היועמ"שית נגד חוק הנבצרות: "שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי של רה"מ"
היועמ"שית נגד חוק הנבצרות: "שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי של רה"מ"
לפי החוק שאושר במרץ, נבצרות זמנית של ראש הממשלה תיקבע על ידו ובאישור של שני שלישים מוועדת הכנסת או ברוב של 75% מחברי הממשלה. מדובר בתגובה דרמטית של גלי בהרב מיארה שתומכת עתה למעשה בביטול תיקון לחוק יסוד. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק דחתה בתשובה ששלחה לבג"ץ את הטענה כי מדובר בחוק פרסונלי, ולדבריה הוא יחול על כל רה"מ בעתיד
בעמדתה נכתב כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמצא תחת שלושה כתבי אישום, ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט. התגובה הוגשה על ידי עו"ד ענר הלמן, עו"ד רן רוזנברג ועו"ד אודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
לפי החוק שאושר בכנסת במרץ, נבצרות זמנית של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו תיכנס לתוקף בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד ותיקבע על ידי ראש הממשלה עצמו בהודעה לממשלה וליו"ר הכנסת ובאישור ועדת הכנסת ברוב של שני שליש מחבריה.
מדובר בתגובה דרמטית של היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ, שבה היא למעשה תומכת בביטול תיקון לחוק יסוד - שהרי מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), שעוסק בהסדר נבצרות רה"מ. התיקון, בעיקרו מצמצם את עילות הנבצרות לטעמים של אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד וקובע, בין היתר, דרישת רוב חריגה ביותר בממשלה ובכנסת לשם הפעלת מנגנון הנבצרות.
היועמ"שית סבורה שיש מקום להוציא צו על תנאי שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא ולטעון מדוע לא יבוטל התיקון לחוק היסוד, בשל השימוש לרעה בסמכות המכוננת, "ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על תנאי לצו מוחלט", כך על פי התגובה.
עמדתה של בהרב מיארה הוגשה לבג"ץ במסגרת תגובה לעתירתם של התנועה למען איכות השלטון, מפלגת וסיעת ישראל ביתנו וח"כ עודד פורר. בתגובה נכתב כי בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת התיקון לחוק היסוד, "מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה כבוד הנשיאה חיות". הכוונה היא לפסק הדין שפסל את אריה דרעי מלכהן כשר, שבו הנשיאה חיות כתבה כי תיקון חוק היסוד הוא "נקודת שפל מדאיגה".
לדברי בהרב מיארה, למרות שהתערבות בית המשפט בחקיקת חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה, "במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
בתגובה מצוין, שכפי שעלה מהתבטאויות חוזרות ונשנות של חברי הכנסת מהקואליציה במהלך החקיקה ומהתבטאויות של נתניהו עצמו סמוך לאחר שהחקיקה אושרה בכנסת, תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את רה"מ ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלו שלא לפעול בניגוד עניינים. ושנית, למנוע מבית המשפט להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה עת וביקשו להכריז על נבצרותו של נתניהו בטענה שהוא פועל בניגוד לחוות הדעת ולמכתב היישום של היועמ"שית ביחס לפעילותו לקידום הרפורמה המשפטית וביצוע שינויים במערכת המשפט שיש בהם כדי להיטיב את מצבו המשפטי כנאשם ובניגוד לחובתו שלא לפעול בניגוד עניינים.
עוד נכתב כי מדובר ב"תיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות, בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים... ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של רה"מ ולאפשר את מעורבותו בקידום החקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".
בהמשך התגובה נכתב עוד כי "ברי כי תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של רה"מ, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על ידי רה"מ לבית המשפט הנכבד – התחייבות שכבר נקבע על ידי ביה"מש שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' – טומן בחובו פגם חוקתי חמור". עוד נטען ש"מצב שבו חקיקת יסוד המעצבת הסדר משפטי מרכזי וחשוב, שתכליתו רציפות שלטונית, מהווה אמצעי להסרת מגבלות מראש הממשלה כאמור, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק".
