שש קבוצות מתחרות על הקמת מתקן להפקת חשמל מפסולת בנאות חובב
שש קבוצות מתחרות על הקמת מתקן להפקת חשמל מפסולת בנאות חובב
המתקן אמור לטפל בשלב ראשון ב-300 אלף טונות פסולת בשנה מאזור באר שבע ולייצר 20 מגה-וואט חשמל; בין החברות שהגישו הצעות: שפיר, דניה סיבוס, מנרב, ורידיס ושיכון ובינוי
משרדי האוצר והגנת הסביבה הודיעו הערב כי שש חברות מקומיות ובינלאומיות הגישו הצעות לשלב המיון המוקדם במכרז להקמה והפעלה של מתקן ראשון מסוגו בישראל שיאפשר השבת אנרגיה מפסולת. הוא יוקם באזור נאות חובב.
לאף אחת מהחברות שהגישו את מועמדותן אין ניסיון בהקמה של מתקן דומה, ולכן אחד מתנאי הסף במכרז הוא שיתוף פעולה עם ספק ידע בינלאומי שהקים לפחות שני מתקנים דומים במדינות בהן חלים תקנים סביבתיים דומים לאלה שבישראל.
הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן שפיר, דקל תשתיות ו-Bluegen; דניה סיבוס ומשב אנרגיה; פורד מערכות מוניציפליות בשיתוף Beijing China Sciences Runyu Environmental Technology ודוד שחר; מנרב עם קבוצת להב אל.אר; ורידיס עם אלקטרה ו-Hitachi Zosen; ושיכון ובינוי בשיתוף נגב אקולוגיה.
המתקן שיהיה הראשון מסוגו בישראל יקלוט שאריות פסולת עירונית שאינה ניתנת למיחזור. בשלב ראשון, הפרויקט יטפל בפסולת באזור באר שבע בהיקף של כ-300 אלף טונות בשנה (מתוך כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה המיוצרת בישראל מדי שנה). בהתאם להיקפי הפסולת באזור הדרום, קיימת אפשרות להרחבת המתקן בעתיד.
לפי המשרד להגנת הסביבה, "המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת מ-2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם". לפי התוכנית של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת, עד שנת 2030 עתידים לקום בישראל שלושה מתקני השבה בפריסה ארצית.
ישראל מתמודדת עם משבר פסולת הולך וגובר. בעוד כמויות הפסולת עולות משנה לשנה בניגוד למדינות המערב, כ-80% מהפסולת מגיעה הישר להטמנה. לצד המפגע הסביבתי הנגרם בשל כך, שטחי ההטמנה בישראל הולכים ואוזלים, ובשנה האחרונה כבר נאלץ המשרד להגנת הסביבה לאשר את הרחבת שטחי ההטמנה.
למרות שהרשויות המקומיות משלמות היטל הטמנה על פסולת שאינה מטופלת והכסף מצטבר משנה לשנה בקרן הניקיון, המשרד להגנת הסביבה נכשל באופן עקבי בטיפול בנושא. המתקן שעתיד לקום בנאות חובב ישרוף שאריות פסולת לאחר מיון, ייצר 20 מגה-וואט של חשמל ובכך יצמצם את שיעורי ההטמנה.
השלב הבא במכרז יצא לפועל לפי ההערכות ברבעון השני של 2024, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה והחשב הכללי באוצר יסיימו את גיבושו. מטרת שלב המיון המוקדם שהסתיים היום היא לבחון אלו חברות ימשיכו לשלבים הבאים במכרז.
לפי התכנון, הקמת מתקן ההשבה תימשך 30 חודשים, והחברה שתזכה במכרז תקבל את הזכות להפעלתו במשך 25 שנה, ולאחר מכן המתקן יעבור למדינה ללא עלות. לפי ההערכות, עלות המתקן המוערכת תעמוד על כמיליארד שקל.
למרות שלאף אחת מהחברות אין ניסיון בהקמת מתקן דומה, חלק החברות שניגשו הן מחברות התשתיות הגדולות בתחומן. לארבע מתוכן אף ישנם עסקים אחרים העוסקים בפסולת. כך בין היתר ורידיס, אחת החברות הגדולות ביותר בשוק הפסולת, הפועלת בנגב. באפריל עוכבו לחקירה בכירים בחברה, הנמצאת בשליטת דלק רכב של גיל אגמון, בחשד להטמנה בלתי חוקית של פסולת ועבירות נוספות. גם אגמון עצמו עוכב לחקירה במסגרת הפרשה.
עיריית באר שבע הסכימה להקמת המתקן בשטחה, בתנאי להפחתת ההטמנה באתרי ההטמנה הארציים והאזוריים הסמוכים לעיר (אליהם משונעת מדי יום פסולת מרחבי הארץ), ומניעת מפגעי זיהום אוויר וריח הפוגעים בתושבי העיר. אלו הן מטמנת גני הדס, שנמצאת בבעלות ורידיס ומטמנת דודאים, שנמצאת בבעלות נגב אקולוגיה.
מימוש ההתחייבות שניתנה לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, יכולה אף להוביל בהמשך לסגירת המטמנות, שיקום שטחן והפיכת האזור לפארק, אך שינויים בתחום – בין אם צמצום או סיום ההטמנה באתרים הללו או הקמת מתקן השבת פסולת שינגוס ברווחיהם של אתרי ההטמנה, עשויים למעשה לפגוע בעסקיהן של החברות המפעילות את המטמנות, ואף בוחנות כעת את האפשרות לגשת למכרז להקמת מתקן ההשבה.
לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ממכלת סמי שמעון, יועץ בהתנדבות לעיריית באר שבע בתחום, "הקמת המתקן היא שלב ראשון והכרחי לשינוי משמעותי במשק הפסולת בישראל, ולהפיכת הקערה על פיה: ממצב של 80% הטמנה ו-20% מחזור כיום למצב של 80% מחזור והשבת אנרגיה ו-20% הטמנה בעתיד.
"המהלך, שנעשה בשיתוף פעולה עם עיריית באר שבע, מתבסס על עיקרון שכל אזור צריך לטפל בפסולת שלו, ויאפשר להפחית את ההטמנה של פסולת מכל הארץ בנגב ובפרט בצמוד לעיר ולהבטיח שהנגב לא ימשיך להיות פח הזבל של המדינה. יש לנו עדיין משימה חשובה, לדאוג שהמתקן החדש יתבסס על הטכנולוגיות המיטביות הקיימות בתחום, יציב את ההגנות הסביבתיות הטובות ביותר ויעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות. כל זאת על מנת להבטיח את איכות האוויר ולשמור על בריאות הציבור".
