הערכה: כ־12 חברות זרות רוצות לחפש את ה"לווייתן" הבא
הערכה: כ־12 חברות זרות רוצות לחפש את ה"לווייתן" הבא
ביום ראשון יסתיים שלב ההגשות למכרז לאיתור גז טבעי נוסף במים הכלכליים של ישראל. לפי הערכות, חברות בינלאומיות רבות כמו Shell ו־BP הביעו עניין בפרויקט. השטח הנחשק ביותר: בין קפריסין למאגר לווייתן
ביום ראשון הקרוב יגיע לסיומו שלב הגשת ההצעות בהליך הרביעי למתן רישיונות לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל שמבוצע על ידי משרד האנרגיה שבראשות השר ישראל כ"ץ. ההערכה בשוק האנרגיה היא שההליך מסתמן כהצלחה גדולה לשוק הגז הישראלי לאור ההתעניינות הרבה בקרב חברות בינלאומיות בכניסה לשוק הגז הישראלי. עם החברות הגדולות שהביעו התעניינות, כך לפי כמה הערכות בשוק האנרגיה, נמנות Shell, Total, BP ו־ADNOC.
ההליך הרביעי לחיפוש גז הוא המודל התחרותי שבסיומו יוכלו חברות גז ונפט לקבל רישיונות לביצוע חיפושי נפט באזורים מסוימים במים הכלכליים של ישראל. בסוף 2021 הודיעה שרת האנרגיה דאז קארין אלהרר, שתפסיק את מדיניות הענקת רישיונות גז טבעי, במטרה להתמקד בקידום אנרגיות מתחדשות בישראל. עם זאת, כמה חודשים לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, השתנתה עמדת השרה בנושא, לאור הגידול בביקוש במערב, ובעיקר באירופה, למקורות אנרגיה שאינם מרוסיה.
בהליך החיפוש הנוכחי יוענקו ארבעה רישיונות חיפוש, על פי חלוקה של אזורי חיפוש בהתאם לתוואי השטח. כל הרישיונות שיוענקו יהיו במרחק של לפחות 40 ק"מ מקו החוף. החברות שיזכו ברישיון יקבלו את הזכויות לחיפוש מאגרי גז טבעי למשך שלוש שנים. משרד האנרגיה יוכל להאריך את הרישיון בארבע שנים נוספות - במידה שהזוכות יעמדו בשורת תנאים מקדימים ושלבי התקדמות בהליכי החיפוש. במידה שחברה כלשהי לא תעמוד ביעדים לאחר שלוש שנים, או שבע, רישיון החיפוש יוחזר למדינה.
בניגוד ל"מכרזים קלאסיים" של המדינה, שבהן הזוכה נבחר בעיקר על בסיס המחיר שהציע, בהליך חיפושי הגז הנקודה המשמעותית היא תוכנית העבודה של המתמודדים. הסיבה לכך היא שמרבית התשלומים וההכנסות בשוק הגז הטבעי כבר מוסדרות, כולל שיעור התשלומים למדינה.
היבט נוסף בבחירת הזוכים הוא יכולתם פיננסית והערכה האם יוכלו לפתח את המאגרים, במידה שיימצאו כאלו. כמובן, שבין החברות הגדולות כגון Shell ו־BP, שככל הנראה ישתתפו במכרז, לא יהיה ספק ביכולתן לפתח מאגרי גז - כפי שהן עושות בכל רחבי העולם.
הצפי הוא שהליך החיפוש הרביעי יסתיים בהצלחה גדולה לשוק האנרגיה הישראלי, וזאת בשל הבעת ההתעניינות של חברות בינלאומיות גדולות. על פי גורם שמעורה בפרטים, יותר מ־12 חברות הביעו התעניינות בהליך החיפוש הישראלי, ורכשו ממשרד האנרגיה את תיק ההליך, הכולל פרטים על השטחים המוצעים, בעלות של כ־50 אלף דולר.
