דרעי הסיר התנגדותו להעברת האחריות על כרטיסי המזון ממשרד הפנים לרווחה
דרעי הסיר התנגדותו להעברת האחריות על כרטיסי המזון ממשרד הפנים לרווחה
שר הרווחה יעקב מרגי אמר בדיון בוועדת הרווחה כי המנכ"לים של משרדו ומשרד הפנים הונחו לקים דיון מקצועי לקראת ההעברה: "אני מקווה שזה יעבור. מה יהיה בסוף - אני לא יודע". ח"כ מירב כהן ביקרה את הקריטריונים המפלים לחלוקת הכרטיסים: "חרדים מקבלים פי 3 מחלקם". לא ברור אם ניתן יהיה לשמור על קריטריונים אלו גם במשרד הרווחה
יו"ר ש"ס אריה דרעי הבהיר בישיבת סיעת המפלגה בכנסת אתמול (ב') כי אינו מתנגד עוד להעברת האחריות על כרטיסי המזון ממשרד הפנים לרווחה. כך סיפר היום שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס בדיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא דו"ח המועצה לביטחון תזונתי לשנת 2022.
מרגי אמר כי המנכ"לים של משרדי הרווחה והפנים "הונחו לקיים דיון מקצועי לקראת העברה של הנושא למשרד הרווחה, ואני מקווה שזה יעבור. מה יהיה בסוף - אני לא יודע". המשנה למנכ"ל משרד הרווחה, משה לבון, אמר כי "השר הנחה את המנכ"ל לבדוק איך זה יוכל לעבוד דרך המשרד שלנו, וזה בשיתוף פעולה עם הרב אריה דרעי".
אחת הסיבות העיקריות בגינן העדיפה ש"ס לחלק את הכרטיסים דרך משרד הפנים על אף שמדובר בתקציב רווחה מובהק היתה יצירת זיהוי בין הכרטיסים ליו"ר ש"ס אריה דרעי; נראה שהמטרה הזו כבר הושגה ממילא. מטרה שנייה היתה החלוקה לפי קריטריונים של הנחה בארנונה, שמיטיבים עם האוכלוסייה החרדית. אלה קריטריונים שמזוהים עם משרד הפנים וקשה יהיה לחלק לפיהם ברווחה. בנושא זה לא ברור האם ניתן יהיה לשמור את ההטבה המפלה גם במשרד הרווחה.
בשבוע שעבר חשף "כלכליסט" מסמך של אגף התקציבים לפיו 30% מהסיוע שחולק בכרטיס מזון של משרד הפנים בסוף השנה היוצאת הגיע למשפחות חרדיות. זה פי 3.3 מחלקן של המשפחות החרדיות בקרב המשפחות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב), שעומד על 9%. האגף העביר את המסמך לוועדה לשורדי שואה של הכנסת בראשות ח"כ מירב כהן (יש עתיד).
מחישובי "כלכליסט" שנעשו על סמך טבלת היישובים שמשרד הפנים העביר לוועדה עולה שהסיוע הממוצע לתושב בעיר החרדית מודיעין עילית גבוה פי 10-9 מאשר בערי המפונים קרית שמונה ושדרות. ההקצבה הממוצעת למשפחה זכאית בערים חרדיות גבוהה פי 3 מהממוצע הארצי.
בישיבת ועדת העבודה והרווחה היום (ג') האשימה יו"ר ועדת שורדי השואה מירב כהן את ש"ס: "עשיתם את מבחן הארנונה כי מעניינת אתכם רק קבוצה אחת בחברה". לדבריה, "אני בעד שילד רעב מכל קבוצה יקבל. אבל חרדים מקבלים פי שלושה מחלקם והערבים חצי מחלקם. מה קשור מבחן הארנונה לביטחון תזונתי? לא הפקתם לקחים ולא שיניתם קריטריונים ולא העברתם למשרד הרווחה וזה לא בסדר. ילד רעב צריך לקבל עזרה, לא משנה מאיזה מגזר הוא. זה לא ישר ולא הוגן".
ח"כ ארז מלול מש"ס אמר בתגובה שאלה "דברי בלע והסתה". לצערי בממשלה של כהן (כהן כיהנה כשרה לשוויון חברתי בממשלת בנט-לפיד - ש"א) ביטלו בכלל את תלושי המזון ולא היה לערבים וגם לחרדים". מלול וכהן החליפו האשמות בשאלה מי זה שמפלג בשעת מלחמה. כהן האשימה שהעדפת אוכלוסייה אחת פוגעת בסולידריות החברתית. מלול האשים אותה ב"קמפיין בחירות כנגד השכבות החלשות".
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, ציין:"לפני שבועיים נודע לנו בדו"ח העוני של הביטוח הלאומי כי 30% מהנפשות הבוגרות בישראל, שהן מעל ל-2 מיליון איש, נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי. בסקר שנערך נמצא שכ-18% מהאנשים בישראל נמצאים בקטגוריה של מי שידעו רעב בשנה האחרונה. זה היקף עצום, הרבה מעבר לממוצע במדינות ה-OECD. לכן מה שאנחנו צריכים זה לא מיזמים, אלא תוכנית לאומית. התווים זה דבר מבורך, אבל זה לא ביטחון תזונתי. צריך מיצוי זכויות, ליווי של עו"סים, והייתי שמח שמיליארד השקלים של כרטיסי המזון היו עוברים למשרד הרווחה באופן שיחזק את השירותים החברתיים שקורסים".
ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) אמר: "בחברה הערבית 66% מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני. פרויקט כרטיסי המזון חשוב ומסייע למשפחות רבות, אבל שיעור הערבים שמקבלים אותם נמוך יחסית". בהתייחס לדברים השיב שר הרווחה מרגי כי ישנו קושי מנהלי של ניצול הטבת כרטיסי המזון בחלק מהרשויות הערביות וכי נעשית בימים אלה עבודה מקצועית בנושא.