עוד נטען בתגובה כי מדובר בחקיקה פרסונלית שמשרתת את נתניהו: "התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקיתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתול ראיה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסויימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".
בתוך כך, ועדת הכנסת דנה היום ביציאתו של נתניהו לנבצרות למשך שעתיים לאחר שאושפז במוצאי השבת האחרונה וקוצב לב הושתל בליבו. על אף שנתניהו כבר סיים את הנבצרות, הוועדה דחתה את החלטתה לאשר את הנבצרות ליום ראשון הקרוב, בעקבות ביקורת ושאלות מצד ח"כים מהאופוזיציה.
יו"ר הועדה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), הסביר בדיון כי מזכיר הממשלה הודיע על הפרוצדורה הרפואית ועל היעדר יכולתו של נתניהו למלא את תפקידו. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הסבירה כי "ההנחה היתה שההתעסקות בנבצרות זמנית תופעל רק במקרים של יציאה לנבצרות לכמה ימים ולא למספר שעות. במסלול שבו ראש הממשלה הוא שמודיע על יציאתו לנבצרות (כפי שקרה - צ"ז), אין דרישה להצגת חוות דעת רפואית בפני חברי הוועדה".
אפיק סיפרה כי פנתה מיוזמתה ביום ראשון למזכיר הממשלה יוסי פוקס: "הבנתי שהוא פנה ליו"ר הכנסת בזמן אמת ועוד לפני שהוא ביצע משאל טלפוני עם שרי הממשלה (שבו אושר מינויו של יריב לוין כממלא מקום)". אפיק הוסיפה כי "מחוות הדעת שקיבל פוקס מהייעוץ המשפטי לממשלה עלה כי משום כשמדובר בנבצרות לכמה שעות בלבד, אין צורך באישור ועדת הכנסת".
אפיק העירה כי "נכון שההליך שאנחנו עושים כאן הוא בדיעבד, אך משום שבזמן מילוי המקום לא התקבלו החלטות, אין נפקות מעשית משום שלא נעשו פעולות בזמן כהונת ממלא המקום". היא הוסיפה כי הדיון בוועדת הכנסת היום התקיים בהמלצתה.
ח"כים באופוזיציה, ביניהם זאב אלקין (המחנה הממלכתי), בועז טופורובסקי (יש עתיד) ואפרת רייטן (העבודה), מחו על כך שוועדת הכנסת לא נדרשה לעניין בזמן אמת, אלא רק שלושה ימים לאחר שהסתיימה הנבצרות. עוד הם מחו על כך שלפי העמדה של פוקס לא צריך היה לעדכן את הוועדה אז.
אלקין שאל: "מה יקרה אם הוועדה לא תאשר את הנבצרות של רה"מ? האם במקרה כזה הכהונה של לוין כממלא מקום לא היתה תקפה? מקורות החיים של לוין תישלל העובדה שכיהן כממלא מקום?". כץ השיב כי "בין אם נאשר או לא, כיוון שמצב הנבצרות הסתיים והוא לא עשה שימוש בסמכויותיו, אין משמעות מעשית להחלטתנו, אבל יש לפעול לפי החוק".
בהמשך לכך, בעמדה שהוגשה לבג"ץ, קבעה אפיק כי כי התיקון לחוק היסוד נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית ונפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. עוד מצוין, כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
עוד נכתב כי "הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית, לפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. עוד מציינת העמדה, כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי בית במשפט על חוקי יסוד שהם הוראת שעה ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית.
"לעניין טענות העותרים לחוק פרסונלי, מובהר כי החוק יחול מכאן ואילך על כל ראש ממשלה והוא מסדיר את כלל ההיבטים בעניין נבצרות פיזית ונפשית שלא היו מלאים בחוק היסוד הקיים. עוד מובהר כי חוק היסוד אינו משנה את דיני ניגוד העניינים ומכל מקום החוק אינו חל רטרואקטיבית".
