האחים ויל מכוונים את הדואר לתחרות בבנקים
האחים ויל מכוונים את הדואר לתחרות בבנקים
כעשור לאחר אישורה, הפרטת הדואר הושלמה אתמול עם זכייתה של קבוצת מילגם־ליימן שליסל־הפניקס במכרז תמורת 461 מיליון שקל; בעלי השליטה במילגם, האחים ויל, בונים בין היתר על בנק הדואר להציע חשבונות עו"ש מוזלים לציבור
עשור לאחר שהממשלה אישרה לראשונה את מכירת הדואר, אחרי שורת ניסיונות שלא צלחו, וחרף נסיונותיו של שר התקשורת שלמה קרעי להכשיל את המהלך, נפרדה אתמול המדינה מחברת דואר ישראל, המספקת שירותי דואר לכלל האוכלוסיה בישראל. המהלך התבצע גם תוך כדי חילופי ראש רשות החברות הממשלתיות, ודווקא כשברקע אי ודאות כלכלית.
לחברת מילגם שזכתה אתמול במכרז עם הצעה של 461 מיליון שקל, יש תוכניות מרחיקות לכת לדואר, כאשר בנק הדואר מהווה חלק משמעותי מהן. מילגם, שבשליטת האחים שי וגיל ויל, רואה בכך פוטנציאל להתחרות מול הבנקים בשורת תחומים: הצעת חשבונות עו"ש במחירים מוזלים, במיוחד ללקוחות שהבנקים לא מעוניינים לקלוט.
מילגם מכוונת גם לכניסה אגרסיבית לתחום ההלוואות. לבנק הדואר אין רשיון לכך אבל החברה מתכוונת לנסות להשיג רשיון כזה. בנוסף הכוונה היא לפתח שירותים פיננסיים ייעודיים לאוכלוסיית העובדים הזרים בעלי רישיון עבודה בישראל.
מילגם גם מכוונת לנצל את היתרון של בנק הדואר ודואר ישראל על פני הבנקים המסורתיים: בעוד שהבנקים סוגרים סניפים, דואר ישראל שומרת על פריסה רחבה של סניפים ברחבי הארץ, מה שמאפשר נגישות גבוהה יותר ללקוחות. זו ככל הנראה אחת הסיבות שהובילו את רשות התחרות לפסול את האפשרות שהבנקים ישמשו כשותפים במניות בעסקת הרכישה של הדואר על ידי מילגם.
מילגם לוטשת עיניים לדואר כבר כמה שנים. ל"כלכליסט" נודע כי בצעד לא שגרתי ניגשה מילגם למכרזים של הדואר להפעלת שתי סוכנויות בבני ברק וזכתה בהם. כך הפעילו בשנתיים־שלוש האחרונות את הסוכנויות ולמדו על פעילות הדואר מבפנים. הם הגיעו ללקוחות של הדואר בחו"ל ובארץ וביצעו בדיקות נאותות ברמה הגבוהה ביותר.
מילגם גם צפויה להשקיע עשרות מיליוני שקלים באוטומציה והשבחה טכנולוגית של שירותי הדואר. עם רכישת הדואר מתבססים האחים ויל כטייקונים חדשים, ומגיעים למעשה כמעט לכל בית ישראלי. הם רכשו את חברת המוניות גט, מחזיקים בפנגו, במרפאות טרם, ובמילגם שעוסקת במתן פתרונות גבייה לעיריות ולמשרדי הממשלה. זאת לצד החזקה בחברת התשתיות מנרב ופעילות שנוגעת גם בענף ההייטק.
בתחום אחר מילגם שואפת להרחיב משמעותית את פעילות שירותי המשלוחים והחבילות של דואר ישראל, תוך ניצול הפריסה הרחבה של סניפי הדואר ועובדיו ברחבי הארץ לפתיחת נקודות חלוקת חבילות נוספות, לשיפור נגישות וזמינות השירות.
