משפט שדהחיוכי נתניהו, נזקי פילבר והיגואר של בן צור: חמש הערות לסיכום דרמת תיק 4000
משפט שדה
חיוכי נתניהו, נזקי פילבר והיגואר של בן צור: חמש הערות לסיכום דרמת תיק 4000
ההסבר המרשיע לתזת השוחד בתיק ספג השבוע מהלומה, ועד המדינה פילבר זגזג ונתן גם לתביעה וגם להגנה את הסחורה שרצו לקבל; במקביל, סנגורו של נתניהו הוביל חקירה נגדית מרהיבה
1. הפרקליטות מחשבת מסלול מחדש
מתי מחשבים מסלול מחדש? לאחר התברברות רצינית בשטח. וזה קורה שהנווט הוא עד מדינה, שלמה פילבר. פילבר ניווט את הפרקליטות, את כתב האישום ואת תזת השוחד בתיק 4000 למבוי סתום.
פגישת ההנחייה שייחסה לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו את ההוראה למנכ"ל פילבר להיטיב עם אלוביץ' ובזק מוקמה כך בכתב האישום: "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר...". המינוי אושר ב-7.6.2016 והפרקליטות מיסגרה את המועד ל-8 או ל-9 - בשבוע שלפני הפגישות של פילבר עם אנשי בזק. זאת, כדי לשרת את הטיים-ליין השוחדי: קודם נתניהו מנחה את פילבר ואחר כך הוא נפגש עם האסטרטג של הקונצרן אלי קמיר ובעליו שאול אלוביץ'.
ביום רביעי הוכיח הסניגור עו"ד בועז בן-צור, במיוחד באמצעות איכונים, שלא התקיימה פגישה בין נתניהו לפילבר במועד שנקוב בכתב האישום. ועכשיו יש לחשב מסלול מחדש. אפשרות אחת היא לא לעשות דבר ולקוות שהרכב ימשיך לנסוע, למרות התאונה, על דלק הראיות האחרות. אפשרות נוספת שנבחנת בפרקליטות היא להרחיב אחורנית את חלון הזמנים למתן ההנחייה - למועד החלטת נתניהו למנות את פילבר ב-17 למאי. אלא מאי? עובדות שנבחרו לאכלס כתב אישום אינן גרביים שניתן להחליפן כשהן מתחילות להסריח. עובדות אמורות להיבדק בקפידה, במיוחד כשמדובר בכתב אישום תקדימי נגד ראש ממשלה. המשמעות כעת תחייב מתן הזדמנות להגנה לחקור שוב את פילבר מהתחלה. המשמעות הנוספת היא הודאה ברשלנות מקצועית, ולא הראשונה בתולדותיו של התיק הזה.
2. רגל תותבת גרועה מהמקורית
אחת הבדיחות שמסתובבות בין הסניגורים בתיק הזה היא שמשימתם היא לא לעורר ספק סביר כמקובל, אלא להוכיח מעבר לכל סביר את חפותם של הקליינטים שלהם. כיוון שהבדיחה היא קצת ברנז'אית נסביר. במשפט פלילי תפקידה של התביעה הוא להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמת הנאשמים. תפקיד ההגנה הוא לעורר ספק סביר. ואיך מעוררים אותו? באמצעות נראטיב חילופי מזכה שיספקו לעובדות כתב האישום. להוכיח שהמסקנה הפלילית שגוזרת ממנו התביעה אינה בלעדית. ואם אין בכוחה של התביעה להפריך את הסיפור המזכה, על השופטים לזכות. במקרה שלנו, הנראטיב החילופי הוא שפילבר פעל לטובת בזק מבלי שנתניהו ינחה אותו.
בעדותו משרת פילבר את שני הצדדים. הסניגורים קיבלו ממנו שהחלטותיו לטובת בזק היו מקצועיות, שנועדו להשיג מהמונופול שיתוף פעולה, שעדיפה הידברות על פני ההנחתות של קודמו אבי ברגר ובעיקר שנפלו לפני שנכנס לתפקידו – לפני שיחת ההנחייה (לפני שזו נפחה את נשמתה). לתביעה סיפק את הסחורה שבעבורה גבה את הסכם עד המדינה: פעלתי להיטיב עם בזק לפי הנחיית נתניהו. אם השופטים יבחרו בהסבר הראשון – יזכו; אם יבחרו בהסבר השני – ירשיעו. השבוע ספג ההסבר המרשיע מהלומה קשה שמשמעותה, בין היתר, היא עליית משקלו של ההסבר המזכה. משימת התביעה כעת היא לשקם את ההסבר המרשיע במציאת חלופה לפגישת ההנחייה. כאמור, אחת הדרכים הנשקלות היא שתילת הפגישה במועד חדש. הבעיה היא שרגל תותבת היא לעולם גרועה מהרגל המקורית.
