מייצגים נתינה
מייצגים נתינה
ערב הגאלה המסורתי של דן אנד ברדסטריט, בו התארחה צמרת עולם המשפט בישראל, נחשפה רשימת 20 הפירמות המובילות בישראל מבחינת פעילות פרו-בונו, סיוע משפטי ללא תמורה ותרומה לקהילה. רגע אחרי ראש השנה וימים ספורים לפני יום כיפור מסבירים שלשה נציגים מהמשרדים שנבחרו לרשימה מה מניע אותם לסייע לגופים, ארגונים ואנשים שצריכים סיוע משפטי וכללי
רגע לפני תחילת השנה החדשה נפגשה צמרת המשפט בישראל לערב הגאלה המסורתי של חברת דן אנד ברדסטריט באולם "בית על הים" ביפו. אחת מנקודות השיא באירוע הייתה חלוקת אותות עבור 20 המשרדים המובילים בישראל מבחינת תרומה לקהילה, סיוע משפטי ללא תמורה, ופעילות 'פרו בונו' למען עמותות, ארגונים, ואנשים אשר זקוקים לסיוע. המשרדים שנבחרו לרשימה נרתמים למנעד רחב של פעילויות ערכיות הכוללות בין היתר עזרה לעמותות הפועלות למען מטרות חברתיות נעלות, לארגונים המסייעים לאנשים שידם אינה משגת ולא יכולים להרשות לעצמם סיוע משפטי, או עבור אנשים פרטיים שזקוקים לסיוע משפטי אך לא יכולים לממן אותו. הפירמות, שרובן נחשבות לגדולות והמקצועיות בישראל, מסייעות למטרות חברתיות גם באמצעות התנדבויות שחורגות מעולם המשפט, תרומות כספיות או 'שוות כסף', ועוד מגוון דרכים שתכליתן עזרה לחברה הישראלית בדגש על ועבור המגזרים החלשים והנזקקים.
האופן שבו נבחרה הרשימה היה לפי תבחינים ברורים שנבדקו על ידי המערכות והאנליסטים של חברת דן אנד ברדסטריט ולפי הפרמטרים המקצועיים שלפיהם מדרגת החברה רשימות אחרות. הכנת הרשימה התבצעה על בסיס שליחת טפסים למשרדי עו"ד, איסוף מידע וניתוחו, וזאת על מנת לקבוע את בסיס היקפי פעילות הפרו בונו של המשרדים. נבדקו פרמטרים, כגון: סך שעות פעילות הפרו-בונו, אחוז שעות פעילות הפרו-בונו מתוך שעות פעילות המשרד כולו, משרדים הפועלים לקידום ערכים של תרומה לקהילה והנגשת שירותים לאוכלוסיות מוחלשות, ליווי וייצוג גופים באופן שוטף והתנדבות פעילה של עובדי המשרד.
הסיבות להירתמות משרדי עורכי הדין למען מטרות חברתיות הן מגוונות. חלק ממשרדי עורכי הדין מבצעים פעילויות למען החברה מתוך רצון לתרום לקהילה ולהפוך את החברה שבה הם פועלים וממנה הם משתכרים לטובה יותר, חלק מזדהים עם מטרות ערכיות וחברתיות מסוימות ומעוניינים לקדם עמותות או ארגונים הפועלים לקידום מטרות חברתיות אלו, חלק מחליטים על סיוע למטרה ספציפית או נרחבת כי הדבר נוגע לליבם ויש להם הזדהות רעיונות או רגשית עם האדם והמטרה אשר לשמם הם נרתמים. יש עוד סיבות רבות הגורמות למנעד הפעילויות הרחב שמבצעים משרדי עורכי הדין למען הקהילה והפרט, ובמקביל דבר אחד ברור: יש לא מעט משרדי עורכי דין שאכן פועלים למען הקהילה, "ענף המשפט עבר שינויים מהותיים בשנים האחרונות בהיבטים רבים", ציינה אפרת שגב, סמנכ״לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, במהלך ערב הגאלה וחלוקת האותות למשרדים המצטיינים, "חשיפת רשימת הפרו-בונו היא הוכחה לכך שהעיסוק בפעילות חברתית ממשיך להיות משמעותי עבור משרדי עורכי דין רבים".