מילגם מוכרת מאוד בפריפריה בזכות מגוון השירותים שהיא מעניקה שם. היא מתכוונת להרחיב את סל השירותים בפריפריה ומתכוונת להחזיק בדואר שנים ארוכות. סניפי הדואר לפי התוכניות ישמשו גם לסחר קמעונאי במחירים תחרותיים של מוצרים שונים.
עקפו את רמי לוי
כבר ב־2014 אישרה הממשלה את מכירת הדואר. ב־2018, כשמשה כחלון כיהן כשר האוצר, דובר על מכירה של 20% ועוד 20% כעבור שנתיים, אך המהלך לא יצא אל הפועל והדואר המשיך לייצר לא מעט ג'ובים לחברי הליכוד.
הניסיון הנוכחי החל בימיו של יועז הנדל כשר תקשורת, יחד עם מיכל רוזנבוים שכיהנה כיו"ר רשות החברות. הפעם דובר על מיתווה של 100% מהמניות שיימכרו למשקיע פרטי. המצב של הדואר הלך והורע והמדינה הבינה כי מכירה של פחות מניות תשאיר בידה את האחריות לאלפי העובדים.
חילופי השלטון איימו להפסיק את התהליך. קרעי התנגד להפרטה ויצא למלחמה גלויה ביו"ר הדואר מישאל וקנין, אותו ניסה להדיח. וקנין נלחם וניצח במאבק משפטי שעבר בבג"ץ. קרעי שצוטט בהודעה לעיתונות כמברך על המהלך, כלל לא הגיע לטקס ההודעה על ההפרטה.
את הטקס הוביל ינקי קוינט מ"מ מנהל רשות החברות שנושא ההפרטה עלה עוד בקדנציה קודמת שלו בתפקיד. לקוינט היה חלק מרכזי בקידום ההפרטה מול קרעי ודודי אמסלם השר האחראי עליו, ובלעדיו לא היה מהלך ההפרטה יוצא לפועל.
המכרז היה דרמטי. המדינה הזמינה שתי הערכות שווי לדואר שהפערים ביניהן היו עצומים: אחת של 250 מיליון שקל והשנייה של 470 מיליון שקל.
ההצעות של שתי הקבוצות האחרונות שנותרו במירוץ – מילגם שחברה לחברת הביטוח הפניקס (20%) ולחברת הממתקים ליימן שליסל (15%) והקבוצה השנייה שהוביל רמי לוי עם דלק ישראל – היו סביב 307-305 מיליון שקל לטובת מילגם מול הקבוצה. שתי הקבוצות קיבלו שעתיים לחזור עם מחיר חדש ומילגם הדהימה עם שווי אחר לגמרי, 461 מיליון שקל וגברה על 377 מיליון שקל שהציעו רמי לוי ודלק ישראל.
הצעדים של האחים ויל
מילגם היתה נחושה מהרגע הראשון. למעשה כמעט ולא היה עסק שהאחים ויל החליטו לקנות ולא רכשו לבסוף. חלקם, כמו חברת המלט נשר הרטוב, היו פחות מוצלחים. פעילות המלט הופסקה והפרויקט הפך לנדל"ני לאור התחרות ביבוא מלט. הרכישה שנעשתה בסכום של 200 מיליון שקל עדיין תהיה רווחית אבל ההימור על התעשייה כשל.
ממילגם פועלת מול עיריות, וזו הסיבה שרצתה את הדואר. יש לה ניסיון רב שנים בפעילות של תשלום חשבונות ומאמינה שהסינרגיה שלה עם הדואר גבוהה. היא רכשה זכיונות של שתי סוכנויות דואר, מהן למדה על החברה מבפנים
מילגם פועלת מול עיריות, וזו הסיבה שהאחים כל כך רצו את הדואר. הניסיון של מילגם הוא רב שנים בפעילות של תשלום חשבונות והסינרגיה שלה מול הדואר גבוהה. הבחינה של העיסקה היתה אחת המקצועיות ביותר שזכורות במגזר העיסקי. מילגם קיימה פגישות עם בכירים בחברה הרבה לפני המכרז, והיתה זו שנכנסה יותר מכל מתמודד אחר מבין 11 המקוריים, לחדרי המידע הוירטואליים.
