ראיון"הנגישות של ג'נרטיב AI מאפשרת להפיץ מסרים חברתיים חשובים בקנה מידה שלא נראה בעבר"
ראיון
"הנגישות של ג'נרטיב AI מאפשרת להפיץ מסרים חברתיים חשובים בקנה מידה שלא נראה בעבר"
שירן מלמדובסקי סומך יזמה את פרויקט 'הקשיבי בקולי' ש"החזיר לחיים" נשים שנרצחו על ידי בני זוגן ובו פרויקט הצ'אט בוט מציל חיים סופיה שמסייע לנשים במעגל האלימות. היום היא מייסדת חברה שמתמקדת בעולמות הג'נרטיב AI ונרתמה לשני קמפיינים להשבת החטופים
שירן מלמדובסקי סומך היא יזמת בעולמות הבינה המלאכותית והאימפקט. היא יזמה את פרויקט 'הקשיבי בקולי' ש"החזיר לחיים" נשים שנרצחו על ידי בני זוגן וכן פרויקט הצ'אט בוט מציל חיים סופיה שמסייע לנשים במעגל האלימות. היום היא מייסדת חברה שמתמקדת בעולמות הג'נרטיב AI ויצירת פרויקטים של אימפקט בעולמות האלה וכעת נרתמה לשני קמפיינים להשבת החטופים.
לעוד כתבות בערוץ TRUST
את מדברת על יצירת אימפקט בעזרת כלי AI בעת משבר. למה בעצם להשתמש בכלי AI במשבר? זה לא מוריד דווקא את האימפקט?
"במקביל למלחמה העקובה מדם, נפתחה מערכה מקבילה ולא פחות דרמטית שתלווה את ישראל עוד זמן רב. המלחמה על התודעה. בניגוד לשנים קודמות, לראשונה אנו רואים אירוע בסדר גודל כזה בעידן ה-GENERATIVE AI, בעבר, יצירת תוכן משפיע דרשה משאבים ומומחיות. כיום, כל אחד יכול ליצור סרטונים, תמונות וטקסטים מרגשים בקלות, במהירות ובעלויות נמוכות - דרך פלטפורמות ברשת".
"מצד אחד, הנגישות מאפשרת שימוש לרעה כמו יצירת דיפ פייק. מצד שני, היא מאפשרת להפיץ מסרים חברתיים חשובים בקנה מידה רחב שלא נראה בעבר. המפתח הוא שימוש אחראי ויצירתי בטכנולוגיה, תוך שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים והקפדה על שקיפות. כך אנחנו ממנפים את הפוטנציאל החיובי של הבינה המלאכותית הגנרטיבית לקידום מטרות חברתיות ראויות".
ספרי על יוזמות האימפקט שלך במסגרת המאמצים ההסברתיים להשבת החטופים
"יצאנו לדרך עם שני קמפיינים שונים להם רתמנו פעם אחת את הבינה המלאכותית ופעם שנייה את החיבור שלנו לפעילות בינלאומית בנושא אלימות נגד נשים וילדים, יחד עם מומחים ואנשי מקצוע".
הפרויקט הראשון - Be Their Voice
קמפיין "BE THEIR VOICE" הוא יוזמה חדשנית שמטרתה להעלות את המודעות ולקרוא לשחרור 240 החטופים מידי חמאס, באמצעות שילוב של בינה מלאכותית ורגישות אנושית. הקמפיין כולל סדרה של תמונות פנים מונפשות ומדובבות של החטופים, המעוררות את דמותם לחיים ומאפשרות להם "לדבר" במו פיהם ולפנות ללב של כל אחת ואחד בעולם".
