דו"ח: 21% מהתלונות על התביעה מוצדקות, ובהן תיק שהיה פתוח 24 שנה
דו"ח: 21% מהתלונות על התביעה מוצדקות, ובהן תיק שהיה פתוח 24 שנה
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - ובהם פרקליטים, תובעים משטרתיים ומוסמכי היועמ"שית - מצא כי 59 מתוך 277 תלונות שנבדקו ב-2023 היו מוצדקות. בין המקרים הבולטים: דליפת חומרי חקירה מתיק רצח, והצהרה "לא מדויקת דיה" של הפרקליטות בביהמ"ש בעת שהציגה את הסדר הטיעון עם אריה דרעי
תיק חקירה בעבירות מוסר שנשאר פתוח בפרקליטות מחוז תל אביב 24 שנה עד שנסגר מחוסר אשמה; הדלפות לתקשורת בעת חקירת הרצח של יורי וולקוב שנדקר במעבר חצייה בחולון; עיכוב של יותר משנה בטיפול היועמ"שית גלי בהרב מיארה בבקשה לפתוח בחקירה נגד NSO וגורמים ממשלתיים על יצוא מערכת הריגול פגסוס להונגריה; והצהרה לא מדויקת של הפרקליטות בבית המשפט בעת שהציגה את הסדר הטיעון עם ח"כ אריה דרעי שהורשע בעבירות מס ונידון למאסר על תנאי ותשלום קנס – כל אלה הם רק דוגמאות למקרים המופיעים בדו"ח 2023 של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, שנכנס לתפקידו ביוני 2023.
פינקלשטיין מונה לנציב חצי שנה לאחר שהתפקיד לא היה מאויש, וחל עיכוב בטיפול בתלונות. ממלאת מקום הנציב סיימה את תפקידה בסוף 2022, והסיבה לעיכוב במינוי פינקלשטיין היתה ההמתנה לסיום תפקידו כראש ועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע.
לנציב יש סמכות לבדוק תלונות על מייצגי המדינה בערכאות משפטיות: פרקליטות המדינה (1,113 פרקליטים ו־418 מתמחים), חטיבת התביעות המשטרתית (578 תובעים ו־72 מתמחים), חוקרי משטרה המוסמכים לטעון בפני הערכאות השיפוטיות, עורכי דין המחזיקים בייפוי כוח מטעם היועמ"שית (364 איש) ותובעים המחזיקים בכתב הסמכה מטעמה (759 תובעים הפועלים במשרדי הממשלה, בוועדות לתכנון ובנייה וברשויות המקומיות) ועורכי דין ומתמחים בזרועות השונות של רשויות המס (37 איש). הנציב מוסמך לבדוק גם תלונות על היועמ"שית בכובעה כראשת התביעה הכללית.
ב־2023 הוגשו לנציבות 493 פניות, ש־248 מהן הוגדרו כתלונות (33% נשלחו לנציבות לידיעה בלבד, ולעתים הפכו בהמשך לתלונות, 17% סווגו כבקשות בירור). ביחד עם 29 תלונות שהוגשו ב־2022, והטיפול בהן נמשך אל תוך 2023 - בסך הכל הנציבות טיפלה אשתקד ב־277 תלונות מצד אנשים שראו את עצמם נפגעים ממעשה או מחדל של מייצג המדינה בערכאות. ב־251 מהמקרים הטיפול הסתיים וניתנו 280 החלטות נגד גורמים שונים.
מהדו"ח עולה כי 59 מהתלונות שטופלו (21%) נמצאו מוצדקות, כש־22 מתוכן אף לוו בהמלצה אופרטיבית. הנציב ציין כי "מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין, מפני שנתגלה במהלך בירורן כשל מערכתי או דפוס עבודה הדרוש תיקון והסדרה".
ב־45 תלונות (16%) הופסק הבירור, 51 תלונות נדחו לגופו של עניין, ו־125 תלונות (45%) נדחו על הסף, משום שלרוב הוגשו נגד גורמים שאינם נכללים במערך ייצוג המדינה בערכאות כמו שופטים, עורכי דין פרטיים והסנגוריה הציבורית.
בבחינת התפלגות 248 התלונות לפי חודשים נראה כי מספר התלונות שהוגשו לנציבות זינק בחודשים הסמוכים לאחר מינוי פינקלשטיין בחודש יוני. מנגד, חלה ירידה בכמות התלונות מאז פרוץ המלחמה באוקטובר.
הנציב ציין בדו"ח כי מיום שנכנס לתפקיד התקצרו זמני הטיפול בתלונות, כ־30 יום בממוצע זמן בירור לתלונה. זאת לעומת ממוצע שנתי של 59 יום. עוד צוין כי עד לכניסת הנציב, "לא היה בידי הנציבות להביא את הטיפול בתלונות שהוגשו אליה לכדי סיום. נוכח האמור, משך זמן הטיפול בתלונות שהתקבלו באותה עת נמשך מעבר לזמני הטיפול המקובלים ביחידה".
ב־222 תלונות, שהן 90% מכלל התלונות שהוגשו אשתקד, הסתיים הבירור כבר במהלך השנה וניתנה בהן החלטה. ב־10% מהתלונות הטיפול גלש ל־2024. 234 תלונות הוגשו על ידי אדם פרטי (מתוכם 47 מיוצגים על ידי עורך דין), 13 תלונות הוגשו על ידי עמותות ותלונה אחת על ידי חבר כנסת.