מראש סומנה מילגם כפייבוריטית לזכייה. היא גם חברה לגופים פיננסיים חזקים בתחילת התהליך: לאומי, מזרחי טפחות והפניקס. כך גם הקטינה את הסיכון וחיזקה את הקבוצה. רשות התחרות פסלה את השתתפות הבנקים בגלל שהעיסקה כוללת את בנק הדואר. הפניקס נשארה ויבואנית הממתקים ליימן שליסל נכנסה ב־15% מהעיסקה.
החיבור בין האחים ויל למשפחת ליימן יבואנית ליימן שליסל אינו חדש. חברת מנרב תשתיות שנרכשה בידי האחים ויל, שוב בצוותא עם מוסדיים כמו לאומי, מגדל וכלל ב־2021, עשתה זאת יחד עם ליימן והאחים בני ומיכאל יסלזון, שהחזיקו בעבר בנתח מחברת עלית. החבורה הקימה קרן בשם אסנס שביצעה את הרכישה של מנרב.
שי וגיל ויל מנסים להימנע כמה שאפשר מחשיפה תקשורתית. סבם עזריאל ויאיר אביהם מכרו ב־1998 7.4% ממניות אסם לחברת נסטלה במסגרת רכישת השליטה של התאגיד השוייצרי (51%) בחברה. ההון הזה היה הבסיס לפעילות העיסקית של המשפחה בדור השני והשלישי.
השניים הם בעלי רקע דתי. שי (55) מתגורר ברעננה ומקורב לנפתלי בנט עמו הוא מתפלל בבית הכנסת, וגיל (53) מתגורר בשוהם. לפני 8 שנים נפטר אביהם יאיר. בקריירה העסקית שלו הספיק להיות שותף של נוחי דנקנר ואי.די.בי בנדל"ן למגורים בלאס וגאס, ושל שאול אלוביץ' בחברת EGRE שהשקיעה בנדל"ן במזרח אירופה, ורשמה השקעות כושלות ברומניה. השקעה מוצלחת יותר עם אלוביץ' היתה בחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט שבה רכשו 6% מהמניות ומכרו ב־2018 את רובן ב־50 מיליון שקל.
בשנים האחרונות הקימו האחים את צבר רפואה שמחזיקה ברשת מרפאות טרם ברחבי הארץ ומעניקה שירותי רפואי במוקדי חירום. הם גם מחזיקים בחברות הייטק ביניהן אול־קלאוד שמספקת פתרונות ענן.
מילגם נרכשה על ידי המשפחה ב־2013 מידי חברת קרדן ומחזור המכירות שלה מוערך במיליארד שקל והיא האחזקה המשמעותית של האחים. החברה היא ספקית שירותי תשלומים עבור עיריות ומשרדי ממשלה. הניסיון הזה והעובדה שהיא המובילה בתחומה, עם משרדים ברחבי הארץ, היא שהובילה אותה להתמודדות האגרסיבית על הדואר. החברה עובדת עם קרוב ל־200 רשויות ובין היתר מספקת שירותי מטבע במעברי גבול, קריאת מונים במדי מים ומעסיקה גם בוחני נהיגה.
בעוד ששי הוא המוכר יותר בשוק ההון ובעיקר בתחום הנדל"ן, דווקא גיל הוביל את ההתמודדות על הדואר והוא זה שצפוי להיות דומיננטי יותר בתחום.
האישורים שעוד יידרשו
השלבים הבאים עד מכירת הדואר כוללים אישור מיזוג מטעם רשות התחרות ולאחר מכן אישור משרד התקשורת, הליך שלא מן הנמנע יימשך כחודשיים שבהם הדואר ימשיך לפעול כחברה ממשלתית.