אחד הפיוטים המרכזיים של יום הכיפורים שיחול השבוע הינו 'ונתנה תוקף' אשר מדגיש את חשיבות הצדקה ביום היהודי המשמעותי ביותר מבחינת חשבון הנפש שאדם צריך לעשות עם עצמו, מול האל, ומול החברה בה הוא חי. עם פתיחת השנה החדשה, כמה ימים לאחר חלוקת האותות לפירמות המובילות, ורגע לפני יום כיפור, מתייחסים שלושה נציגים של כמה מהמשרדים הבולטים והמובילים בישראל בייצוג פרו בונו, סיוע משפטי ללא תמורה ותרומה לקהילה, למניעים שלהם לתרומה לחברה הישראלית, להתנדבות שהם בוחרים לבצע, ולסיוע למי שבאמת זקוק לעזרה כדי שישראל תהפוך למקום שטוב יותר לחיות בו. לכתבה התראיינו עו"ד אלמוג גיל-אור, שותפה במחלקת הליטיגציה ואחראית פרו בונו במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, עו"ד אמיתי ארליך, שותף בכיר, ראש מחלקת נדל"ן וחבר בוועדת הפרו בונו במשרד עמית פולק מטלון, ועו"ד עינת טירר, ממשרד א. טירר עורכי דין.
באיזו פעילות חברתית מתמקד המשרד ומה המניע שלכם לסייע בתחום/תחומים אלו?
עו"ד אלמוג גיל-אור: "העשייה החברתית תמיד הייתה חלק משמעותי מאופיו של המשרד. ראש המשרד, עו"ד גיורא ארדינסט, ייצג בעצמו במספר תיקי פרו בונו עקרוניים. לדוגמה, הוא ייצג חולה במחלתALS בבקשה להפסקת הנשמתו המלאכותית, על אף שלא עמד בתנאי חוק החולה הנוטה למות. בשנים האחרונות העשייה החברתית במשרד הפכה לסדורה ונרחבת עוד יותר עם כתיבת מדיניות פרו בונו והתנדבויות, הכנת תוכנית עבודה הכוללת יעדים לכל המחלקות במשרד והרחבה ניכרת של שיתופי הפעולה עם ארגוני המגזר השלישי.
3 צפייה בגלריה
עו"ד אלמוג גיל-אור (ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', עם המבורגר עברון) ואריאל שרייבר
(צילום: אלעד גוטמן)
בשנה החולפת משרדנו דורג כמשרד עורכי הדין הראשון בארץ במסגרת דירוג "מעלה" לאחריות חברתית של ארגונים בישראל. בשנה האחרונה ייצג משרדנו בעשרות תיקי פרו בונו שהתקבלו מהקליניקה לזכויות א/נשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב, משדולת הנשים, מ'שכר מצווה', מהיא"ס, מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית ועוד. בהתאם, מרבית התיקים נוגעים לזכויות אנשים בזקנה וניצולי שואה, סיוע לפליטים - השנה המשרד נרתם באופן משמעותי לסיוע לפליטי המלחמה באוקראינה, זכויות נשים, וסיוע לאנשים עם מוגבלויות ומעוטי יכולת. כמו כן, כל המשרד, לרבות מנהלי המשרד, יוצא פעמיים בשנה לשני ימי התנדבות המאורגנים בשיתוף פעולה עם עמותת HELPI. בנוסף מתקיימים במשרד פעילויות התנדבותיות חינוכיות קבועות שנועדו לסייע לקידום החינוך בישראל. התנדבויות אלו נעשות עם פנימיית ימין אורד, רשת בתי הספר "דרכא", עמותת I-school, עמותת "מצמצמים רווחים" ועם "קו משווה".
התחומים האמורים, נבחרו על בסיס סקר משרדי נרחב שקיימנו בשנת 2019 במשרד. המניעים לעשייה החברתית הם בראש ובראשונה הרצון לאפשר סיוע משפטי לאוכלוסיות שזקוקות לו ואינן נגישות באופן שגרתי לייצוג משפטי או אינן יכולות להרשות אותו לעצמן, ומתוך רצון ואפילו דרישה של עובדי המשרד לטפל בתיקי פרו בונו ולהתנדב. כמו כן, הטיפול בתיקי פרו בונו מאפשר לעורכי הדין והמתמחים שלנו להתנסות בניהול תיקים ובייצוג עצמאי בבתי משפט".
