בלעדיהיועצת המשפטית לכנסת מתריעה: סמכויות הכנסת עלולות להיפגע בשל עסקת החבילה במשק
בלעדי
היועצת המשפטית לכנסת מתריעה: סמכויות הכנסת עלולות להיפגע בשל עסקת החבילה במשק
החוק שעבר בקריאה הראשונה, ונוגע בין היתר להעלאת שכר המינימום, קובע כי הממשלה תוכל למשוך אותו, אם ישונה ע"י ח"כים כך שיעלה את שכר המינימום בשירות הציבורי לא כפי שקבעה הממשלה. עו"ד שגית אפיק בפנייתה ליועמ"שית: "בהחלטה יש משום התעלמות מאחד מתפקידיה העיקריים של הכנסת – לקבוע את החקיקה הראשית"
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק שיגרה בצהריים מכתב אל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרבה מיארה ובו התריעה מפני פגיעה בסמכויותיה של הכנסת בכל הקשור לחוק "עסקת החבילה", הנוגע להעלאת שכר המינימום.
לפי נוסח החוק שאושר השבוע בקריאה הראשונה, במליאת הכנסת, הממשלה תוכל למשוך את החוק אם יוכנסו בו שינויים על ידי חברי הכנסת באופן שמגדיל את העלאת שכר המינימום בשונה ממה הוחלט על ידי הממשלה, כך שיחייב את הממשלה להקצות את כסף למימון העלאת שכר המינימום בשירות הציבורי.
כמו כן, הממשלה תוכל לפי נוסח החוק למשוך את החוק אם ועדת העבודה והרווחה שתדון בו תחליט לפצל חלקים ממנו.
אפיק כתבה כי "חברי הכנסת הפנו את תשומת לבי להחלטת הממשלה בטענה שהיא פוגעת בכנסת, בעבודתה ובמהות תפקידה כמחוקקת ומפקחת על הממשלה, ואני סבורה כי יש בכך ממש. קביעה מראש כי הממשלה תחזור בה אם ייעשה שינוי או פיצול בהצעת החוק, מצמצמת באופן ניכר, אם לא באופן מוחלט, את השיח המתקיים בוועדה בין הכנסת לבין הממשלה בדבר שינויים בהצעת החוק; שיח, שמניסיוני, מפיק בדרך כלל חקיקה טובה יותר על בסיס הסכמה רחבה – ועל פי רוב גם הסכמה שזוכה לתמיכה של נציגי הממשלה במהלך הדיון בוועדה; מאפיין חשוב של הכנסת הוא פומביות דיוניה וזאת בשונה מדיוני הממשלה וועדות השרים; בשיח הפומבי שמתקיים בכנסת וועדותיה משתתפים גם נציגים מקרב הציבור שמאירים נקודות ותורמים מניסיונם המעשי. שיח זה מסייע לחברי הכנסת לקבל החלטות לגבי הצעת החוק והוא מאיר גם את עיניהם של נציגי הממשלה ומטייב את נוסח הצעת החוק שהביאה הממשלה לכנסת בשלבי החקיקה השונים. ההחלטה שבנדון גם מבטאת את חוסר נכונותה של הממשלה להקשיב בלב פתוח ובנפש חפצה לכל סוגיה שתעלה בוועדה מצד חברי הכנסת או מצד הציבור".
בנוסף כתבה אפיק: "בהחלטה זו יש גם משום התעלמות מאחד מתפקידיה העיקריים של הכנסת – לקבוע את החקיקה הראשית, ולפיכך גם לשנות כל הצעת חוק בדרך שהכנסת רואה לנכון, כפוף להוראות תקנון הכנסת. נראה שמדובר בהחלטת ממשלה חריגה, שאיני מכירה החלטה דומה לה אשר מתיימרת למעשה להפוך את הממשלה לרשות המחוקקת".
"אמנם, החלטת הממשלה מסתייעת בהוראות סעיף 40א' לחוק יסוד התקציב, שקובע כי הממשלה לא תתמוך בהצעת חוק שבביצועה כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית אלא אם נקטה בפעולה מאזנת. ברם, השיח הפתוח בין הרשויות הוא חיוני, בסיסי וגובר על הוראה שמראש באה לאיין אותו; שהרי, אם הממשלה תשתכנע כתוצאה מאותו שיח בצדקתו של שינוי נדרש, בלאי הכי היא תידרש לפעולה מאזנת. סעיף 40א' לחוק יסודות התקציב לא נועד למנוע מראש ובאופן קטגורי כל שינוי בהצעת חוק שנדונה בוועדה של הכנסת.
"הדבר עלול גם להטיל צל משמעותי על תקינות הליך החקיקה"
"החלטת הממשלה בעצם מגבילה מראש את סמכותם של השרים הרלבנטיים להסכים לשינויים בהצעות החוק כיון שהיא מחייבת אותם להודיע למזכיר הממשלה על פיצול הצעת החוק או על שינויים שמחייבים פעולה מאזנת כדי שזה יודיע לממשלה ולכנסת על חזרתה של הממשלה מהצעת החוק. לא ניתן להתעלם מכך שבפועל החלטת הממשלה כובלת את שיקול הדעת של חברי הכנסת מראש למצב של "הכל או לא כלום".
..."לפיכך, אם הצעת החוק תאושר בוועדה כנוסחה הממשלתי, יהיה בכך כדי להעלות ספק ניכר בדבר נכונותה של הממשלה להקשיב להערות השונות בלב פתוח ובנפש חפצה; ומפאת החשש לפגם היורד לשורשו של הליך החקיקה, הדבר עלול גם להטיל צל משמעותי על תקינות הליך החקיקה, עליו שתינו אמונות ביחס לכל רשות.
"לאור האמור, אבקשך להעלות בפני הממשלה את הקשיים שמעוררת החלטתה שבנדון, וזאת על מנת להבטיח את תקינות הליכי החקיקה. כמובן שאין בכך כדי למנוע את החזרת הדיון בהצעת החוק לממשלה, קודם להשלמת הליכי החקיקה בהתאם לתקנון הכנסת, על מנת שתקבל החלטה ביחס לנוסח שהתגבש, וכך לפעול בהתאם לכלים הפרלמנטריים המסורים לה", הדגישה אפיק.