3. ההיסטוריה של החתולים בשק
חשיפת ערוותו של עד המדינה מזמינה דיון קצר בדוגמאות עבר. פגישת הנחייה שהתרסקה על איכונים? זה בדיוק מה שקרה בפגישה שבה הנחה הנאשם איתי שטרום את עד המדינה עדי שלג להריץ את מניות נוחי דנקנר. ובכל זאת, השופט חאלד כבוב הכשיר את העדות. חוץ מנקודות הדמיון למקרה שלנו - הנחיית הנאשם את עד המדינה שנשללה באיכונים שהובילו הסניגוריות נוית נגב ואיריס ניב-סבאג - ההבדלים גדולים. לא ניכנס אליהם, אבל מומלץ למדינה שלא להסתמך יתר על המידה על התקדים ההוא.
עד מדינה שקרן? גם כאלה היו לנו. למשל, עד המדינה בתיק הולילנד שמואל דכנר, שהוכשר גם הוא בידי השופט דוד רוזן שאכן הכתירו כשקרן אבל לא קנה ממנו אף מילה שאינה מגובה בראיות חיצוניות. שוב, לא נרחיב בהבדלים ושוב לא מומלץ לבנות על התקדים. מה שכן ראוי לאמץ כתקדים זו החובה לפשפש טוב יותר בציציותיהם של החתולים בשק האלה. לבחון בקפידה את הסחורה שהם מספקים ולא להסתפק בסחיטת חתימתם על הסכם עד המדינה רק בגלל הדג השמנמן שממתין בצד השני של החכה – אהוד אולמרט, נוחי דנקנר או בנימין נתניהו.
4. דופק חיוכים לכל הכיוונים
זוכרים את עסקת הטיעון שטורפדה ונגנזה? קווי היסוד שלה היו מחיקת סעיף השוחד בתיק 4000 והסתפקות בהרשעות בעבירת הפרת האמונים. היחס בין שוחד להפרת אמונים כמוהו כיחס בין אונס להטרדה מינית. חמור, אבל פחות. הסיפור התפוצץ על הפרסום המוקדם, וכנראה גם על הקלון שלא הוסכם. אבל אם נחזור לסעיפי האישום, ההערכה של משפטנים ופרשנים רבים עוד מתחילת הפרשה, ביניהם הח"מ, היא שתיקי האלפים "שווים" שתי הרשעות של הפרת אמונים (בתיקי 1000 ו-4000), זיכוי בתיק 2000. השוחד בתיק 4000 נחשב גבולי ושביר. למה? בגלל התקדימיות של רגולציה ותקשורת כ'קומודיטיס' בעסקת שוחד, בגלל היעדר 'אקדח מעשן' לעסקת השוחד שמבוססת בעיקרה על הבנת שני הצדדים, איש לצרכי רעהו. ועכשיו נוספה עוד סיבה - הסתמכות יתר על עדי מדינה שנזקיהם עולים על תרומתם. אירועי השבוע שעבר מחזקים את ההערכה לסיום הזה – בין בהסדר או בפסק דין - שבו נשארים הפרות האמונים ויורד השוחד.
נתניהו מתנער כרגע מהסדר. סיבותיו פוליטיות: להשאיר את מחנהו מלוכד לקראת בחירות אפשריות בהן הוא מקווה לחזור לשלטון. ובמקביל, להמשיך לקרוץ לעריקים כדי שיקפצו לספינתו מבלי חשש שהקברניט המהולל, מלך ישראל, נוטש את הזירה. אירועי השבוע שעבר שמחלישים את סעיף השוחד, מחזקים אותו בעמדתו. בועז בן צור, כמו עידית סילמן, הם בשורות טובות. כל כך טובות עד שבשבוע שעבר רשם תקדים כשהגיע פעמיים ברציפות לדיונים בבית המשפט, ובהחלט נראה זורח ומרוצה. "דופק חיוכים לכל הכיוונים", כפי שכתב אריק איינשטיין.
5. בין בועז בן צור להווארד המלין
ולסיכום רפרנס תרבותי. גיבור השעה הוא כמובן הסניגור בועז בן-צור שהוביל חקירה נגדית מרהיבה. בן-צור נוהג במכונית יגואר. ביקשתי מתומר הדר, מומחה הרכב של "כלכליסט", לאפיין את ציבור בעלי היגואר. "בקרב מי שידם משגת, יש כמה קטגוריות של בעלי רכבי יוקרה", אומר הדר, "מי שרוצה כמו כולם, קונה גרמנית. מרצדס, אאודי, ב.מ.וו. מי ששמרן קונה לקסוס. אבל מי שבאמת מבין עניין קונה יגואר. בפועל אין הרבה כאלה בכבישי ישראל, כי גם למי שיש כסף יש גבול לכמה הוא רוצה להתבלט. מי שקונה יגואר עושה זאת עם קצת התרסה והבנה שגם בקרב מי שיכולים להרשות לעצמם, יש מי שיכולים להפגין טעם ויש מי שקונים מרצדס".
ואיזה עוד עורך דין משייט ביגואר? הווארד המלין מ"סמוך על סול". הוא אמנם "דוש", אבל בהחלט שיא הטעם והסטייל. כמובן, אל מול הנמסיס שלו, האנטיתזה ההמונית, הוולגרית, סול גודמן שנוהג, איך לא, בקדילאק.
