מודי'ס מזהירה: "עם סיכונים ביטחוניים ומשברים פנימיים אין צפי להתאוששות כלכלית מהירה"
מודי'ס מזהירה: "עם סיכונים ביטחוניים ומשברים פנימיים אין צפי להתאוששות כלכלית מהירה"
סוכנות הדירוג מודי'ס חתכה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות ומתארת בדו"ח חריף מציאות כלכלית דיסטופית: ישראל חלשה יותר ולא תוכל להתאושש במהרה. מודי'ס מסמנת מפורשות את האחראית למצב: ממשלת ישראל
הדבר הכי מרגיז, מעציב, מטריד ומתסכל בתוכן הדו''ח שפרסמה סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס בשישי האחרון - הוא שאין בו באמת פרט כלשהו שלא ידענו. הדו"ח, שהוא ללא ספק אחד הקשים שנכתבו על כלכלת ישראל, ולבטח אחד החריפים על ניהול מדיניות מאקרו־כלכלית — מסכם את כל הקשיים, ההתפתחויות והתחזיות שנאמרו, נכתבו והוצגו באופן ברור וחד־משמעי מאז המחדל של 7 באוקטובר, שגם עליו ממשלת נתניהו־סמוטריץ' חתומה.
הרוב המוחלט של המומחים, הפרשנים והאנליסטים הזהיר לאורך זמן כי המדיניות - או ליתר דיוק היעדר המדיניות - של הצמד נתניהו־סמוטריץ' תנחית על ישראל אסון כלכלי. זאת, כאמור, אחרי שהם חתומים על האסון הביטחוני החמור ביותר מאז הקמת המדינה.
1. ראש הממשלה, שפעם כונה "מר כלכלה", יחד עם שר אוצר שנקט מדיניות חסרת תקדים ובעיקר חסרת בסיס, שכונתה בהתחלה "כלכלת בעזרת השם" ומהר מאוד הפכה לכלכלת "אדוני ישמור" — התעלמו, זלזלו והפגינו יוהרה מסוכנת עוד לפני השנה האחרונה כשהוציאו לדרך את ההפיכה המשטרית שהשפעתה השלילית על הכלכלה הישראלית היתה דרמטית. ובעיקר בשנה האחרונה כשישראל נכנסה למצב חירום בכל החזיתות - וגם בחזית הכלכלית.
2. החומרה של דו"ח מודי'ס היא לאו דווקא בשל העובדה שהסוכנות הורידה במכה אחת את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות - מ־A2 ל־BAA1 ושוב הדביקה לדירוג של תחזית "שלילית", כשהכוונה היא כי לצד ההורדה הנוכחית בסוכנות שוקלים להוריד שוב את הדירוג בטווח של שנה עד שנה וחצי. מדובר במהלך חמור שהיה שמור עד לאחרונה למדינות במצבי קיצון כמו ארגנטינה וטורקיה תחת המשטרים הפופוליטסיים של ארדואן וקירשנר, או של יוון ופורטוגל בעיצומו של משבר חוב חסרת תקדים. גם העובדה שמדובר בהורדה של שלושה דירוגים ב־7 חודשים כשהדירוג החדש הוא הנמוך ביותר שהיה לישראל והוא דומה לדירוג של קזחסטן, מקסיקו ואנדורה.
אבל הבעיה המטרידה באמת היא שהדו"ח של מודי'ס מתאר מציאות כלכלית חדשה אשר קובעת שינוי פרדיגמה ביחס ל"כלכלת ישראל הישנה", זו שהיתה כאן לפני 4 בינואר 2023, ערב הכרזתה של ההפיכה המשטרית שהכריזו נתניהו ושר המשפטים שלו יריב לוין.
