גזירות התקציב: ישראל תהפוך לאחת המדינות עם שיעורי המס השולי הגבוהים בעולם
גזירות התקציב: ישראל תהפוך לאחת המדינות עם שיעורי המס השולי הגבוהים בעולם
אם הצעת משרד האוצר להעלות את מס היסף מ-3% ל-5% תעבור, ישראל צפויה להפוך לאחת המדינות המובילות בעולם במיסוי שולי על הכנסות גבוהות. ההחלטה, שנועדה לסייע בהתמודדות עם הגירעון התקציבי הגדול שנוצר בעקבות המלחמה, צפויה להפעיל לחץ כלכלי משמעותי על בעלי ההכנסות הגבוהות ולחולל שינויים נרחבים בהתנהלותם הפיננסית.
כיום, מס היסף בישראל חל על שכירים שמרוויחים למעלה מ-60,130 שקל בחודש או עצמאיים עם הכנסה שנתית מעל 721,560 שקל. מדובר ברף נמוך יחסית למדינות מערביות אחרות, שבהן מס דומה חל על הכנסות גבוהות בהרבה. אם יעלה המס ל-5%, שיעור המס השולי בישראל יגיע ל-52%, מה שממקם אותה לצד מדינות כמו יפן, שבה שיעור המס השולי הוא בין הגבוהים בעולם (55.95%), אך חל על הכנסות גבוהות פי כמה.
למשל בצרפת חל מס יסף של 3% על הכנסה של 250 אלף אירו ליחיד, שהיא גבוהה בכ-30% במונחים שקליים מרף מס היסף בישראל. בעלי הכנסה של 500 אלף אירו בצרפת משלמים מס יסף של 4%. שיעור המס השולי בצרפת לבעלי הכנסות גבוהות מגיע ל-49%. ישנן מדינות מערביות עם מס שולי נמוך משמעותית וללא מס יסף. בבריטניה, אין מס יסף כלל ושיעור המס השולי מגיע ל-45%. ככל ששיעור המס השולי גבוה יותר, עולה המוטיבציה של בעלי הכנסות גבוהות, להעתיק את חייהם למדינות מערביות אחרות, או לבצע תכנונים לגיטימיים אחרים עליהם נרחיב בהמשך.
השוואות אלו מדגישות את העומס שמטילה מערכת המיסוי הישראלית על בעלי ההכנסות הגבוהות. המהלך מרחיב את הפערים בין ישראל למדינות אחרות בכל הנוגע לתמריצים לשימור פעילות כלכלית בשטחי המדינה, זאת מבלי שנוצר דיון כלכלי עמוק בציבור או בכנסת סביב הסוגיה.
מה המשמעות עבור בעלי ההכנסות הגבוהות?
העלאת המס צפויה לעודד קבוצה קטנה, אך משמעותית של משלמי מס היסף. אלה כוללים בעיקר אנשי הייטק, מנהלים בכירים ועצמאיים בעלי רווחים גבוהים. מבחינתם, המשמעות היא עלייה חדה בחבות המס, שתגרום להם לשקול מחדש את מבני המיסוי שלהם.
ראשית, הם יעדיפו להפקיד יותר כספים במוצרים פיננסיים המאפשרים דחיית מס, כמו קופות גמל להשקעה, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות מוצרי IRA ומוצרים נוספים . היועצים הפיננסים של אותם משלמי מס יסף, יובילו אותם ובצדק, להעדיף כמה שיותר מוצרים המציעים דחיית מס.
השפעה שנייה, היא שמספר גדל והולך של עוסקים מורשים יבחרו להתאגד כחברות בע"מ. תחת מבנה זה, ישלמו מס חברות בשיעור של 23% בלבד, ויוכלו לדחות את תשלום המס האישי לשנים מאוחרות יותר או להפחיתו באמצעות תכנוני מס. באמצעות חברה הם יוכלו באופן לגיטימי להמתין למבצעי הנחת מס על דיבידנדים, כפי שהיה בשנת 2017.
יתרה מכך, שיעור מס שולי גבוה במיוחד עשוי לעודד בעלי הכנסות גבוהות להעביר את פעילותם העסקית למדינות אחרות, או לצמצם את פעילותם בישראל. בריחת הון כזו, כפי שקרה במדינות עם שיעורי מס גבוהים במיוחד, עלולה לפגוע לא רק בהכנסות המדינה, אלא גם בפעילות הכלכלית המקומית. כשהפעילות הכלכלית קטנה אז גם חלה פגיעה בתוצר ובהכנסות המדינה ממסים במישורים נוספים.
השפעות על הכלכלה והחברה
ההשלכות של העלאת מס היסף לא מוגבלות רק למעמד הגבוה. גם משפחות ממעמד הביניים שמבצעות עסקאות חד-פעמיות משמעותיות – כמו מימוש ירושה או מכירת דירה – עלולות למצוא עצמן מחויבות במס היסף הגבוה. במקרים רבים, חבות המס החדשה תגיע כהפתעה ותגרור פגיעה כלכלית משמעותית. תנסו להיזכר למשל במי שרוכשים דירה יקרה ומוצאים עצמם מופתעים עם מדרגות מס הרכישה. אז עבור מעמד הביניים, שבוודאי לא מכיר את מדרגות המס הגבוהות, מופתע שבעתיים.
האם המהלך ישיג את מטרתו?
בעוד שהעלאת מס היסף נועדה להגדיל את הכנסות המדינה שעל פי הערכה תורם כ-1% בשנה לתקציב המדינה, ועל פי מודל עקומת לאפר – שמוכר היטב גם לראש הממשלה בנימין נתניהו – מזכיר שמיסוי יתר עלול להשיג את ההפך. במקום להגדיל את הגבייה, מיסוי גבוה מדי יכול להקטין אותה בשל תכנוני מס לגיטימיים, צמצום פעילות כלכלית ובריחת הון.
דותן כהן הוא סמנכ"ל בתירוש פמילי אופיס
