14 חודשי מאסר לשרגא ברוש שהורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל
14 חודשי מאסר לשרגא ברוש שהורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר הורשע ביולי האחרון בזיוף מסמך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אחרי שניסה להתחמק מתשלום מס בחברה הפרטית שלו. בנוסף נגזר עליו קנס של 100 אלף שקל ו-12 חודשי מאסר על תנאי
בית המשפט השלום בתל אביב גזר היום (ה') 14 חודשי מאסר על איש העסקים שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, לאחר שהורשע בעבירות מס בגובה 1.55 מיליון שקל בחברה הפרטית שלו. בנוסף נגזר עליו קנס של 100 אלף שקל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים (מדובר בשני מאסרי על תנאי שונים - של 8 ו-4 חודשים).
בכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בשנת 2020, היא האשימה את ברוש, חברת א.ל.ע.א שבבעלותו ורואה החשבון מיכאל בר לבב בעבירות מרמה בכוונה להתחמק ממס בגובה 1.55 מיליון שקל, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ב-2019 התפטר ברוש מתפקידו הבכיר בהתאחדות התעשיינים עם זימונו לשימוע בטרם כתב אישום.
ביולי קבעה השופטת דנה אמיר כי הפרקליטות הוכיחה את האישומים נגד ברוש ונגד החברה שלו א.ל.ע.א (בה החזיק במשותף עם אחיו יריב שלא הועמד לדין), והרשיעה אותם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומסירת פרט כוזב בדו"ח, ומרמה, עורמה ותחבולה, בכוונה להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס.
על פי כתב האישום, שרגא ברוש ואחיו יריב ברוש החזיקו במניות החברה א.ל.ע.א השקעות, כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי שהוקמה לשם עיסוק בקניית גז טבעי מאסדת הקידוח תמר ומכירתו ללקוחות. במהלך שנת 2015, מכרה חברת א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד. מכירה זו הניבה לחברת א.ל.ע.א רווח הון של 8.6 מיליון שקל.
על פי פקודת מס הכנסה, חברה שחבריה הם בני משפחה ושלושה חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כחברה משפחתית, יחולו עליה הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה "שקופה" וחישוב המס יתבצע אצל בעל המניות עצמו. לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון, כיוון שרווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה משפחתית - מיסוי רווח ההון בחברה ואחר כך, מיסוי הדיבידנד כשהוא מחולק לבעל המניות, שמבקש למשוך לעצמו את הרווח.
לפי האישום, במועד שאינו ידוע במדויק לאחר יוני 2015, החליטו ברוש ובר לבב, רואה החשבון של החברה, לרמות את פקיד השומה על ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית במועד. לצורך כך, זייפו השניים, בצוותא, שלושה מסמכים שתכליתם להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך 3 החודשים ממועד היווסדה החברה. השניים הגישו מסמכים לפקיד השומה שכוללים את המסמכים המזויפים.
על פי האישום, ברוש ורוה"ח בר לבב פנו מספר פעמים לפקיד השומה וביקשו להכיר בחברה כמשפחתית על בסיס המסמכים המזויפים. בינואר 2017, נטען, הגישו ברוש ובר לבב לרשות המיסים, דו"ח שנתי על הכנסות החברה לשנת 2015, בחתימת ברוש, אליו צורף דו"ח כספי מבוקר על ידי רוה"ח בר לבב. בדו"ח נכתב כי החברה נרשמה כמשפחתית. עקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה החברה כמשפחתית. המס אותו היו צריכים לשלם החברה ובעלי מניותיה הוא בגובה 4.3 מיליון שקל. בעוד המס המופחת ששולם, עקב המרמה, היה רק 2.7 מיליון שקל. לפיכך, הטענה היא כי הנאשמים השתמטו מתשלום מס בגובה 1.55 מיליון שקל.
השופטת אמיר קבעה בהכרעת הדין כי האישומים הוכחו מעבר לכל ספק סביר. בין השאר, ציינה לגבי מעשיו של ברוש כי "החתימה על הטפסים המתוארכים לאחור (טופס פתיחת תיק לתאגיד וטופס בקשה להכרה בחברה משפחתית) הנחזים בכזב כאילו נחתמו ב-13.10.2014, הוא מעשה זיוף ומרמה מובהק אשר הוכח בראיות ישירות".