בראש ובראשונה זו כלכלת ישראל חלשה יותר. "מודי'ס צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן פרמננטי יותר, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן. כלומר, בהינתן הסיכונים הביטחוניים המוגברים, החברה כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים", מסבירים במודי'ס. ומדגישים כי לא מדובר רק על הטווח הקצר. החברה חותכת בחדות את תחזיות הצמיחה ל־2025-2024 - 0.5% השנה ורק 1.5% בשנה הבאה. בחברה מדברים על הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל, על מאפיין מבני, בר־קיימא ופרמננטי. "ההשקעות במשק יישארו מוגבלות למשך זמן רב יותר, מכיוון שפרמיית הסיכון לעשיית עסקים בישראל תישאר גבוהה כל עוד הביטחון מעורער. ההשקעה בנכסים קבועים נמוכה ביותר מ־16 נקודות אחוז במונחים ריאליים מאשר לפני 7 באוקטובר 2023. צמיחת התוצר תהיה נמוכה יותר עקב נטל מס גבוה יותר, עם העלאת מסים למימון הוצאות הביטחון הגבוהות יותר. אילוצים אלו מתווספים לאתגרים דמוגרפיים ידועים ארוכי טווח הקשורים לחוסר התאמה של מיומנויות וכן לאי־ודאות גבוהה לגבי יכולתו של מגזר ההייטק להמשיך ולצמוח בסביבה החדשה". ואז חברת הדירוג מציגה את גזר הדין: "החברה מצביעה על צמיחת תוצר ריאלית לטווח ארוך הקרובה יותר ל־3%". כלומר, הצמיחה ארוכת הטווח תהיה איטית יותר באופן פרמננטי.
3. פעמיים נוספות מתייחסים בדו"ח לפגיעה ארוכת הטווח של ההייטק - מנוע הצמיחה של ישראל. כאשר מדגישים את ההתגברות של "הסיכונים ארוכי טווח למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה רלבנטיים במיוחד". וזה לא שסמוטריץ' ונתניהו לא מכירים את הנתונים, הם פשוט התעלמו והמשיכו להגיד שישראל היא "כלכלה חזקה" שמתמודדת עם הכל. ישראל היא אכן כלכלה חזקה אבל צריכים לשמור על החוזקות שלה, וכל מה שעשו השניים היה לפגוע בהן.
"לא נראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון שעליהם מסתמכים המשק וההשקעות העסקיות. בטווח הארוך החברה צופה כי כלכלת ישראל תיחלש"
4. הבעיה השנייה שעולה בפירוש מהדו"ח היא כי לראשונה בהיסטוריה המודרנית של כלכלת ישראל, אחד הגופים הזרים החשובים בעולם ואחד שמשמש הלכה למעשה כיועץ לטיב הניהול המאקרו־כלכלי של כלכלת ישראל - מאבד אמון בממשלה וכותב זאת מפורשות. במודי'ס לא חסכו בביקורת על ההתנהלות השערורייתית של סמוטריץ' בכל הקשור לתקציב 2025. "שר האוצר הציג הצעת תקציב עם יעד גירעון של 4%-3.8% תמ"ג הכוללים צעדי התייעלות וחיסכון בהיקף של כ־39 מיליארד שקל. תהליך גיבוש התקציב התעכב, נכון לעכשיו, במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע", תוהים שם, אבל מיד עונים בעקיפין: "החברה צופה שהגירעון בשנת 2025 יעמוד על כ־6% תמ"ג, בהתבסס על תחזית החברה לצמיחה נמוכה משמעותית ביחס לתחזית הקודמת, בשילוב עם הוצאות הביטחון הגבוהות".
