יועמ"שית משרד רה"מ: למנות אישה לוועדה לבחינת תקציב הביטחון
יועמ"שית משרד רה"מ: למנות אישה לוועדה לבחינת תקציב הביטחון
חוק שוויון זכויות האישה קובע כי בוועדה ציבורית חייב להיות "ביטוי הולם לייצוגן של נשים", ולכן שלומית ברנע פרגו הורתה לחתור שנשים יהוו חצי מהוועדה. בעקבות הוראתה, פנה ראש המל"ל צחי הנגבי לסמוטריץ' וגלנט בדרישה שכל אחד מהם ימסור שני שמות של מועמדות ראויות לוועדה
"יש לפעול לאיתור מועמדות רלוונטיות לוועדה לבחינת תקציב הבטחון" - כך הורתה היום (ד') היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, במכתב לראש המל"ל צחי הנגבי, שאחראי על הקמת הוועדה מטעמו של רה"מ. הוראתה של ברנע-פרגו מגיעה אחרי ששר האוצר, שר הביטחון וראש הממשלה הציגו ועדה לתקציב הבטחון שהרכבה מונה שישה גברים בלבד. כבר עם פרסום שמות המועמדים, נמתחה ביקורת על כך שאין בוועדה נשים, זאת בשונה מוועדות קודמות שעסקו בתקציב הבטחון, ובניגוד לרמות שנקבעו בחקיקה הישראלית.
חוק שיווין זכויות האשה קובע כי "בוועדה ציבורית יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה", ולכן ברנע-פרגו דורשת מהשרים לחזור ולהציג מועמדות מתאימות לוועדה. מבחינת ברנע-פרגו יש לחתור שחצי מהוועדה יהיו נשים. בעקבות פנייתה של ברנע-פרגו, שלח צחי הנגבי מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט בדרישה כי כל אחד מהם ימסור שמות של שתי מועמדות ראויות ומתאימות לוועדה לתקציב הביטחון.
ההוראה לעדכן את הרכב הוועדה עשויה להוות הזדמנות לשפר אותו. בהרכבה הנוכחי יש חמישה יוצאי מערכת הבטחון (יעקב נגל, אפי איתם, יעקב עמידרור, מהרן פרוזנפר ועמיקם נורקין) ורק נציג אחד שישקף את עמדת האוצר (קובי הבר). בנוסף, נציג מבנק ישראל אינו חבר של ממש בוועדה. אולם, ספק רב אם סמוטריץ' יסכים לשנות את ההרכב באופן מהותי. נזכיר כי על אף שסמוטריץ' דחף להקמת הוועדה, המטרות שלו בהקמתה אינן תקציביות ומאקרו כלכליות אלא יותר "ביטחוניסיטיות", ולכן הוא דחף לאיוש הוועדה בדמויות שנחשבות כמאתגרות את המערכת הביטחונית, דוגמת איתם ועמידרור.
נזכיר כי בוועדה זו יש סיבות נוספות לכך שנוכחותן של נשים חשובה במיוחד: ראשית, הוועדה עשויה לדון גם בגיוס חרדים, שכן היא תטפל בנושאים התקציביים של צה"ל ולשאלת גיוס חרדים יש השלכות תקציביות ישירות, וגיוס חרדים לצה"ל עשוי להשפיע על שילובן של נשים בצה"ל. שנית, לדיונים בוועדה זו עשויות להיות השלכות הרות גורל על המדיניות הכלכלית בשנים הקרובות, ולכן חשיבותה של הוועדה מצריכה נוכחות של נשים. שלישית, מדובר בוועדה הממשלתית הראשונה שתקום אחרי 7 באוקטובר, ועל אף שמבחינה מקצועית עדיף שהוועדה תימנע מלברר באופן שיפוטי את מחדליו, הרי שיש סבירות גבוהה כי הוועדה תיגע בכשלים שהביאו לטבח, ותשמש כמיני ועדת חקירה, ובוועדות חקירה החוק דורש נוכחות של נשים.