עו"ד אמיתי ארליך: "המשרד הוא משרד גדול ומגוון ומכיל פסיפס של אנשים, תרבויות והעדפות שונות והדבר משתקף גם במגוון פעילויות הפרו בונו שלנו.
המשרד מלווה ומטפל, בצורה כזו או אחרת, את העמותות והארגונים הבאים: השומר החדש, החווה לרכישה טיפולית לנכי צה"ל, חץ לישראל, תנועת הנוער איגי, ארגון רבני צוהר וחברת הכשרות של הארגון, עמותת עושי חיל לחייל הבודד, עמותת נירים, קסם חברתי, מכון נלנדה, עמותת בני ציון ועוד. המשרד מלווה לא מעט קרנות פילנטרופיות שונות, בארץ ובחו"ל, בהן אנחנו משמשים כנאמנים, יועצים משפטיים או חברי ועדת השקעות. אנחנו מטפלים ללא תמורה גם באנשים או גופים נזקקים מעת לעת. בנוסף, עובדי המשרד מתנדבים בפעילויות פרטניות, כגון: ליווי משפחות בייעוץ פיננסי בעמותת מצמצמים רווחים, חברות בוועד מנהל בעמותת מחשבה טובה ועוד.
אופי הליווי והיקפו משתנים מגוף לגוף מזמן לזמן. ארגון השומר החדש למשל, מקבל ליווי משפטי, אני חבר העמותה ועד לאחרונה שימשתי כחבר בוועד המנהל, אנחנו תורמים לארגון באופן אישי ומתרימים כספים לארגון מלקוחות ומכרים, וקבוצת שותפים מהמשרד אף יוצאת אחת לחודש לשמור בשטחים חקלאיים פתוחים כדי לעזור לחקלאים הסובלים מהטרור החקלאי. לעיתים העזרה היא לוגיסטית בלבד, כך לדוגמא בהמשך החודש אז ייערך אירוע השקה של השומר החדש על גג משרדנו. ארגון איגי נעזרים במשרד שלנו בכל ההיבטים הרגולטוריים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע. כשמדובר בבני נוער המתלבטים באשר לזהותם המינית, מדובר בדבר רגיש וחשוב מהמעלה הראשונה. חץ לישראל בע"מ הפועלת בארץ ובכל רחבי העולם ונלחמת באנטישמיות, בחרם על ישראל ובהכפשת פני ישראל ברבים, מקבלת ייעוץ משפטי שוטף וייעוץ בסוגיות נקודתיות שצצות ועולות מעת לעת. מדובר בארגון שפעילותו לא מתפרסמת באופן ישיר, אבל כולנו קוראים ונחשפים לפעילות שלו במסגרת האקטואליה. מדובר בעניינים מורכבים והייעוץ המשפטי לפעמים מאד רגיש. העמותה לרכיבה וכלבנות טיפולית בתל מונד נעזרת בשירותי התכנון והבניה של המשרד על מנת לייצר לעצמה שטחי טיפול ורשימת הפעילויות ארוכה וניתן לפרט עליה עוד הרבה. הבחירה כאמור היא לפי שיקול דעת השותף אשר משקיע בפעילות וכל הפעילויות הן כאלה שהמשרד גאה בהן. חוץ מזה יש למשרד ועדת תרומות שמחליטה על תרומות בסכומים שונים לגופים שונים".
עו"ד עינת טירר: " כמשרד מוביל בתחום דיני המשפחה מאז 1968, משרד עו״ד א.טירר רואים מחויבות ציבורית לחלוק את הידע שלנו ולסייע לאלו שידם אינה משגת. אנו רואים כשליחות לאתר תיקים של מעוטי יכולת כדי להעניק להם ייצוג ממשרד מוביל כאשר יש עיוות דין ובעיקר נזק לקטינים. אנו גם מייצגים תיקים הקשורים לדיני נפשות, עד כדי הצלה ממשית של נפשות".
