סגור
עצרת חרדים בעקבות פסיקת בגץ בעניין חוק הגיוס
מחאת חרדים נגד הגיוס (צילום: שלו שלום)

פרשנות
נתוני גיוס החרדים הבהירו: על צה"ל לשנות גישה

ההנחיות החדשות של היועמ"שית לגבי השתמטות חרדים מגיעה על רקע נתוני גיוס נמוכים ביותר. במערכת הביטחון סבורים שאין להם די כלים להתמודד עם השתמטות המונית של חרדים 

אתמול בערב פורסמה הודעה מטעם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה־מיארה בה היא קראה לבצע באופן מיידי את תוכנית מערכת הביטחון לשליחת 7,000 זימונים לצו ראשון למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) חרדים. ההודעה הגיעה בין השאר על רקע פיטורי שר הביטחון יואב גלנט והחלפתו בישראל כ"ץ. להודעה צורף סיכום דיון בנושא גיוס החרדים שחשף בין השאר את הנתונים העדכניים בכל הקשור למאמץ הנוכחי של צה"ל לגייס חרדים.
לפי נתוני צה"ל העדכניים, מתוך 3,000 צווי התייצבות שנשלחו, התייצבו בלשכת הגיוס עד כה 273 צעירים חרדים ומתוכם התגייסו 48 בלבד. המשמעות של הנתונים הללו היא שגישת הגזר שצה"ל פעל בה עד כה, שכללה ניסיונות להתאים את השירות בצה"ל לאורח החיים החרדי ולדבר בשפתם בהתאם למסקנות דו"ח שקדי - לא הצליחה עד כה לשאת פירות. לא רק זה, אלא שגם הניסיון לטרגט חרדים שלהם יש סיכוי גבוה יותר להתגייס - בין אם באמצעות שליחת זימונים בעיקר לחרדים עובדים, חרדים בעלי רישיון נהיגה על משאית או כאלו שלא מגיעים לישיבות - גם לא סיפקה את הסחורה. זאת למרות שגורמי המקצוע בצה"ל עדיין מתעקשים על כך שלתבחינים כן היתה "השפעה מסוימת" על מידת ההיענות לצווי הגיוס.
מציאות זו מכריחה את צה"ל לפנות לצד השני של המשוואה ולהתמקד במקל ולא רק בגזר, ולא בכדי סיכום הדיון שיצא מטעם היועמש"ית הסתיים בכך שגורמי הצבא התחייבו "לנקוט בכל פעולה אפשרית למיצוי גיוסם של מי שנקראו להתייצבות ולא התייצבו, לרבות שימוש בצווים לפי סעיף 12 לחוק שירות הביטחון, כפי שנעשה ביחס לאוכלוסייה הכללית". סעיף 12 לחוק שירות הביטחון קובע כי "אי־התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון", ובו נכתב בין השאר כי מלש"ב שמסרב להיבדק בצו ראשון מוגדר כחייל שסירב פקודה והעונש על כך עומד על מאסר של שלוש שנים.
נכון לעכשיו, בצה"ל מדווחים על כך שמתוך ה־3,000 מזומנים לצו ראשון שנשלחו בפעימה הראשונה, לכ־2,000 מהם נשלח זימון לצו שני ואילו לקרוב מ־1,000 מביניהם נשלחה התראה על כך שאי־שיתוף פעולה מצידם צפוי להוביל להוצאת פקודת מעצר כנגדם. המשמעות היא שככל שהזמן עובר, עוד ועוד חרדים יוגדרו כמשתמטים לפי החוק — לצורך העניין אם אכן יוצאו כ־7,000 זימונים נוספים שיתווספו ל־3,000 שנשלחו אז בתוך חודשים ספורים אחד מכל 7 צעירים חרדים ייאלץ להתגייס או שייסתכן בעונש מאסר. סביר להניח שברוב המקרים האיום בעונש מאסר לא ימומש בפועל, בין השאר בעקבות משאבים מוגבלים וחוסר נכונות של המדינה למלא את בתי הכלא הצבאיים או האזרחיים בהמוני חרדים, כמו גם שלמהלך זה עלולה להיות השפעה הפוכה על המוטיבציה החרדית לשרת.
יש לציין שגם ללא מבצעי אכיפה, מי שמוגדר כמשתמט משירות ביטחון ייאלץ להיות זהיר: ברגע שיוצאת פקודת מעצר אז באופן אוטומטי הדבר מגיע עם צו איסור יציאה מהארץ וכל ניסיון לטוס מחוץ לגבולות הארץ יוביל למעצר מיידי של המשתמטים. כמו כן, כל מפגש עם מערכת אכיפת החוק כמו למשל במקרה בו משתמט ביצע עבירת תנועה וקיבל דו"ח אמורה להוביל באופן מיידי למעצר כי הסטטוס של המשתמט אמור להופיע במסופון המשטרתי.
למרות כל האמור, במערכת הביטחון סבורים שכיום אין להם די כלים להתמודד עם השתמטות המונית של חרדים, ושבשביל להגדיל את אחוזי הגיוס יש צורך בהרתעה גדולה יותר שמשמעותה חיזוק הסנקציות על מי שמתחמק מחובת הגיוס. בין השאר סבורים שם שיש להטיל סנקציות כלכליות או לחילופין סנקציות מנהליות (לצורך העניין ביטול רישיון נהיגה) — אך הדבר דורש חקיקה שנכון להיום לא קיימת. בינתיים, נדמה שהקואליציה פועלת בדיוק בכיוון ההפוך, ומבקשת למנוע כל תרחיש בו יהיו משמעויות כלכליות אמיתיות לכך שהחרדים ממשיכים להשתמט.