"הקמפיין נעשה בשיתוף עם המשפחות, שעל אף הקושי והרגישות, מאמינות בחשיבות וביכולת שלו להעלות מודעות לעוול הבלתי נתפש שנגרם להם וליקיריהם החטופים. הסרטון הראשון בקמפיין הושק שבוע שעבר ומתמקד בנווה שוהם, ילד בן 8 שנחטף על ידי חמאס ביחד עם משפחתו. הסרטון זכה לחשיפה רחבה בכלי תקשורת בארץ ובעולם. הקמפיין הינו בשיתוף פעולה של יזמת הטק דניאל אופק, מייסדת גוף ההסברה Angle, מרכז פרס לשלום ולחדשנות, טל הררי, בימאית ומנהלת הקריאטיב, מור בירן ועוד. "מאז עלה הסרטון הראשון, קיבלנו מאות תגובות חיוביות, וההבנה של חשיבות השימוש בבינה מלאכותית לצורך העלאת מודעות רחבה בעולם. בנוסף, קיבלנו פניות ממשפחות נוספות המבקשות לקחת חלק בפרויקט, יחד עם גופים שונים המעוניינים לסייע במימון ואנו צפויים להשיק עוד סרטונים כאלו בימים הקרובים".
הפרויקט השני - Humans for Humanity
הפרויקט פונה לארגונים בינלאומיים וקורא להם לגנות את הפגיעה באזרחים וחפים מפשע בעקבות המתקפה האכזרית של ארגון הטרור חמאס נגד אזרחים ישראלים, שכללה חטיפה, אונס ורצח של נשים וילדים רבים, העולים כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ארגונים חברתיים רבים כולל ארגון למען זכויות הנשים הבינלאומי סירבו לגנות את הזוועות ונמנעו בתמיכה בקורבנות.
"בסרטון הראשון הצגנו את אנג'לינה ג'ולי יוצאת נגד נגד אלימות ואונס כנשק מלחמה בנאומי עבר, ושילבנו קטעים מתיעוד ממתקפת חמאס וחטיפתה של נועה ארגמני. ג'ולי, הידועה בפועלה למען נשים, התבקשה לתמוך בקורבנות הישראלים אך בחרה בתחילה לשתוק. בהמשך, כשדיברה גינתה בעיקר את ישראל. גם זוכת פרס הנובל נדיה מוראד, עצמה קורבן אונס ואלימות מינית, על ידי ארגון הטרור דעאש, שגם טבח ורצח את בני משפחתה, לא גינתה את חמאס למרות מאבקה העולמי נגד אלימות מינית במלחמה".
"על ארגונים בינלאומיים וארגוני נשים לגנות כל אלימות נגד אזרחים בעקביות ולפעול למענם, ללא תלות בזהות הקורבנות. זוהי הדרך לשמור על אמינותם. הסרטונים התפרסמו ברשתות החברתיות וזכו למאות אלפי צפיות ומאות שיתופים. הקמפיין הינו בשיתוף פעולה עם טל הררי, רודריגו גונזלס, יוסי ג׳ימי ובליווי פרופ׳ רות הלפרין קדרי".
פרויקטים אלה, וקודמים כמו 'הקשיבי בקולי' מאוד מרשימים מבחינה טכנולוגית ויוצרים עניין מאוד גדול, אבל מהצד העסקי עד כמה זה כדאי לחברות לעשות פרויקטים כאלה ועד כמה זה באמת מייצר אימפקט?
"אני אקח את זה צעד אחד קדימה. החזון שלי הוא שעוד כמה שנים, נאמר שלוש שנים לצורך העניין, בהרבה חברות נראה שקמות מחלקות אימפקט והן חלק מההנהגה של החברה. מה שלי חשוב זה להשתמש במוצרים של החברה בצורה קצת אחרת, בצורה יצירתית. לפעמים אפשר להשיק כך מוצרים חדשים. בצורה כזו, החברה נהנית מחשיפה חיובית רחבה, היא גם יכולה להתחבר לגופים ושחקנים בינלאומיים שיש להם רצון משותף לקחת חלק באימפקט. חברות שמעורבות בפרוייקטים רואות את הערך בהיבט של המשקיעים, הלקוחות וגם העובדים".