נראה שבמקרים רבים נוח למדינה שעמותות וארגונים מסייעים ל'חוליות החלשות' בחברה, באופן שיש המפרשים כהסרת אחריות ואי דאגה מספקת לאלו שבאמת זקוקים לסיוע. מה הייתם מייעצים לבעלי התפקידים הרלוונטיים בממשלה הבאה לעשות כדי להגדיל את הסיוע למגזר השלישי, לארגונים חברתיים ולעמותות המסייעות לאלו שזקוקים לעזרה בחברה הישראלית?
עו"ד אמיתי ארליך: "באופן מובנה במדינה שבה הכל מושלם אין צורך במגזר שלישי: אין עניים, אין נערים בסיכון, אין צורך במלחמה בסרטן ואין פשיעה חקלאית. יחד עם זאת, אין דבר כזה מושלם.
הבחירה היא בידינו, האם להתלונן על הרשות המבצעת ולא לעשות כלום, או להבין את המורכבות שבניהול מדינה, ניהול תקציב ולהפשיל שרוולים ולהחזיר מעט לחברה שבירכה אותנו בטוב. לנו אין ספק מה הדבר הראוי לעשות ולכן אנחנו שמה, במגוון לא קטן של פעילויות. אגב, חלק ניכר מהארגונים עימם אנו עובדים נעזרים במשרדי הממשלה השונים, הן לתקצוב והן לעזרה אחרת.
3 צפייה בגלריה
אפרת שגב, עו"ד רחלי גוז-לביא (ממשרד עמית פולק מטלון ושות’), דורון כהן ואריאל שרייבר
(צילום: אלעד גוטמן)
הייתי מייעץ, לממשלה ולמגזר השלישי להעמיק את ההיכרות והשת"פ, אין שום פסול בהיעזרות במגזר השלישי ולעיתים המומחיות שלו עולה על זו של הרשות המבצעת. מניסיוני, בכל מקום שהדבר נעשה, שני הצדדים יצאו נשכרים. אביא מספר דוגמאות: בארגון השומר החדש יודעים לארגן מתנדבים במהירות ויודעים לעבוד בשטח. לכן זה היה מאד טבעי והגיוני שהוא נטל חלק מידי בכיבויי השריפות הגדולות בשנים האחרונות, במלחמה בהצתות מרצועת עזה ואפילו בהגנה על בתי אזרחים בלוד ועכו במהומות שבמהלך מבצע שומר החומות.
לארגון חץ יש רשת מסועפת של קשרים בארץ ובחו"ל עם גורמים שונים, ממסדיים ואחרים, ולא פעם גורמים רשמיים נעזרו ביכולות וקשרים אלו".
עו"ד עינת טירר: "עם כל הכבוד, עזרה רחבה ונמרצת כשלנו, עדיין איננה מסירה מהמדינה את הצורך לדאגה למעוטי היכולת. ברור שיש צורך ועל כן מוצע להקצות משאבים רבים יותר לצורך כך. זה עניין חיוני ביותר. מדינה מתוקנת לא יכולה להתקיים ללא סיוע מאסיבי ומובנה לחלש, וסיוע איכותי ורציני ולא רק כדי לצאת ידי חובה. לעיתים סיוע לא מקצועי מסב יותר נזק מכל תועלת".
עו"ד אלמוג גיל-אור: "אני לא מרגישה שזה ממקומי לייעץ לחברי הממשלה מה לעשות כדי להגדיל את הסיוע למגזר השלישי, שזקוק לו כל כך. לחברי הממשלה יש מספיק כלים בארגז הכלים שלהם כדי שיוכלו ליתן סיוע נדרש ככל שיבחרו בכך, ובסוף הכל קשור לסדרי עדיפויות. אני לא חושבת שמישהו יחלוק על כך שהמגזר השלישי והארגונים החברתיים זקוקים לסיוע, ועל כך שבפועל יש עשרות ומאות אנשים בישראל שאינם יכולים להרשות לעצמם להיות מיוצגים, ואינם נגישים לצדק. אני רוצה לקוות שסדרי העדיפויות בעניין ישתנו בעתיד ובינתיים אני שמחה על כך שלפחות המשרד שאני עובדת בו בוחר במכוון להפנות חלק מהיכולות המקצועיות והמשאבים שלו כדי להרחיב את אותה נגישות לצדק עבור אוכלוסיות הזקוקות לכך".