קבוצת מילגם נדרשת לקחת על עצמה לא מעט התחייבות בדואר: בין היתר היקף החובות של הדואר מסתכם בכ־440 מיליון שקל, מתוכם כ־280 מיליון שקל לבנקים בישראל והצורך בהמשך שדרוג משמעותי של תשתיות החברה.
3 צפייה בגלריה
שר התקשורת שלמה קרעי (מימין), שניסה לבלום את ההפרטה,
ויו"ר הדואר מישאל וקנין
(צילומים: אוראל כהן, יונתן זינדל/פלאש 90)
הסיבה המרכזית שהמדינה רצתה למכור את הדואר היא ההפסדים הרבים של החברה לאורך השנים. בין 2020-2022 הפסידה חברת הדואר 1.9 מיליארד שקל, בין היתר בשל עודף משמעותי בכוח האדם, ניהול לא יעיל ובתעריפים נמוכים בצורה חריגה. ב־2021 ההפסדים של החברה היו כל כך עמוקים, שלדו"חות הכספיים של החברה נוספה הערת עסק חי – תוספת שמעידה על ספק ביכולת של החברה לעמוד בחובותיה.
כחברה ממשלתית המדינה הייתה נאלצת להתמודד עם החובות של הדואר, ולכן הוחלט על שינוי יסודי בחברה, שבסיומה תופרט.
אף שנראה שמדובר בסכום נמוך – שכן רק נכסי הנדל"ן של הדואר שווים יותר מ־600 מיליון שקל, הקבוצה שזכתה נדרשת לקחת על עצמה גם לא מעט התחייבות, בהן בין היתר החובות של הדואר שמסתכמים בכ־440 מיליון שקל
השינוי בחברה כלל את תוכנית ההבראה בה השקיעה המדינה 1.7 מיליארד שקל. כ־800 מיליון שקל הגיעו ממכירת נדל"ן של הדואר והיתר מקופת המדינה, כשעיקר הכסף יועד לפרישה מוקדמת של עובדים. כ־20% מכוח האדם של הדואר (1,050 עובדים) פרשו במסגרת תוכנית ההבראה, ולאחר ההפרטה יוכלו לפרוש כ־500 עובדים נוספים בתנאים זהים. כמו כן, נסגרו כ־50 יחידות דואר ברחבי הארץ (מתוך כ־1,000), בעיקר בערים הגדולות בהן יש לא מעט סניפים של החברה. גם לאחר ההפרטה, על הדואר לספק שירותים בכל רחבי הארץ, כאשר גם על היקף הפריסה של הסניפים מוגדרות חובות ברישיון הדואר.
לאחר שבשנה שעברה חתם שר התקשורת קרעי על הרישיון החדש של חברת הדואר, שנתן לחברה גם גמישות ניהולית בתחומים רבים, ויכולת השפעה על תעריפים מסוימים – השיפור החד בתוצאות הדואר לא איחר להגיע. יחד עם עליות הריבית שהקפיצו את רווחי בנק הדואר, הצליחו בחברה לסיים את 2023 עם רווח נקי של 32 מיליון שקל.
הנכס המרכזי שמציעה חברת הדואר הוא 226 נכסים ברחבי הארץ בשווי מוערך של 639 מיליון שקל. כיום מועסקים בחברה 3,850 עובדים ולחברה מעל 1,000 נקודות שירות ברחבי הארץ. כ־400 מתוכן אלו סניפים וסוכנויות והיתר הם מרכזי מסירה. בחודשים האחרונים אף נכנסה החברה לתחום הביטוח כשהחלה לשווק חבילות ביטוח של הסוכנויות השונות. מלבד הנדל"ן חברת הדואר מהווה מערך לוגיסטי משמעותי – פריסה של 1,000 נקודות ברחבי הארץ, מאות משאיות ומרכז מיון משמעותי.
