משרד החינוך: פערי התקצוב לטובת תלמידי התיכון הדתיים ממשיכים להתרחב
משרד החינוך: פערי התקצוב לטובת תלמידי התיכון הדתיים ממשיכים להתרחב
תלמיד תיכון דתי קיבל ב-2023 28% יותר תקציב מאשר תלמיד החינוך ממלכתי, עלייה של 1.5% לעומת 2022. עוד עולה שההעדפה המתקנת לתלמידים משכבות חלשות ומהפריפריה קטנה בהרבה מהדרוש לשוויון
הפער בין התקציב הממוצע של תלמיד תיכון דתי לתלמיד תיכון חילוני, גדל ב-1.5% מ-26.5% ב-2022 ל-28% ב-2023. היתרון התקציבי של התיכונים הדתיים הוא אחד העיוותים התקציביים הגדולים של מערכת החינוך. מה שמטריד במיוחד הוא שמדובר בשנה שבה השפעת הכספים הקואליציוניים לחינוך הממלכתי דת עוד לא באה לידי ביטוי, כלומר בדו"ח של השנה הבאה צפויה קפיצה משמעותית עוד יותר. התקציב הממוצע לתלמיד תיכון דתי עמד ב-2023 על 45.8 אלף שקל לעומת 35.8 אלף שקל בלבד לתלמיד החינוך הממלכתי. כך עולה מנתוני השקיפות התקציבית לשנת 2023 שמפרסם היום משרד החינוך.
בין הסיבות לאפליה: יותר שעות לימודי יהדות, שעות רב ושעות תפילה. משום מה החינוך הממלכתי אינו מקבל שעות מקבילות להעשרה ביהדות וישראליות. עוד עולה, שהפער בין תלמיד תיכון דתי לתלמידי תיכון ערבי עומד על 39.5%, זאת לעומת פער של 41.3% ב-2022. הצמצום בפערים נובע בשל תקציבי ההעדפה המתקנת שניתנים בשנים האחרונות לתיכונים הערבים אחרי שנים של אפליה. לאפליה של התיכונים הערבים תורמים העובדה שהם אינם מקבלים סל קליטה וכן שהוא מקבל פחות תקציבים לחינוך טכנולוגי.
מהנתונים עולה גם שההעדפה המתוקנת שניתנת לפריפריה ולחמישוני הטיפוח התחתונים רחוקה מלהספיק. זאת מול פערי הענק בתקציבים בין הרשויות החזקות והחלשות. תלמיד בית ספר יסודי מהדרום קיבל ב-2023 רק ב-16.5% יותר מתלמיד תיכון ממחוז תל אביב ותלמיד תיכון מהצפון קיבל 15.4% יותר. תלמיד מחמישון הטיפוח החלש ביסודי מקבל רק 29.5% יותר מתלמיד בחמישון הטיפוח החזק.
חוקר כלכלת החינוך נחום בלס ממרכז טאוב מעריך שההעדפה המתקנת הדרושה לחלשים כדי ליצור שוויון אמיתי היא של 50%. אחד הנתונים הבעייתיים במיוחד הוא שתלמיד תיכון מחמישון הטיפוח החזק בחברה היהודית מקבל בממוצע 32.8 אלף שקל כמעט כמו תלמיד בחמישון החלש בחברה הערבית, 33 אלף. בחברה הערבית 63 אלף תלמידים הם מהחמישון החלש, פי 3 מאשר בחברה היהודית (20 אלף) שגדולה ממנה פי 5.
מנתוני התמונה החינוכית עולה כי הפער בין תלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החזקות (חמישוני טיפוח 4-5) לתלמידים מהשכבות הכלכליות-חברתיות החלשות (חמישונים 1-2) גדל ב-1.2%: מ-12.3 בנקודות אחוז שנת תשפ"ב ל-13.5 בשנת תשפ"ג. משרד החינוך מנתח שבשנת תשע"ט (2019) הפער עמד על 22 נקודת אחוז לטובת תלמידים מהשכבות הכלכליות החזקות.
האמת היא שהבדיקה לפי שני חמישונים עושה חסד עם משרד החינוך. כשמשווים חמישון חזק בחברה היהודית לעומת חמישון חלש, הפער הוא 26.8 נקודות אחוז. זאת בשל שיטת מדידה שהנהיג שר החינוך לשעבר נפתלי בנט כדי שבתי הספר יימדדו בשורה ארוכה של משתנים ולא רק לפי זכאות לבגרות.
על פי הנתונים חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-17.3% בשנת תשפ"ב (2022) ל-16.2% בשנת תשפ"ג (2023). כמו כן, חלה עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד: מ-44.6% בשנת תשפ"ב (2022) ל-46.2% בשנת תשפ"ג: מ- 54,504 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ב ל-58,786 תלמידים בשנת הלימודים תשפ"ג.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת ירד מ-13.5% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ב (16,503 תלמידים) ל-12.4% מתלמידי יב' בשנת תשפ"ג (15,793 תלמידים). תעודת בגרות מצטיינת היא תעודת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה, אשר ממוצע הציונים בה הוא לפחות 90, והיא כוללת הצלחה מרובה בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית.
מביכה במיוחד תגובתו של שר החינוך, יואב קיש ש"אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים חברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות". במציאות כמובן השקעה במצויינות חשובה אבל היא אמצעי להגדלת פערים.