מה החוויה שלך מההכרה בכם בערב הגאלה כאחת הפירמות המובילות בתחום הפרו בונו והתרומה לקהילה?
עו"ד עינת טירר: "התרגשנו מאד לקבל הכרה דווקא בנושא פרו בונו, נושא שלאורך שנים רבות נעשה על ידי משרדינו בסתר, מבלי לקבל כל הכרה על הפעילות ואף מבלי שידעו על פעילות הפרו בונו שביצענו. ראשית, נושא הפרו בונו חייב לקבל יחס רציני, רק כך נביא לעליה בהתגייסות לעניין על ידי משרדים רציניים ומובילים. מטבע הדברים נטייה אנושית היא לעשות לביתך ופחות לתרום שעות על גבי שעות מבלי לקבל תמורה פיננסית, מה גם שתיקי הפרו בונו הם תיקים מורכבים שדורשים שעות עבודה רבות ביותר. מן הסתם משרדים יעדיפו בזמן הזה לדאוג לפרנסתם ולרווחתם האישית. נושא העזרה למעוטי יכולת הוא בנפשו של משרד 'א. טירר' שידוע כמשרד מיוחד של שחקני נשמה. מקימו, עו״ד אהרון טירר – שהינו צאצא ישיר של הבעש״ט ונין של הבאר מים חיים ששם משפחתו היה טירר - היה רגיש לכך מאוד ובנה את המשרד כמיוחד מכל שאר המשרדים הקיימים.
שנית, יש לתת לפרו בונו במה סופר רצינית ומוצע לתת לפרמטר הזה משקל לא רק כהכרה בתחום הנפרד וספציפי של הפרו בונו אלא בעצם דירוג המשרדים המובילים. אז נראה אולי התגייסות אחרת. מה שנקרא - שלא לשמה בא לשמה.
נשמח תמיד לכל מענה נוסף בעניין. זה באמת נושא שהוא בנפש משרדינו, התרגשנו מאד מכך שחברת דן אנד ברדסטריט מצאה לנכון להקדיש ערב כל כך יפה, מושקע ומכובד ספציפית לנושא חשוב ומרגש זה".
3 צפייה בגלריה
אפרת שגב, עו"ד עינת טירר (ממשרד א. טירר עורכי דין ונוטריון) ודורון כהן
(צילום: אלעד גוטמן)
עו"ד אלמוג גיל-אור: "אנחנו מודים מאד לדן אנד ברדסטריט על ההכרה במשרד כפירמה מובילה בתחום, זו גאווה גדולה וזכות גדולה. התודה הגדולה מגיעה גם לעובדינו שיוזמים ונרתמים לעשייה החברתית באמונה מלאה ומכל הלב. מעבר לאמור, אני שמחה מאד על קיומו של דירוג כזה בישראל. מדריכי דירוג המדרגים את תחום הפרו בונו נפוצים מאד בארה"ב, ויש כתיבה ענפה על כך שהם היוו תמריץ משמעותי לפירמות הגדולות שם להרחבת היקפי הפרו בונו הנעשים בהן. כפי שהוצג בערב הגאלה, היקף ה"פרו בונו" במשרדים שדורגו בישראל עומד על 0.8% משעות החיוב בממוצע, והנתון הזה עדין נמוך מהנתונים בארה"ב. אני רוצה להאמין שהדירוג של Duns 100 יוביל גם הוא ליצירת תמריצים למשרדים בישראל להרחיב את פעילותם החברתית, להסדיר אותה ולפרסם אותה כדי לייצר סטנדרט גבוה ומשמעותי של עשייה חברתית גם בפירמות הגדולות בישראל".
עו"ד אמיתי ארליך: "בדרך כלל כשאתה במסע ארוך, החכמה זה להסתכל אחורה ולהתעודד מהדרך שעברת, ולא להסתכל קדימה ולהתייאש מהחלק שעוד נותר ללכת. אני מסתכל אחורה ושמח על חלקנו, אבל בגדול התחושה אינה גיל ושמחה על היותנו חלק מהמובילים בתחום, אלא צער על כך שהמגזר בכללותו, כולל אלו שנבחרו כמובילים ואנחנו בתוכם, לא עושים יותר. עורכי הדין יכולים להרשות לעצמם להרחיב הרבה יותר את היקף ההשקעה שלהם בחברה".