"מה שעוד מאפיין את העשייה הזו הוא שזה מאוד פרואקטיבי. יש פה ממש יוזמה והובלה של התהליכים. כמובן צריך לקחת בחשבון שאלה תהליכים מורכבים. זה מבחינתי החזון, ממש מחלקות אימפקט שזה יהיה חלק אינהרנטי מהויז'ן של החברה".
מדוע בחרת להתמקד דווקא בעולמות הג'נרטיב AI?
"אני מתמקדת בעולמות האלה כי אנחנו רואים איך הג'נרטיב AI מעלה את המודעות ואת הכוח לייצר אמפתיה וחוויה שהיא כמו-אנושית. החברות שלוקחות חלק בפרויקטים רואות את הערך מכל מיני כיוונים: מכיוון המשקיעים, השקעות חדשות והזדמנויות; מכיוון הלקוחות וגם מצד העובדים שמאוד מתחברים לעשייה חיובית וזה הופך אותם ליותר מחוברים ומעורבים".
"מצד אחד יש את הערך והביקוש ומצד שני יש את עניין המורכבות. לייצר פרויקט אימפקט זה לא לתרום לעמותה וזהו, יש פה משחק שהוא אחר לגמרי. פרויקט כזה דורש לקחת את הטכנולוגיה המקורית, הראשית של החברה, ממש את המוצרים שהיא מוכרת ולהראות איך אפשר לייצר מהם ערך חברתי. זה דורש גם לחבר לעוד שחקנים מעוד סקטורים. אי אפשר לעשות פרויקט אימפקט בלי לחבר בעלי עניין, עמותות, שמחברות אותנו לעולמות התוכן האלה, מביאות את הידע המקצועי ומחברות גם לנפגעים או היוזרס. בדרך כלל בפרויקטים יש משולש של טכנולוגיה, עמותות ועוד חברות שהן ביג טק או לפעמים גם חברות ממשלתיות שלוקחות חלק".
מה היה האימפקט של פרויקטים שכבר עשית?
"אחד הפרויקטים שהשקתי ביום האישה האחרון היה הנפשה של צ'אט בוט מציל חיים בשם סופיה שמסייע לנשים במעגל האלימות. חברתי לעמותה בשם Spring ACT יחד עם מיקרוסופט שתמכו באמצעים של טקסט טו ספיץ’, UNWomen ששמחו על הפרויקט לאור המחסור הגדול בכוח אדם והאפשרות של הצ'אט בוטל להנגיש את הידע לעוד אנשים שזקוקים לו, וכמובן חברת הסטרט-אפ D-ID שבאמצעות היכולת שלה יכולנו להנפיש את הצ'אט בוט וליצור חוויה שהיא יותר 'אנושית'. ראינו עלייה מיידית של 77% בשימוש באפליקציה, הפרויקט זכה לסיקור תקשורתי בישראל ובעולם, UNWOMEN פנו אלי וביקשו שאחבר אותם למיקרוסופט בג'נבה בשווייץ וכולנו התכנסנו לאירוע שחוצה סקטורים, מאוד חשוב שיתוף הפעולה והיום יש גם הרבה דגש על הטכנולוגיה".
"פרויקט נוסף זה 'הקשיבי בקולי'. זה פרויקט ההתחלה שלי שהראה לי את הכוח העצום של הג'נרטיב AI עוד לפני CHATGPT. אז עלה לי הרעיון שבאותו זמן לא ידעתי אם הוא הזוי או גאוני "להחזיר לחיים" נשים שנרצחו על ידי בני הזוג שלהן ולתת להן לספר את הסיפור מפיהן. אחרי שהבנתי שיש לו היתכנות, התפטרתי מהעבודה במרכז חדשנות, גייסתי את השותפים הרלוונטיים כמו חברת מטא, DID משרד פרסום דיבור, פורום מיכל סלע, היו בסך הכל 28 שותפים בפרויקט משלושה סקטורים: הסקטור הציבורי, עמותות, טכנולוגיה".
