פרשנותציון חגי "האפרורי" עשה לארנון בר דוד "הגבר" בית ספר למנהיגות
פרשנות
ציון חגי "האפרורי" עשה לארנון בר דוד "הגבר" בית ספר למנהיגות
לנוכח ההתקדמות ההפיכה המשטרית, בחר יו"ר ההסתדרות לשאת נאום מתלהם אך בשורה התחתונה גם מתרפס; לעומתו, יו"ר ההסתדרות הרפואית הכריז על צעדים ארגוניים; וכל זאת כשחלק ניכר מהרופאים אותם הוא מייצג מתנגדים למהלך, ובניגוד לבר דוד עדיין אין לו הסכם שכר חתום עבורם ושר האוצר מחכה לו בפינה
השבוע קיבלנו לקח נוסף בסוגיית המנהיגות: מצד אחד, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, המנהיג הבלתי מעורער של העובדים בישראל שהגיע לשיא כוחו, בעיקר אחרי שריסק את יריבו עופר עיני האגדי; ומהצד השני, פרופ' ציון חגי "האפרורי" - יו''ר ההסתדרות הרפואית (הר"י) שחזר לקדנציה שנייה בתפקיד אחרי שנבחר ברוב דחוק של קולות.
בסיבוב הקודם, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט כי יש לפטר את שר הביטחון יואב גלנט שהעז למתוח ביקורת על ההפיכה המשטרית, שני המנהיגים שילבו ידיים ועצרו את המשק יחד לנוכח הטירוף.
הפעם, עם קידום הפגיעה בעילת הסבירות, זה היה שונה: בר דוד, כהרגלו, נשא את דבריו בלהט כאשר היה נחוש להוכיח בעיקר עד כמה הוא חזק ועד כמה "הוא מחליט" על המשק. דקות ארוכות של מלל ריק מתוכן הסתיימו בשורה התחתונה מביכה ומבישה: התרפסות. חגי, שפנה לבר דוד לצורך שיתוף פעולה בנקיטת צעדים כמו בסיבוב הקודם אך פנייתו לא נענתה, הסתפק בהודעה מצומצמת ולקונית: "לאחר שבחנו את השלכות חוק ביטול עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית על מערכת הבריאות, הוחלט להתנגד לו שכן הוא יפגע בה אנושות. חברי המזכירות הסמיכו את הנהגת הר"י להיאבק בכל האמצעים העומדים לרשותה לרבות צעדים ארגוניים משמעותיים".
ובזה, זה נגמר. הרי לא צריכים מילים גבוהות כדי לטעון אקדח ולהשאיר אותו על השולחן. זה היה בניגוד מוחלט לציפיות: היו מי שניבאו ש"ארנון הגבר" ילך עד הסוף. זאת לעומת חגי, שכמה שעות לפני הישיבה המכרעת בהנהלת הארגון עוד היו מי שהריצו עליו שמועות כי מדובר ב"ביביסט", יברח ואפילו לא יעלה את חלופת הצעדים הארגוניים על השולחן.
אין להקל ראש בהימור של יו''ר הר"י: המהלך הוא התאבדותי משתי סיבות. ראשית, בניגוד לרושם שנוצר, לפי הערכות 20%-25% מהרופאים המיוצגים על ידו מתנגדים נחרצות למהלך ארגוני כלשהו הקשור להפיכה. מדובר בכיס התנגדות בעל משקל סגולי שימתין לו בפינה. הוא הוכיח כי הוא מוכן להתמודד עימו בניגוד ליו''ר ההסתדרות שהפגין הרבה פחות עמוד שדרה מול יאיר כץ, יו''ר ועד התעשייה האווירית, שכבר מכין את הקמפיין לכיבוש הארגון וסירב להשבית אותו; וגם מול יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן שזוכר לו את התרגיל והטענות שהעלה כי השביתה היתה מתואמת עם ראש הממשלה.
אך חשוב מכל: לבר דוד יש כבר הסכם שכר חתום. לחגי לא. הסכם השכר עם הרופאים פג תוקף והמו"מ יתחיל בחודשים הקרובים. מי שיעמוד מולו הוא לא אחר מאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אדריכל ההפיכה יחד עם שותפו יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. חגי יודע שאם הוא יפתח בשביתה, וכנראה שלא תהיה לו ברירה, יו''ר הציונות הדתית ימתין לו בפינה ויחפש נקמה. במצב זה לא רק רבע מהרופאים יבואו אליו וטענות, אלא יהיו יותר - כי בכיס הכי כואב.
אבל השאלה האולטימטיבית לגבי מנהיג, היא מה הוא עושה עם הכוח שלו, לאילו מטרות הוא משתמש בו, ואיך. בישראל הדברים הללו מקבלים משנה תוקף אחרי שראינו מה ראש הממשלה החזק ביותר בתולדות האומה, ומי ששולט בה הכי הרבה זמן, עושה עם הכוח שלו.