כלומר, במודי'ס סבורים כי הגירעון בסוף 2025 יהיה גבוה ב־40 מיליארד שקל מהיעד שסמוטריץ' קבע. יותר ברור מזה - אין. במודי'ס גם סבורים כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון ל־2024 והיא שוב תפתח את התקציב - בפעם השלישית. "כמו כן, החברה צופה שהגירעון בשנת 2024 יהיה גבוה מהיעד שנקבע על ידי הממשלה ברמה של 6.6% מהתוצר, ויעמוד על כ־7.5% מהתוצר. האמור, לאור צמיחה נמוכה בתוצר והוצאות נוספות על משרתי המילואים ומפוני הצפון". כלומר, גם ב־2024, שבה נקבע יעד גירעון עתק, במודי'ס לא מאמינים ביכולת הממשלה לעמוד בו וצופים חריגה של כ־17 מיליארד שקל.
המשמעות היא שהחוב - הפרמטר המרכזי שקובע את הדירוג - יהיה גבוה בהרבה. במודי'ס מעריכים שהוא יגיע ל־70% תמ"ג לעומת צפי של 50% תמ"ג ללא המלחמה. ובהקשר זה נכתב כי "החשיפה של תוואי החוב הממשלתי לזעזועים גבוהה באופן כללי, ובמיוחד להמשך הצמיחה וזעזועים פיסקאליים".
"החברה צופה שהגירעון בשנת 2024 יהיה גבוה מהיעד שנקבע על ידי הממשלה ברמה של 6.6% מהתוצר, ויעמוד על כ־7.5% מהתוצר לאור צמיחה נמוכה והוצאות נוספות על משרתי המילואים ומפוני הצפון"
5. רמת חוסר האמון כבר חרגה לגמרי מהרמות שהכרנו בעבר בישראל והפוליטיקאים שעומדים בראש הממשלה הנוכחית הצליחו להחדיר את הפגיעה אל תוך המוסדות, כאשר האיתנות המוסדית היתה אחד מעמודי התווך שהסבירו את העלייה המתמשכת בדירוג האשראי ב־35 שנים האחרונות. "לא נראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות. הסכסוך והיעדר מסלול פתרון ברור תורמים למתחים חברתיים גבוהים ולסיכונים עולים לסחר של ישראל בהתחשב בהגבלות התחבורה והשילוח, חששות לגבי יכולתם של ספקים ישראלים לעמוד בלוחות הזמנים, סיכונים של הגבלות סחר פורמליות או בלתי פורמליות ובאופן כללי יותר, עלייה בסיכונים של ערעור יחסי ישראל עם בעלי ברית מרכזיים", נכתב בדו"ח.
ולא מדובר רק בסכסוך הצבאי שהידרדר, וזו לא רק המלחמה. "גם ללא הסלמה מהותית בלחימה, חוסר הוודאות סביב פוטנציאל הביטחון והצמיחה של ישראל לטווח ארוך גבוה בהרבה מהמקובל, כאשר הסיכונים למגזר ההייטק המתאפיין במוביליות גבוהה רלבנטיים במיוחד בהתחשב בתפקידו החשוב כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ותרומתו להכנסות המדינה ממסים", כותבים בסוכנות הדירוג, ומסכמים: "להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות פוטנציאליות חמורות על המצב הפיסקאלי, שצפויות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית".
6. את הפגיעה הזו באיכות המוסדות מסבירים במודי'ס באופן מפורש. "החברה הורידה את ציון הממשל של ישראל, כדי לשקף את ההידרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות. בעוד החברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמן באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה". במודי'ס מתייחסים באופן מפורש לנזקים העצומים של הפיכה המשטרית על כל המכלול. "אינדיקציות אחרות לסיכון מקומי גבוה יותר כוללות מתחים בין הממשלה לשירותי הביטחון. כמו כן, הצעת החוק לגיוס גברים חרדים לשירות צבאי מתעכבת על ידי הממשלה, אף שתפחית את העומס על משרתי המילואים. יתרה מכך, שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים". בכך משלימים כלכלני מודי'ס את הפאזל הקטלני שמצייר תמונה דיסטופית, חדשה לחלוטין, לגבי כלכלת ישראל. את המחיר, כפי שאנו מתריעים כבר כמעט שנה, נשלם כולנו ובריבית דריבית.