בין השמות שהוזכרו כמועמדות פוטנציאליות, החברה ההולנדית־אנגלית Shell, חברת הגז והנפט השנייה בגודלה בעולם, אחרי אקסון מובייל האמריקאית, כשהכנסותיה של Shell בשנת 2022 עמדו על 383 מיליארד דולר. ההערכה בשוק היא שגם החברה השלישית בגודלה בעולם הנפט, Total הצרפתית, עם הכנסות של 280 מיליארד דולר בשנת 2022, תגיש הצעה למכרז. Total היא החברה המפעילה את פיתוח מאגר צידון, שהעלה את המחלוקת על הגבול הימי בין ישראל ללבנון.
מתוך ארבעת השטחים המוצעים, גורמים בשוק הביעו התעניינות בעיקר בשטח H הנמצא בין מאגר אפרודיטה הנמצא בעיקר בשטח קפריסין ומעט בשטח ישראל, לבין מאגר לוויתן — הגדול במאגרי הגז הטבעי בישראל, עם כ־600 BCM. אזור נוסף בו ככל הנראה תהיה התעניינות הוא אזור E, לאור השטח הגיאולוגי.
מלבד השלמת שלב קבלת ההצעות, להענקת רישיונות החיפוש יש שני שלבים נוספים שמשרד האנרגיה צריך לקדם. הראשון - מינוי שני חברים נוספים למועצת הנפט, הגוף היחיד הרשאי להעניק זכויות לחיפוש גז ונפט בשטחי ישראל. כיום יש חמישה חברים בלבד במועצה, אך על מנת להעניק רישיון אמורים להיות לפחות שבעה חברים. הנציגים ממונים על ידי שר האנרגיה, ועליה להתכנס לפחות ארבע פעמים בכל שנה. ב־2023 התכנסה המועצה פעם אחת בלבד בחודש ינואר.
קושי נוסף הוא קביעת עתיד היצוא של התעשייה. בינואר משרד האנרגיה יידרש להקים ועדה שתבחן את מדיניות היצוא של הגז הטבעי. מצד חברות הגז, הגדלת היצוא היא כדאית, שכן המחירים בחו"ל גבוהים ממחירי הגז בארץ. מדיניות היצוא נבחנת אחת לחמש שנים, כאשר כיום יכולות החברות לייצא כמחצית מהגז. ממשרד האנרגיה נמסר כי אין בכוונתם להתייחס להליך הנמצא בעיצומו.
המכרז עוד לא נסגר, המלחמה החלה
שתיים מהחברות הבינלאומיות שככל הנראה הביעו התעניינות בהליך — ADNOC ו־BP — צפויות להתנגדות מכיוון המתחרות.
שתי החברות הגישו במרץ הצעה לרכישת 50% ממניות ניו־מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה על פי שווי של 14 מיליארד שקל. ניו־מד אנרג'י גם מחזיקה ב־45% ממאגר לווייתן, הגדול במאגרי הגז הידועים בחופי ישראל. מכיוון שההליך מתעדף באופן ברור כניסה של חברות חדשות, לניו־מד ככל הנראה יהיה קשה יותר לקבל רישיונות חדשים לחיפוש גז.
ל"כלכליסט" נודע כי חגית בלייברג ורונן לוי ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, עורכי הדין של אנרג'יאן המחזיקה במאגר כריש, פנו למשרד האנרגיה בטענה שיש להתייחס לחברות אלו כמחזיקות מאגר גז בישראל כבר כיום — עוד בטרם השלמת ההליך. אם החברות יגישו הצעה משותפת עם ניו־מד, ייתכן שבכל מקרה לא יוכרו כנכנסות חדשות (בהתאם לאחוזי השליטה בהצעה).
ההחלטה ביחס להכרה בחברות BP ו־ADNOC כשחקניות חדשות בשוק הגז, או ככאלה המחזיקות בנכס לאור הקשר עם ניו־מד, תלויה גם באופן הגשת ההצעה. אם יגישו את ההצעה יחד, הקבוצה תוכר כנכנסת חדשה. אם יבחרו להגיש הצעות נפרדות, מדובר בסוגיה מורכבת יותר שבה משרד האנרגיה יצטרך להכריע.
