דעהבחזרה למלחמה הקרה? קיטוב מדיני מחליש את הכלכלות
דעה
בחזרה למלחמה הקרה? קיטוב מדיני מחליש את הכלכלות
מחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על הקיטוב שפוקד את פעילויות הסחר וההשקעות ברחבי העולם. עם פרוץ המלחמה באוקראינה פחתו מאוד היקפי הסחר ותנועות ההון הישירות בין מדינות והחלו להתקבץ גושי מדינות
את מה שהחלה הקורונה ממשיכים, למצער, קברניטי הכלכלה הגלובלית.
קשרי הסחר והכלכלה בין מדינות, תוך ניצול יתרונותיהן היחסיים, נסוגים לאחור. מתיחויות פוליטיות מערערות את הזיקות הכלכליות של משקים, כפי שעשו הסגרים והריחוק החברתי של אז.
היום, הדגש ניתן יותר על סוגיות של הגנה ותיעדוף של תוצר מקומי וביטחון לאומי, מה שמשבש שוב את שרשראות ההיצע ומקשה על התאוששותן מהמכות שהנחית עליהן הנגיף.
מחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית מצביע בבירור על הקיטוב שפוקד את פעילויות הסחר וההשקעות ברחבי העולם. לפי המחקר, הדבר הוחרף מאז פלשה רוסיה לאוקראינה והמלחמה בין השתיים עד היום.
עד כדי כך החריף המצב, שהחוקרים מדמים אותו לתקופה שהחלה את עידן המלחמה הקרה, מלחמה שחשבנו שהותרנו הרחק מאחור מאז נפלה חומת ברלין והתפרקה ברית המועצות.
המחקר מראה כי עם פרוץ המלחמה באוקראינה פחתו מאוד היקפי הסחר ותנועות ההון הישירות בין מדינות והחלו להתקבץ גושי מדינות. היקפי הסחר בין מדינות בתוך גוש גדלו על חשבון פעילות בין גושית.
אנו אכן קוראים הרבה בתקשורת על ציר ארצות הברית, ערב הסעודית ומדינות במפרץ הפרסי מחד ועל ציר סין, איראן, רוסיה וצפון קוריאה מנגד. יש גם את גוש ה-BRICS, הכולל את ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, שמנסה להתפשט ולצרף עוד מדינות. הגושים הללו באים במקום ההפרדה המסורתית שהייתה אז בין מערב אירופה למזרחה.
החוקרים מצאו כי היקף הפעילות בין מדינות בתוך גוש גבוה משמעותית מזה של מדינות נפרדות (20% לעומת 12%, בהתאמה). נראה כי הכלכלה העולמית טרם התאוששה לחלוטין מנזקי הקורונה, התפרצות האינפלציה וזינוקי הריביות שבאו בעקבותיה ומן הסתם הקיטוב הפוקד אותה כיום יקשה עוד יותר על חזרתה לאיתנה.
החוקרים מציינים כי ההפרדה הכלכלית שנוצרה בעידן המלחמה הקרה הושפעה מאוד לרעה מהמתיחויות הפוליטיות המתמשכות והחרפת המגבלות שהוטלו על קשרי סחר, כלכלה, מחקר ופיתוח בין מדינות. לדבריהם, מידת הקיטוב כיום עדיין קטנה, יחסית ולא ברור כמה זמן תימשך, אך הם מזהירים מפני ניסיון העבר.
כמו כן הם מסבירים כי הפעם יהיה קשה יותר להיחלץ מניתוק בין גושים. אז, בעידן המלחמה הקרה, פשוט קירבו את מדינות מזרח היבשת למדינות המערב והראשונות נהנו מהשתלבותן.
כיום, הסיפור מורכב יותר. קבוצת המדינות הבלתי מזדהות נטלה על עצמה את הקישוריות בין הגושים. הקבוצה מונה 120 מדינות מתפתחות, רובן מיבשות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה, שאינן מזוהות רשמית עם גוש זה או אחר. את הרשימה מוליכות הודו, אינדונזיה, פקיסטן וניגריה ובצמרת נמצאות גם אתיופיה, הפיליפינים ושכנתנו מצרים.
אחרי האומות המאוחדות, זו קבוצת המדינות הגדולה ביותר ולכן חשיבותה הרבה בהקשר זה. החוקרים טוענים כי הן משמשות גשר בין גושי מדינות שנוצרו, אך עלולות גם להנציח אותם ומכל מקום לא תפתורנה את הצורך האמיתי לגוון את הפעילויות, לחזק את שרשראות ההיצע ולהקטין תלות בין מדינות. את זה יצטרכו הגושים לעשות בעצמם.
להבנתי, כל עוד לא ישתנה הריחוק הגושי, שימוש במדינות הבלתי מזדהות אולי ישפר את איתנות הכלכלה העולמית, אך ייטיב עם האחרונות וירחיק את החזרה המיוחלת לכלכלה מגוונת וחסונה יותר ותלותית פחות.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
