עולם של זעזועים – ההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים על המערכות הפיננסיות
עולם של זעזועים – ההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים על המערכות הפיננסיות
השפעות שינויי האקלים עלולות לפגוע ביכולת הייצור, התעסוקה, ההכנסה והצמיחה של המשק והאדם הפרטי.
בשונה מהחלטות בנקים מרכזיים או מהחלטות רגולטוריות מתוכננות, משבר האקלים הינו תהליך איטי המאופיין בחוסר ודאות – ההפסדים וחוסר היציבות הפיננסי נפרשים לאורך זמן ופוגעים באזורים שונים בעולם, אלו יוצרים אפקט של גל אשר לנגד עינינו מתפתח לצונאמי ומאיים על כולנו.
השווקים הפיננסיים הם מערכות מורכבות המשלבות אלמנטים של הסתברות, ציפיות ואינפורמציה. בעוד שחלק מהאירועים הכלכליים ניתנים לחיזוי ולמידה מראש, אחרים טומנים בחובם מידה רבה של אי-ודאות. כאלו הם אירועי מזג אויר קיצוניים, שרפות והצפות אשר למרות שהופכים לשכיחים יותר ויותר הם עדיין נשארים במסגרת התחום שמוגדר "חוסר ודאות" וזאת מכיוון שגם אין בידינו כלים לחזות במדויק את קצב שינוי האקלים והיקפו וגם השפעות השינויים מרובות ומורכבות (מעבר להשפעה על מגזרים שונים במשק כגון חקלאות, תיירות, ביטוח ועוד הרי שקיימת אינטראקציה בין המגזרים המקשה עוד יותר על בניית מודלים לחיזוי מדויק).
על פי ההערכות צפויה הכלכלה העולמית להתכווץ בעקבות שינויי האקלים, בכ-7% עד לסוף המאה (כלכלת ישראל צפויה להתכווץ בכ4%) אם לא נשנה מדיניות אנו צפויים יחד עם אפריקה והמזרח התיכון כולו לאובדן תמ"ג של בין 8.5% ל- 27.5%. בישראל בשנת 2021 הוביל שר האוצר ליברמן מדיניות למאבק במשבר האקלים ותמחור הפחמן הדו חמצני הנפלט מדלקים וממקורות פליטה נוספים בניסיון לגלם את הנזק הכלכלי- סביבתי של פליטת גזי החממה. אך נכון לשנת 2024 על פי מבקר המדינה, הממשלה השקיעה בתחום האקלים רק 21% מהתקציבים שהתחייבה להם, וכמו כן מסבסדת דלקים מזהמים בכ-4 מיליארד שקל בשנה. המעבר לאנרגיה מתחדשת מתמהמה ופליטות גזי החממה של ישראל במגמת עלייה. על פי הדו"ח הבלם העיקרי הינו משרד האוצר. נשאלת השאלה האם אנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסיכון כאשר מדובר במרכיב חוסן לאומי.
בעולם, מאות חברות התגייסו למלחמה בשינויי האקלים ומאות חוקים נחקקו בניסיון לעצור את פליטות הפחמן, ניתנו תמריצים לחברות שיפעלו להקטנת הזיהום ומיסים כנגד תעשיות מזהמות. כך למשל ברית גלאזקו שבסקוטלנד מאגדת למעלה מ-160 חברות פיננסיות כדי להאיץ את המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן עד שנת 2050, משבר האנרגיה שפרץ בעקבות מלחמת רוסיה ואוקראינה הוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה והאיץ באירופה את התהליכים למעבר לאנרגיה חליפית, שמירה הדוקה יותר על מכסות פלטת הפחמן כמו הגבלת טמפרטורת החימום במוסדות, והפעלת סנקציות על חריגות.
באשר להשלכות על שוק ההון, אי הוודאות תורמת לתנודתיות גבוהה כשהמשקיעים מנסים להעריך את ההשלכות ורמת הסיכונים על החברות השונות. ללא ספק החברות הפגיעות ביותר לשינויי אקלים עלולות לראות עליה בסיכון האשראי (בשל למשל קשיים בשרשרת אספקה או הגדלת עלויות ביטוח) וירידה בשווי השוק. אך גם חברות הנסמכות על דלקים, ללא ספק יידרשו לבצע שינויים ולאמץ טכנולוגיות ידידותיות יותר לסביבה- או במילים אחרות הן צפויות להוצאות גבוהות אשר יפגעו ברמת ההכנסות.
השפעת שינויי האקלים אינה מוגבלת לרמה הסביבתית או לרמה העסקית בלבד אלא שגם משפיעה ברמת הפרט וברמת היציבות הכלכלית של המדינה.
ככל שנחווה יותר ויותר אירועי אקלים קיצוניים נחווה השפעות ישירות ועקיפות על מהלך ואיכות חיינו. אסונות טבע עשויים לגרום לנזקי רכוש ותשתיות, פרמיות הביטוח עולות והכיסוי שנקבע בהן עשוי להיות נמוך אל מול מידת הנזק בפועל. מעבר לכך, גם שוק העבודה עלול להיפגע, פגיעה אשר תתבטא בירידה בהכנסה הממוצעת למשק בית. כך למשל צפוי אובדן מקומות עבודה במגזרים מסורתיים, פגיעה ענפי תעסוקה כדוגמת חקלאות וחוסר יציבות תעסוקתית.
תחום נוסף אשר מושפע וצפוי עוד שיושפע בצורה משמעותית הוא הבריאות האישית והציבורית. ולא מדובר רק על התחממות כדור הארץ אלא שגם תהליכי פינוי בינוי בערים נמצאו כזרז לשינויי אקלים מקומיים אשר הביאו לפי המחקר לעלייה בשיעור התקפי הלב והשבץ המוחי.
על מנת להפחית את הסיכון חייבים לשלב את פעילות משרדי הממשלה, המגזר העסקי ופיתוח והטמעת הטכנולוגיה. יש להקים גוף ממשלתי מתכלל, ולהשקיע משאבים בפיתוח והטמעת טכנולוגיות המכוונות גם לזיהוי וחיזוי וגם לצמצום נזקים. במקביל יש לקבע בחוק מיסוי ותמריצים ולהתחיל לפעול ולתעדף חיזוק תשתיות.
על מנת להתמודד עם ניהול הסיכונים, יש לעגן במערכות הפיננסיות נהלים המחייבים חשיפה לסיכונים הקשורים לאקלים, תהליכי ניטור בקרה וחיזוי. יש לבצע מבחני עמידות למערכות הפיננסיות וכך גם למערכת הבריאות.
לצערנו נזקי שינויי האקלים כיום אינם נמדדים כלכלית אך חובה עלינו לעשות הערכה לאומית של כלל המשק כי אם נשאר מאחור אנו צפויים לסנקציות בינלאומיות מסוג חדש.
ד"ר יעל בנבנישתי היא משנה למנכ"ל אינשורטק ישראל