חלק מהתלונות הופנו ליותר מגוף אחד, כך שבסך הכל הוגדרו בתלונות שהתבררו בנציבות 280 נילונים ב־2023. הפרקליטות צועדת בראש הגופים המבוקרים: 132 (47%) מהתלונות הוגשו נגדה, 24 תלונות נגד מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועמ"שית, 21 נגד התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים, 18 תלונות הוגשו נגד היועמ"שית, תשע תלונות נגד גופים אחרים שבסמכות הנציבות לבחון, ועוד 76 תלונות הוגשו נגד גופים שאינם מבוקרים על ידי הנציבות.
מתוך 59 התלונות שנמצאו מוצדקות 42 (71%) הוגשו נגד הפרקליטות, שש תלונות (10%) נגד המשטרה, שש תלונות נגד הייעוץ המשפטי לממשלה וחמש תלונות (9%) נגד תובעים המחזיקים בהסכמה או בייפוי כוח מטעם היועמ"שית.
בין התלונות שבוררו השנה בנציבות ונמצאו מוצדקות: תלונה של פונה על הימשכות טיפול בפרקליטות מחוז חיפה בתיק שעניינו חשד לביצוע מעשי התעללות, אלימות ותקיפה חמורים בילדיו מצד אמם, עמה התנהל סכסוך על משמורת. הנציבות קבעה שהטיפול בתיק "התמשך יתר על המידה, תוך חריגה משמעותית מהנחיות היועמ"ש".
תלונה אחרת שנמצאה מוצדקת נגעה לתיק חקירה שנפתח בשנת 1999 שבמרכזו עבירות מוסר, ושלמרות שפרקליטות מחוז תל אביב סברה בזמן אמת שיש לשקול את גניזתו, הוא נשאר פתוח במשך 24 שנה, ונסגר רק לאחר הגשת התלונה לנציבות ב"היעדר אשמה". הנציב קבע ש"נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות המחוז" שלא קיבלה למעשה החלטה בתיק החקירה במשך שנים רבות. "קיומו של תיק חקירה פתוח נגד חשוד הינו בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו", כתב הנציב.
עוד תלונה מוצדקת נגעה להותרת תיק חקירת תאונת עבודה שבה נהרג פועל זר ללא טיפול ממשי במשך תקופה ממושכת בפרקליטות מחוז חיפה, כאשר הנציב הצביע על "שרשרת ליקויים שנפלה בטיפול", הן ביחס לאופן הטיפול בפניות משפחת הפועל, שלא נענו או נענו בשיהוי ניכר, והן ביחס לסד הזמנים שבו טופל התיק - כשלוש שנים, הרבה מעבר לנדרש בהנחיות היועמ"ש, "כשמנגד עומדת משפחת המנוח בהמתנה ובערפל".
בתלונה אחרת, קבע הנציב ש"נפל פגם ממשי, התנהלות שהובילה לשיהוי משמעותי של כ-15 חודשים" באופן הטיפול של לשכת היועמ"שית בפניית עו"ד שפנה אליה בבקשה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד חברת NSO וגורמים במשרדי החוץ והביטחון, שלכאורה אישרו את ייצוא תוכנת הריגול פגסוס למשטרו של ויקטור אורבן בהונגריה, וזאת, כך נטען, תוך הפרת זכויות אדם וביצוע עבירות לכאורה על הדין הבינלאומי. הנציב מצא שהיועמ"שית העבירה את הטיפול בבקשה לפרקליט המדינה בעיכוב של יותר משנה והעדכון לפונה עוכב (המשנה לפרקליט המדינה הפנה אותו לבסוף להגשת תלונה במשטרה, חרף טענת הפונה שהמשטרה נגועה בניגוד עניינים מוסדי ביחס לנושא היות שהיא בעצמה עושה שימוש בפגסוס).
מקרה אחר בדו"ח הוא בירור תלונה על דליפת חומרים אסורים לתקשורת מחדרי החקירות במהלך חקירת המשטרה את תיק הרצח של יורי וולקוב בחולון, שהגישה הסנגורית של עדי מזרחי, שנחשד אז ברצח (הורשע לבסוף בהסדר טיעון). הנציב קבע כי היה בכך כדי להשפיע על ההליך המשפטי, בשלטון החוק ובפרטיות החשוד. "נוכח האמור, ובשל חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית", נכתב בדו"ח, "מצא הנציב להעביר התלונה לטיפול היועמ"שית, בהתאם לסמכותו על פי חוק". הנציב ציין שאף שהפרקליטות אינה גוף המפקח על התנהלות המשטרה, משנודע לפרקליטות על חשש להדלפות, "ראוי כי זו לא תעמוד מנגד, אלא תעשה מעשה, כפי שאכן עשתה במקרה דנן".
במסגרת בירור תלונה אחרת, מצא הנציב שבמסגרת הטיעונים לעונש בתיק עבירות המס של ח"כ אריה דרעי, הצהירה הפרקליטות בביהמ"ש "הצהרה שאינה מדויקת דיה", לפיה "אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מהחיים הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים". הנציב קבע שנוסח הצהרת הפרקליטות, שביקש לשכנע את ביהמ"ש לאמץ את הסדר הטיעון, "עשויה היה להתפרש באופן רחב יותר, ודאי מאקט ההתפטרות של ח"כ דרעי (מהכנסת בלבד) שקדם לה". הנציב כתב שעל הפרקליטות היה למסור הצהרה מדויקת יותר, אך שאינו סבור כי זה נעשה בחוסר תום לב.
