דעהצאו מהמשרד ורוצו להתאמן
דעה
צאו מהמשרד ורוצו להתאמן
מרגעי השבירה של סימון ביילס ונובאק ג'וקוביץ' ועד לניצחונות של ארטיום דולוגפיאט ולינוי אשרם: מה אנחנו יכולים ללמוד על הקשר ההדוק בין ספורט הישגי לבין ניהול?
בעוד שצלילי טקס הסיום של האולימפיאדה מתפוגגים והספורטאים כבר אורזים את התיקים וחוזרים לארצותיהם, מגיע שלב הסיכומים. איזה רגעים ניקח איתנו? את מי לא נשכח לעולם? האם את רגע השבירה של המתעמלת סימון ביילס? אובדן העשתונות של הטניסאי הגדול ביותר, נובאק ג'וקוביץ'? אולי את שיא העולם המדהים של קרסטן וורהולם ב-400 מטר משוכות? וכמובן, מדליות הזהב של ארטיום דולוגפיאט ולינוי אשרם שלנו?
כאשר אנחנו מנסים למצוא קו אחד מחבר, שמשותף לכל הרגעים הבלתי נשכחים האלה, רגעים של שיא ושפל, דומה שהמילה המשותפת היא "ניהול". ספורט הישגי ותחרותי הוא כבר מזמן לא עיסוק צדדי של סופי שבוע. אלה תהליכים מורכבים ומסועפים שמתרחשים על המגרש, על המסלול ובבריכה – אבל גם בתוך ראשיהם של האתלטים והאתלטיות.
לנו, בעולם העסקי, יש הרבה מה ללמוד מהספורט ההישגי. ומנגד, גם מי שלוקחים על עצמם פרויקט ספורטיבי, כדאי להם מאוד להחיל על עצמם אמות מידה ניהוליות. כשהתאמנתי לקראת מטרה שהצבתי לעצמי – לסיים בהצלחה תחרות "איש הברזל", למדתי זאת על בשרי, תרתי משמע. אז מהן נקודות ההשקה בין שני העולמות שלכאורה הם שונים כל כך? ומה אפשר לקחת מהמשרד אל המסלול ולהיפך?
סולם מאמצים ותוכנית אימונים
הכנות מדויקות וקפדניות. כמו בתוכנית עסקית טובה, במהלך היערכות לפרויקט ספורטיבי משמעותי, לא משאירים נקודות שלא כוסו. יש יעדים. יש מצב התחלתי שצריך לאסוף עליו כמה שיותר פרטים, ולפיו להכין מראש את סולם המאמצים ואת תוכנית האימונים. התזונה נגזרת מכך, וגם לוחות הזמנים ב"חיים האמיתיים" שלנו. אם את או אתה הולכים על פרויקט ספורטיבי של שנה – כל השנה הזו צריכה להיות מתוכננת לפרטי פרטיה. איך אמרו לנו בקורס קצינים: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
כל תוכנית היא בסיס לשינוי. עד כמה שההכנות יירדו לרזולוציות הכי קטנות, תמיד יגיע רגע הבלת"ם. תמיד יש סיכוי שהדבר היחיד שלא נערכנו אליו – הוא זה שיתקיל אותנו. מה עושים? דואגים שעובדת החיים הזו תשב לנו טוב-טוב בראש. כאשר ניתקל בקיר הזה, נהיה גמישי מחשבה מספיק כדי לעקוף אותו מבלי להתרסק.
הכל בראש. בדרך כלל, אנחנו נוטים להתייחס לאלמנט הפסיכולוגי כאל תכונה שתשמש אותנו ברגע של כישלון, של התרסקות שממנה צריך להרים את עצמנו. כמו עסק שמצא את עצמו מפסיד ומצטמצם, אבל הצליח לצאת מהמשבר. האולימפיאדה סיפקה לנו גם דוגמאות הפוכות. למשל, אותה ריצת 400 מטר משוכות היסטורית.
בעשרות המטרים האחרונים, האתלט האמריקאי ריי בנג'מין הלך וסגר על יריבו הנורבגי וורהולם. מה שקרה היה בלתי נתפס, דמיוני ממש: וורהולם, ועימו כל הדבוקה המובילה, סחטו מעצמם 200 אחוז ולמעשה לא רק וורהולם ניתץ את שיא העולם – בנג'מין ירד אל מתחת מה שהיה עד אז השיא. תחרות בריאה עשויה לסחוט מאתנו ומהסובבים אותנו דברים שלא ידענו שאנחנו יכולים.
ניהול משברים. קור רוח, סקירת האלטרנטיבות והאופציות בסביבה שבה הזמן הופך למשאב היקר והנדיר ביותר, קבלת החלטות תחת לחץ – כל אלה משרתים היטב גם את הספורטאי או הספורטאית. והם אלה גם שיעניקו את היתרון והניצחון. האם אלה תכונות מולדות או נרכשות? זו כבר שאלה אחרת. אבל מה שברור הוא, שהכרחי להיות מודעים להן.
טכנולוגיה. כמנהלים, אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שחדשנות הכרחית לצמיחה. כך גם בספורט: בין אם אלה אופניים בעלי שלדת קרבון שמגלחת כמה מאות גרמים קריטיים מהמשקל, או ביגוד מנדף איכותי שיושב עליך כשכבת עור שנייה ולא מגביל את התנועה, או מערכות לניטור שלל משתנים פיזיקליים באמצעותן עוקבים אחרי ההתקדמות באימונים. ספורטאים זקוקים לטכנולוגיה לא רק כדי להתכונן בצורה מיטבית, אלא גם כדי לקבל את האדג', את היתרון השולי הזעיר ביותר שיעניק להם את הניצחון. כמו בעולם העסקים, זו השקעה כספית שלא תמיד יש לה היתכנות. ועם זאת, במבחן התוצאה היא הכרחית.
תחקור. סיימנו את התחרות. אנחנו יודעים היכן אנחנו ממוקמים ביחס למתחרים. והנה, יש גם בוקר שאחרי. ובו לומדים את הנקודות לשיפור, מציינים את הנקודות לשימור. ואלה ישמשו כתשומות לתהליך שעכשיו יחזור לנקודת ההתחלה שלו: תכנון קפדני וכיסוי גם של הבלתי מתוכנן שעתה, אחרי שנתקלנו בו, בחלקו הוא כבר ידוע.
למה אתם מחכים, צאו מהמשרד ורוצו להתאמן.
פרופ' אסף אברהמי הוא מנכ"ל חשבשבת וספורטאי חובב שמתמודד בתחרויות Iron Man, מרתון וטריאתלון