"עם כל החששות והדאגה אם יבינו את הערך המוסף לשמחתי התגובות היו מאוד חיוביות. אנשים הבינו שזה אמנם מלחיץ וקריפי אבל גם את הערך. הגענו ל-10 מיליון צפיות בשלושה ימים, קיבלנו סיקור מאוד רחב בארץ ובעולם והקמפיין הוצג באו"ם בפרלמנט בברזיל, הצגתי בנאטו שמאוד התעניינה בשימוש ב-AI והפרויקט זכה בפרסים בינלאומיים. מאותו רגע זה מה שאני רוצה לעשות. לקחת את הטכנולוגיה העוצמתית הזו ולמנף אותה לעשייה חברתית".
איך זה מתחבר לחברות שאינן עוסקות בג'נרטיב AI? או שהמוצר שלהם לא לגמרי קשור?
"זה מתחבר כי בכל פרויקט אימפקט צריך להתחבר לאג'נדה החברתית של החברה וגם למה שהיא מייצרת, בסופו של דבר. אני פועלת בשיתופי פעולה שהם רחבים, בבסיס יש טכנולוגייה של ג'נרטיב AI, גם שכפול קול וגם הנפשה, שינוי התמונה להגדיל להקטין, אפקטים כדי ליהנות מהמודעות והמעורבות ולחבר את זה לחברה. כל חברה יכולה לייצר מוצר ולהשתמש בו למטרות מסוימות, לתמוך בגופים מסוימים ולהטמיע ממש כלים של הג'נרטיב AI בתוך המוצרים שלה באופן שמתחבר לאג'נדה ולמוצרים שלה או לייצר קמפיינים ייעודיים. זה יכול להיות גם מאוד רלוונטי להשקת מוצרים חדשים להתחבר לכלי הג'נרטיב AI שיוצרים חוויה אחרת לחלוטין ממה שהכרנו עד עכשיו והשמים הם הגבול".
"כל פרויקט כזה הוא רב משתתפים, למשל פנתה אלי חברת קוסמטיקה, שרצתה לייצר פרויקט של אימפקט ולהבין אילו כלים של ג'נרטיב AI מתאימים. אותה חברת קוסמטיקה רוצה לייצר אימפקט ורואה ערך בכלים של הג'נרטיב AI זה הופך את זה לאטרקטיבי לעוד גופים. בסוף הכל מתחבר, כל חברה יכולה וצריכה לרתום את הכוחות האלה כדי לעשות טוב".
חלק מהביקורת או החששות סביב כלי הג'נרטיב AI הם נושאים של פרטיות, זיוף אפשרי, פייק ואף אפליה של אוכלוסיות מודרות בגלל האלגוריתם של אותם כלים. האם הפרויקטים עלולים להיות סוג של גרין ווש?
"יש הרבה סיכונים וחששות שגם ברמה האישית אני חוששת מהם, הנושאים של הטיות מגדריות, נושאים של פייק ניוז ואפילו האפשרות שאנשים ישתמשו בטכנולוגיה והידע והדאטה זה לא נתפס. הסיכונים האלה קיימים. זו טכנולוגיה עוצמתית בכל קנה מידה ובהחלט צריך לקחת בחשבון את כל הסיכונים והסכנות שלנו כחברה. אבל, יש פה טכנולוגיה שהיא עוצמתית כמו אנרגיה גרעינית שכמובן שצריך לעשות הכל שזה לא יהפוך לפצצת אטום אבל אפשר להפוך אותה לכור אטומי למטרות אזרחיות. צריך להיזהר מגרין וושינג, לקחת את הבסיס הטכנולוגי של החברה ולהשתמש בו בצורה אתית. גם זה צריך להיות מובנה בחברה".
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