בנוסף קבעה לגבי המכתב הנלווה של ברוש הנושא את אותו תאריך: "מצאתי כי גם הוא מסמך המעיד שקר על עצמו כאילו נערך במועד זה, הגם שאלה אינם פני הדברים". מסמכים אלה, צויין בהכרעת הדין, "שימשו להצגת מצג כוזב בפני גורמים שונים ברשות המסים, עד אשר שונה סיווג החברה לחברה משפחתית, מה שאף הביא לתוצאה מידית של ביטול חיובי המס של החברה".
לדברי השופטת, התביעה ביססה ביצוען של עבירת קבלת דבר במרמה וזיוף נגד ברוש והחברה שלו, שתיהן בנסיבות מחמירות, "זאת בשים לב לכלל הנסיבות אשר פורטו, טיבם של המסמכים שזויפו ושימשו לביצוע עבירת המרמה, סוג הזיוף שבוצע בכוונה לרמות והיקף המרמה".
קודם לכן, בשנת 2021, הורשע בפרשה רו"ח מיכאל בר לבב, רואה החשבון של החברה, במסגרת הסדר טיעון, בכך שסייע לברוש להכין את המסמכים המזויפים במטרה לרמות את רשויות המס, ונידון ל-9 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל.
בשלב הטיעונים לעונש הגיעו שורה של אישי ציבור לשעבר להעיד עדות אופי לטובת ברוש, ועוה"ד שלו איריס ניב סבאג, אבנר שמלה ונטע גורי ממשרד שינמן-נגב-ניב, הגישו מכתבי המלצה רבים לבית המשפט. בין העדים שהגיעו להעיד היו השר לשעבר שלום שמחון, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר גיא רוטקופף ואחרים. בין השאר סיפרו על תרומתו והתנדבותו הציבורית במהלך השנים, וכי הוא כבר "נענש בגין הפרשה, כשבעקבות הפרסומים התפטר מתפקיד נשיא ההתאחדות ובהמשך אף נקלע למשבר כלכלי קשה ואיבד חברים רבים ואת שמחת החיים. ברוש עצמו העיד על הבושה שחש והסתגרותו בעקבותיה, ואמר שהוא "חי עם נזק מתמשך", כאשר בני משפחתו והוא מכרו את כל נכסיהם בשל קריסת העסקים ועל מנת לכבד ערבויות אישיות שנתן. עוד העיד כי הוא "שבור מההרשעה ואינו אותו אדם שהיה, וזהו העונש הקשה מכל".
המדינה מנגד הדגישה בטיעוניה את עבירת הזיוף האקטיבי של מסמכים שביצע ברוש והשימוש בהם ולסכום המס הגבוה שנגרע מהקופה הציבורית - יותר מ-1.5 מיליון שקל. היא ביקשה מבית המשפט לגזור עליו עונש של 30 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס, בין השאר מאחר שלדבריה, פעל מ"בצע כסף", לא הודה, לא לקח אחריות למעשיו או הביע חרטה ולא הסיר את מחדל המס בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר הרשעתו, חמש שנים לאחר ביצוע העבירות. (ברוש ראה בהתפטרותו מתפקידו הציבורי נטילת אחריות בפועל למעשיו).
השופטת דנה אמיר כתבה בגזר הדין כי הנסיבות אשר הוכחו "מלמדות על זיוף ומרמה אקטיבית" במטרה להניח את דעתו של פקיד השומה שהחברה של ברוש נרשמה במועד לצורך הכרה כחברה משפחתית ועל מנת להתחמק מתשלום מס. "הנסיבות מלמדות על רף חומרה לא מבוטל, כשמדובר במעשים שעל פי טבעם אף מאופיינים בתכנון ותחכום", כתבה השופטת. היא ציינה שמצד אחד "אין מדובר בהשמטת הכנסות שיטתית על פני שנים או בהעלמת מקור הכנסה שלם", אך מצד שני לא נכון להתייחס למעשים כמעשה יחיד ונקודתי, היות ובוצעו פעולות שונות ב"מצג מרמתי מתמשך".
היא כתבה עוד בסיכום דבריה: "הגם שהנזק הכלכלי מביצוע העבירות תוקן ובכך נסיבות לקולא, גם לאחר ההרשעה לא באה מצד הנאשם כל נטילת אחריות לביצוע העבירות... לא ביטא הנאשם כל חרטה או הפנמה של הפסול שבמעשיו וחזר והדגיש רק את הנזק שנגרם לו מן הפרשה, ואת מעשיו הטובים לאורך השנים, את קשייו בשנים האחרונות, גם בגלל הפרשה, ואת חששו מעונש מאסר".
