את מדד המזון העולמי
הלחצים העולמיים הפועלים על מחירי המזון מקורם בהחמרת שינויי אקלים קיצוניים ובאירועים גיאו־פוליטיים. בספטמבר 2019 עמד מדד מחירי המזון העולמי על 93.4 נקודות ומאז עלה ל־124.4 נקודות בספטמבר האחרון - נתון המייצג שיא של עשור
בספטמבר 2019 עמד מדד מחירי המזון העולמי על 93.4 נקודות ומאז הספיק לזנק לשיא של כל הזמנים - 160.2 במרץ 2022 - ולרדת בהדרגה ל־124.4 בספטמבר האחרון - נתון המייצג שיא של עשור. המדד, המשקלל את הכוחות הפועלים על מגוון של מוצרי מזון, מונה חמישה רכיבים - שמנים צמחיים, דגנים, סוכר, בשר ומוצרי חלב.
הלחצים הגלובליים הפועלים על מחירי המזון מקורם בהתחממות הגלובלית והחמרת אירועי אקלים קיצוניים, ובמקביל באירועים גיאו־פוליטיים, כאשר בעת הזו הדגש הוא על השלכות הארכת נתיבי השיט עבור חברות הספנות בגלל תקיפות החות'ים באזור הים האדום. קודם להסלמה הביטחונית במזרח התיכון, פעלו על מחירי המזון לחצים עצומים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה שהקפיצה את מחירי הדגנים לשיאים חסרי תקדים. אף שמחירי הסחורות הללו התמתנו בינתיים, מחירי המזון נותרו ברמות גבוהות היסטורית. מאז החל האו"ם לעקוב אחר מחירי המזון ב־1961, נרשמו נתוני שיא ב־1974 וב־1975, זאת בעקבות זינוק מחירי הנפט ב־1973 שהצית גל עולמי של אינפלציה והשפיע על מחירי הייצור וההפצה של מזון. להוציא את השנתיים הללו, המחירים המאפיינים את השוק כיום הם במונחים ריאליים הגבוהים ביותר שתועדו.
בחזית האקלים, בצורות ושיטפונות משפיעים על הגידול וההיצע של מגוון מזונות ברחבי העולם, בהם חיטה, שמן זית, דגים ופירות ים, אורז וענבים לתעשיית היין. ירידה בתפוקת המזונות הללו מובילה כמובן למחסור ולעליות מחירים. כך, באיחוד האירופי מחירי שמן הזית מטפסים בעקביות מאז 2020 ובשנה החולפת זינקו בכ־45%. מאז ספטמבר 2019 טיפסו מחירי החיטה ב־12%, ל־5.4 דולרים לבושל. מחירי הקפה זינקו מאז ספטמבר 2019 ב־301%, לכ־2.7 דולרים לפאונד (שיא של 13 שנים), ואילו מחירי הקקאו נסחרים בשיא של כל הזמנים - כ־7,000 דולר לטונה לעומת כ־3,000 דולר לטונה בספטמבר 2019. הזינוק במחירי הקקאו נרשם בעיקר בגלל מחסור גלובלי, לאחר שבצורת קשה פגעה בגידולים במערב אפריקה, התורמת לכ־80% מהתפוקה העולמית.
מגפת הקורונה שפרצה בשלהי 2019 השפיעה באופן דרמטי על מחירי המזון, לאחר שהביאה לעלייה בביקושים, כשהסגרים אילצו אנשים להישאר בבית. במקביל, ייצור המזון האט, זאת בגלל התפשטות המגפה שחייבה נוהלי בטיחות מחמירים במפעלים והביאה בהכרח לצמצום בכוח האדם.
בעוד העולם מתאושש מפגיעת הקורונה, בפברואר 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה, הידועה כ"סל התבואה של אירופה", והפעילה בכך שרשרת של לחצים חדשים על מחירי המזון. המלחמה השפיעה באופן מיוחד על מחירי הדגנים והשמניים הצמחיים, שניים מחמשת מרכיבי מדד מחירי המזון העולמי. כתוצאה, באיחוד האירופי אינפלציית מחירי המזון טיפסה לשיא במרץ 2023 - 19.2%, אך מאז היא נמצאת במגמת ירידה והתייצבה על כ־1.8%.
בארצות הברית מחירי המזון זינקו ב־28% מאז 2019, שילוב של עלייה בהוצאות תפעוליות, שיבושים בשרשראות אספקה ורמה גבוהה של רווחיות בקרב חברות המזון שביקשו לשמר או לשפר את השורה התחתונה לנוכח התנאים המאתגרים. להתייקרות ההוצאות התפעוליות תרם זינוק של 22% במחירי הדלק בארצות הברית מאז תחילת 2020 בשילוב התייקרות עלויות כוח האדם.
דוגמה טובה למורכבות ההשפעות הפועלות על מחירי המזון היא מחירי בשר הבקר בארצות הברית, שקפצו בפברואר 2022 לשיא של כל הזמנים. אף שהתמתנו מאז, הם גבוהים עדיין ב־6.5% לעומת ספטמבר 2019. מחירי הבקר, מוצר בסיסי בסל המזון האמריקאי, טיפסו בעקביות בעקבות שנים של בצורות, מחירי דגנים גבוהים ועלייה בשיעורי הריבית, שהכבידו על חקלאי הבקר והביאו לצמצום עדרים. כתוצאה, היקף העדרים בארצות הברית הוא כיום הקטן ביותר מאז 1951. בתחילת 2022 סל המזון האמריקאי ספג מכה נוספת בעקבות התפרצות שפעת העופות, שממנה שוק הביצים לא התאושש.
בינתיים, רווחי רשתות המזון טיפסו בשנים הללו, כך לפי דו"ח של נציבות הסחר הפדרלית שפורסם במרץ האחרון. ב־2021 הכנסות יצרניות המזון והמשקאות עקפו את ההוצאות ביותר מ־6%, עד אז שיא עבור מדד הרווחיות הזה, שכבר הגיע ל־7% ב־2023.
