בלעדיהתנגדות באוצר לדרישתו של בר סימן טוב לקבל 90 אלף שקל
בלעדי
התנגדות באוצר לדרישתו של בר סימן טוב לקבל 90 אלף שקל
שר הבריאות אריה דרעי מבקש לשלם למנכ"ל החדש ישן של משרדו שכר כפול משכר מנכ"לים במשרדי ממשלה. באוצר, בראשות בצלאל סמוטריץ', עושים שרירים
הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן, גיבש חוות דעת עבור שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ' לפיה יש להתנגד לבקשת שר הבריאות, אריה דרעי, להעלות את שכר מנכ"ל המשרד המיועד משה בר סימן טוב - כך נודע ל"כלכליסט". נזכיר כי בר סימן טוב הוא בוגר אגף התקציבים במשרד האוצר ובתפקידו האחרון באוצר כיהן כסגן הממונה על התקציבים.
שר האוצר סמוטריץ', ביקש מאיש המקצוע לקבל חוות דעת מפורשת ומסודרת, והוא יתקשה להתעלם מההמלצה הכל כך חד משמעית של הממונה על השכר לכן נראה כי העימות הראשון בין סמוטריץ' למי שאמור להחליפו בעוד שנתיים - ומי שמהווה השחקן החשוב ביותר בקואליציה - כבר בדרך.
לפי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה ובו כלל הנהלים עובר כלל עוביד המגזר הציבורי) מנכ"ל משרד ממשלתי רשאי לקבל את שכרו לפי חוזה אישי או הדרגה שהיה לו בשירות הציבורי. מטבע הדברים, הן פרופ' נחמן אש והן פרופ' חזי לוי – שני המנכ"לים האחרונים במשרד, שהגיעו לאחר התפטרותו של אותו בר סימן טוב, בחרו להשתכר לפי דרגת רופא. הסיבה לכך לא ברורה מאליה: לפי הסכם היסטורי בין המדינה לההסתדרות הרפואית (הר"י), רופא, אשר משמש כמנכ"ל משרד הבריאות, שווה במעמדו למנכ"ל של בית חולים. לכן, רופא שמתמנה למנכ"ל משרד הבריאות מקבל שכר של מנהל בית חולים גדול – כ־90 אלף שקל וזה מה שדרש גם בר סימן טוב. אלא שבר סימן טוב אינו רופא בהכשרתו, ולכן הדרך היחידה לשנות את המצב הנוכחי ולקבל שכר שווה לזה של מנהל בית החולים היא באמצעות החלטת ממשלה שתאשר שכר בסדר גודל כזה.
בסביבתו של בר סימן טוב הסבירו כי לא סביר כי הוא יקבל פחות מחצי משכרם של שני קודמיו בתפקיד – כ־39 אלף שקל - ואף פחות מרוב חברי הנהלת משרד הבריאות (הנהנים משכר גבוה גם בגלל הוותק שצברו). כמו כן, בר סימן טוב ויתר על שכר גבוה במיוחד כמשנה למנכ"ל "כלל" וכעת יצטרף ל"הסתפק" בחצי משכרו הקודם (במקרה הטוב).
הממונה על השכר דווקא תומך בעיקרון העלאת שכר מנכלי משרדים ממשלתיים והוא סבור כי יש להקים ועדה שתבחן את הנושא. הסיבה לכך: שכר המנכ"לים עלה מאז 2008 בכ־11% בלבד לעומת זינוק חד של 30%–40% באותה תקופה בשכר במגזר הפרטי, מצב שבעיניו מהווה "שחיקת שכר" הלכה למעשה והגברת הקושי למשוך אנשים איכותיים מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי. עם זאת, במשרד האוצר מתנגדים נחרצות לדרך בה החליטה הממשלה הזו לטפל בנושא: באמצעות החלטה פזיזה, פרסונאלית ונטולת עבודת מטה. החשש הגדול באוצר כי החלטת ממשלה שכזו תפתח את התיאבון של שאר השרים בממשלה וכולם יחלו לדרוש תוספות שכר למנכ"לים שלהם בשלל הסברים ותירוצים. "מחר מנכ"ל משרד הביטחון יכול לדרוש שכר של שווה לרמטכ"ל ומנכ"ל משרד המשפטים שכר שווה לשופט עליון" הסביר בכיר באוצר.
ככלל, היחסים בין משה בר סימן טוב ומשרד האוצר מתוחים אחרי שהראשון דרש לקבל סמכויות נוספות שהיו שמורות בעיקר למשרד האוצר כגון קביעת מספר מיטות בבתי חולים, ניהול ועדת המחירים של מערכת הבריאות (קביעת מחירים), מנגנון הקפיטציה ועוד.
